ערעור נדיר: תיק הרצח חזר להכרעת העליון
ביהמ"ש העליון הקשיב בצעד נדיר לטענות הפרקליטות שערערה בשנית על זיכויו של אלכסיי וולקוב, שזוכה גם במשפט חוזר מרצח גרושתו
- הזיכוי: וולקוב הודה ברצח - ובכל זאת זוכה מחמת הספק
- הערעור הראשון: ביהמ"ש טעה בקביעת שעת מותה של יוליה
- הפרקליטות ערערה שוב: חומר הראיות מוכיח את אשמתו
אתמול ביקשה נציגת הפרקליטות, עו"ד דפנה וכניש מהשופטים אשר גרוניס, עדנה ארבל וניל הנדל לבטל את החלטת הזיכוי השנייה של בית המשפט המחוזי ולהרשיע ברצח את הבעל לשעבר.
עו"ד וכניש התמקדה במיוחד בדבריו של וולקוב במשטרה, לפיהם הוא דקר את יוליה, חבט בה באגרוף וראה אותה נופלת על המיטה, אך מכאן ואילך הוא אינו זוכר כיצד הגיעה לרצפה מתה מחנק. "הוא לא ראה, לא זוכר ולא רוצה לזכור שהוא חנק אותה", אמרה התובעת.
השופטים הקשו שוב ושוב על עו"ד וכניש מה מנע מוולקוב, אם הודה בדקירה, להודות גם בחניקה. עו"ד וכניש גרסה כי מדובר באדם מתוחכם, שמנסה לגרום לכך שלא יהיו נגדו ראיות לרצח.
לעומת זאת, הסניגורים של וולקוב, עורכי הדין אורי קינן וקטיה צייטקוב מהסנגורייה הציבורית, טענו כי לתביעה אין כל ראיות להוכחת רצח וכי יש לדחות את ערעורה. כל העת עקב וולקוב ממושבו בספסלי הקהל אחר הדיון, כשפניו קפואות. לאחר הדיון יצא במהירות מהאולם, נס מהצלמים ונעלם.
וולקוב, בן 33, הואשם בפברואר 2006 ברצח גרושתו יוליה, שבוצע חודש קודם לכן. על פי
בין בני הזוג התפתח ויכוח על הסדרי הראייה, שלאחריו, דקר וולקוב את יוליה בגבה וחנק אותה למוות. התביעה ביססה את התיק על הודאתו של וולקוב במעשה, לרבות שחזורו. במשפט טען וולקוב כי פגש את גרושתו בבוקר אותו היום, אולם עזב את הדירה בעודה בחיים.
בפסק הדין הראשון בפרשה זיכה בית המשפט את וולקוב מאשמת הרצח מחמת הספק. השופט שלי טימן קבע אז כי חוקרי המשטרה כשלו באופן חמור, יצרו קונספציה לפיה וולקוב הוא הרוצח ולא התייחסו לחשדות שעלו נגד חברה של המנוחה.
הפרקליטות ערערה וטענה כי בית המשפט המחוזי טעה טעות יסודית בקביעת שעת המוות. לטענתה, הוא התבלבל בחישובי השעות ועל פי לוח הזמנים הנכון, לטענת המדינה, שהה וולקוב בזירת הרצח ואף התעמת עם גרושתו.
בדיון בבית המשפט העליון הוסכם כי אכן "נפלה טעות מהותית" בנוגע לשעת המוות, והוחלט להחזיר התיק לבית המשפט המחוזי לפסק דין חדש, על בסיס הנתון המתוקן. אולם גם בפסק הדין השני החליט בית המשפט לזכות, ברוב דעות, את וולקוב.
בערעורה השני הפרקליטות טענה כי הראיות מוכיחות את אשמת וולקוב. לגרסת הפרקליטות, הוא קשר את עצמו פעם אחר פעם לעימות פיזי עם גרושתו, בזמן הרלוונטי להירצחה, ואף הודה במפורש ברצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
