מערכת החוקים הסביבתית של עובדי המדינה
בנושא הגנת הסביבה יש בישראל שתי מערכות חוקים. אחת לאזרחים, אחת לעובדי מדינה. אלה נענשים, ואלה תמיד יוצאים נקיים
האירוע הזה הוא דוגמה אחת מרבות שכלולות בתוך מסמך מאלף ומטריד ששיגר לאחרונה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ליועץ המשפטי היוצא מני מזוז. כותרת המסמך, שהעתקים ממנו נשלחו גם לפרקליט המדינה משה לדור ולבכירי המשרד להגנת הסביבה, היא: "אכיפה פלילית נגד עובדי מדינה בעברות איכות הסביבה". מעיון במסמך עולה תמונה מדאיגה: בכל הנוגע להגנה על הסביבה, יש בישראל שתי מערכות חוקים. אחת לאזרחים רגילים, ואחרת לעובדי מדינה, ובכלל זה חיילים.
על אף שזרועות המדינה, ובראשן צה"ל, נושאות באחריות לחלק ניכר מהזיהום והמפגעים הסביבתיים, המשרד להגנת הסביבה נאלץ להרים ידיים פעם אחר פעם בניסיונו לאכוף עליהן את החוק. "כדי לטפל במזהמים בשירות המדינה אנחנו צריכים את הגב של הפרקליטות", אומר גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה, "הפרקליטות השקיעה בשנים האחרונות הרבה אנרגיה בלוחמה בשחיתות השלטונית, אבל מאבק בזיהום הסביבתי כנראה לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלה. כולם רואים שזה המצב, ופשוט מצפצפים עלינו".
כשמנהל מפעל אזרחי חשוד בזיהום, המשרד להגנת הסביבה יכול לזמן אותו לשימוע ולפתוח בחקירה פלילית. קציני צבא ועובדים בשירות המדינה,
דוגמה לכך היא מקרה של זיהום קרקע ומים בעקבות פריצת קו דלק סילוני היוצא מבסיס תל נוף של חיל האוויר. במקרה זה, מנהל מחוז מרכז במשרדי שלח מכתב התראה לגורמים האחראיים בצה"ל והזמינם לשימוע. גורמי צה"ל, בהנחיית הפרקליטות הצבאית, סירבו להגיע לשימוע. למיטב ידיעתי, עד היום המפגע לא הוסר, הקרקע המזוהמת נשארה במקום והדלק ממשיך לחלחל למי התהום ולזהמם".
במקרים שבהם כבר נפתחת חקירה בנושאי איכות הסביבה בצה"ל, מלין השר ארדן, הפרקליטות הצבאית מחליטה באופן חד צדדי ובלי להתייעץ עם משרדו על סגירת התיק. ארדן מוסיף עוד מקרה שאירע לאחרונה: "בבית ההבראה הצבאי 3 בוצעו עבודות אסבסט. גם כאן, החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את התיק בלי לקיים כל התייעצות מוקדמת עם משרדי".
גם מול מנהל מקרקעי ישראל מרגיש המשרד חסר אונים. למשל בסיפורו של אתר להטמנת פסולת בשם "א.א. אשדוד" שנמצא בבעלות המינהל, ושהמשרד להגנת הסביבה דרש מהמינהל - ללא הועיל - לפנות ולנקות אותו. "עד היום קיימות בעירות פנימיות בגוף הפסולת והן יוצרות מפגעי אוויר וריח קשים", כותב ארדן. "קיים חשש כי התערובת של גזים נפיצים הנפלטת מהאתר תתלקח ותתפוצץ, כל זאת ליד בתי זיקוק אשדוד ותשתיות דלק הקשורות אליהם, כך שקיים גם חשש ממשי וסכנה לשלום הציבור".
בעקבות המצב החמור השורר במקום, נשלחה התראה למנהלת המחוז במינהל מקרקעי ישראל. המינהל פנה לפרקליטות מחוז ירושלים בבקשה "ליישב את הסכסוך", וצעדי האכיפה התמסמסו. מתברר שלא רק לבסיסי צה"ל מתקשים פקחי המשרד להגנת הסביבה להיכנס. בעוד המשרד נאבק להרחיב את סמכויות הפיקוח והכניסה שלו לכל מתקני המדינה, הגופים האחרים עושים כל מאמץ להצר את צעדיו. למשל משטרת ישראל, ש"מבקשת להגביל את סמכויות מפקחי המשרד להגנת הסביבה באופן שלא יוכלו לחקור שוטרים כלל".
"המצב במחלקה המשפטית שלנו רחוק מלהיות מושלם", מודה בכיר במשרד להגנת הסביבה, "גם אצלנו לוקח זמן עד שתיקים מבשילים, אבל כשהתיק מגיע לפרקליטות הוא נתקע שנים ואז השופט אומר לנו 'זה קרה כבר לפני שש שנים, תעשו עסקת טיעון וסגרו עניין'. בצורה הזו אין הרתעה. אבל עיקר הבעיה מתחיל עוד לפני השלב של כתבי האישום. הרי רוב המפגעים היו יכולים להיות מטופלים אם עובדי מדינה היו מפחדים מחקירה פלילית. ברגע שהם יודעים שאין לנו שום גיבוי לטפל בהם, הם עושים צחוק מהחוק".
"התוצאה בפועל", מסכם ארדן, "היא כי כל פעולת פיקוח ואכיפה גוררת סדרת דיונים ומחלוקות משפטיות, אך בעוד האנרגיה מוסטת לוויכוחים על סמכויות, בשטח נותר המפגע כשהיה, בלתי מטופל, מזהם ולעתים אף מסוכן. אני מתקשה למלא את אחריותי הציבורית לנושא הסביבה, כשהכלים החוקיים שבידיי עוקרו מכוחם מול גורמי המדינה, וכאשר למשרדי אין כל הרתעה מול גורמים אלה. תוצאת הדברים חמורה, הן מבחינת שלטון החוק והשוויון בפניו והן מבחינת בריאות הציבור ואיכות הסביבה שהוא זכאי לה".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "על פי החלטת היועץ המשפטי לא ניתן להעמיד לדין את המדינה או גופים בעברות איכות סביבה או בעברה פלילית אחרת, אך ניתן להעמיד לדין עובדי מדינה בגין עברות על איכות הסביבה. בכל הקשור לחיילי צה"ל ישנו נוהל משותף עם הפרקליטות הצבאית. נקבע מתווה להפעלת סנקציות פליליות נגד עובדי מדינה אך לפרקליטות טרם הגיעה כל פנייה מהמשרד לאיכות הסביבה".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם