הודה שרצח את אשתו אך זוכה מחמת הספק
אלכסיי וולקוב שנאשם ברצח אשתו זוכה בביהמ"ש המחוזי בת"א למרות שהודה במעשה לאחר שהשופטים טענו כי ניהול החקירה לא בוצע כראוי

בני הזוג התחתנו ברוסיה בשנת 1999 וכשנה וחצי לאחר מכן עלו לשיראל. בנובמבר 2005 הם התגרשו וחודשיים לאחר מכן נמצאה גופתה של וולקוב בדירתה על ידי אימה ואחותה כשהיא ללא רוח חיים וסימני דקירה על גופה.
יום למחרת הרצח נעצר וולקוב לאחר שבנתי משפחתה של המנוחה סיפרו שהוא איים עליה ושהיא פחדה ממנו. תחילה הכחיש וולקוב בחקירתו את החשדות נגדו, אולם כעבור כמה ימים שינה את גרסתו וסיפר שהיה בדירה - אבל לא רצח את גרושתו.
שבועיים לאחר הרצח, לאחר שבמשטרה הציגו לוולקוב חלוק של גרושתו שמצאו בדירה ואף שיקרו לו כשאמרו שנמצא על החלוק דם שלו, הוא הודה בביצוע הרצח. בהמשך שיחזר וולקוב את הרצח לעיני המצלמות. אף על פי כן, בבית המשפט כפר וולקוב באשמה וסיפר שכל הפרטים שמסר בהודאתו נודעו לו על ידי החוקרים שלו.
פרקליטתו של וולקוב, עו"ד קטי צווטקוב מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה שהמשטרה לא חקרה כראוי את הפרשה, התמקדה אך ורק בניסיון להוציא ממנו הודאה ולא בדקה כיווני חקירה אחרים. השופטים קיבלו את טענתה ומתחו ביקורת קשה מאוד על אופן עבודת המשטרה בפרשה.
עוד הוסיפה עו"ד צווטקוב כי "אנחנו שמחים שהאמת יצאה לאור. זה מוכיח שדווקא במקרי רצח הודאות של נאשמים לא תמיד תואמות
בגזר הדין כתבו השופטים: "אם אתאר מה עבר במוחי כשצפיתי בקלטת השיחזור, תקלע למטרה הרגשה של דז'ה וו. ראיתי קלטת שיחזור כזו, כשנחקר מי שנחשד ברציחתו של החייל אולג שוחט על רקע לאומני והתקשה בשיחזור עד שנעזר בקצין ומצא פתרונות משביעי רצון לבעיות שעלו במהלכו".
לדברי השופטים, אותו חשוד "היה נמק עתה בכלא אילולא נתפסו הרוצחים האמיתיים מאוחר יותר". את אופן החיפוש אחר ראיות כינו השופטים "מעליב". על כן, האמינו השופטים לוולקוב כי הודה במעשים בשל עייפות וייאוש שהוא חש ובשל העובדה שלא סופק עבורו עורך דין דובר רוסית שיסייע לו כראוי.
ראש ההרכב, השופט שלי טימן, כתב כי "אוכל לקבוע במצפון שקט שני אלה. אין לי מושג מה קרה בדירת המנוחה בעת שנרצחה, ואין כל אפשרות להרשיע את הנאשם על פי הודאתו". השופטים החליטו לזכות את וולקוב מחמת הספק והוסיפו שלולא הודה היו מזכים אותו באופן מוחלט.
ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נגה הקריה האקדמית אונו המייצגת את משפחתה של הנרצחת אמרה בתגובה על גזר הדין כי "אנו מקווים שהפרקליטות תערער על הכרעת הדין, במיוחד בשל העובדה שהנאשם, אשר התעלל במנוחה במשך זמן רב, הודה כי הרג אותה".