שגרה שבדית ירוקה ומלפפון אחד ענק

בבוקר ממששים משוואות של תרמודינמיקה, בצהריים מנתחים כלכלה חברתית ובערב הולכים לשחק כדורעף על אי קטן וירוק. מפתח שבדי

רוני דניאל | 5/10/2009 9:31 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ישראלי ההולך לו ברחובות שוודיה ומחפש לו נושא שיחה עם המקומיים יגיע תמיד למזג האוויר. השבדי יצקצק בלשונו ויתחיל לאיים עם חורף נטול רחמים, דכאון של חושך תהומי וכדורי קרח בגודל של כדורגל. אחר כך הוא יביט, בחוסר אמון מוחלט, על המעיל הדק שהבאת מישראל וינסה לנחם אותך עם דיווחים מליגת ההוקי קרח, נושא עליו אינך יודע דבר.

ולכן, אנסה לדבר על נושאים אחרים. עליהם אני יודע מעט יותר.


צילום: מאיה גבעון
תמונת פארק שוודי טיפוסי. הבל פי הדרקון עוטף את העצים. אני עם מעיל דק צילום: מאיה גבעון
צר עולמי כעולם נמלה

על תכנית המאסטר שלנו אספר בקצרה, וארחיב בטורים נוספים אם לא יפטרו אותי עד אז: התכנית מבוססת על ההבנה שההתחממות הגלובלית, הכחדות מינים, זיהום, עוני ושלל יצורים אחרים נובעים מאותו מנוע אנושי של פיתוח לא אחראי והתעלמות מהמשאבים הקיימים.

פלסטרים על בעיות נקודתיות לא יעזרו לנו. כפי שמלחים בצוללת יודעים שכמות האוכל, מים ואוויר הזמינים להם מוגבלים וניתן יהיה לחדש אותם רק כשיעלו חזרה לאוויר. כך גם אנחנו בעלי משאבים מוגבלים, רק שאין לנו חוף לצוף מולו כשהמלאי יסתיים.


צילום: מאיה גבעון
דרך מצויינת לחסוך במים במטבח, מיתרונות ההתחממות הגלובלית צילום: מאיה גבעון

התכנית מבוססות על שילוב בין מדע, חברה, כלכלה והבנת מערכות מורכבות. בבוקר ממששים משוואות של תרמודינמיקה, בצהריים מנתחים כלכלה חברתית ובערב הולכים לשחק כדורעף על אי קטן וירוק. הפלנטה שלנו תספוג פיתוח אנושי לא אחראי עד לנקודה מסויימת, ואז כשנתעורר, לברזים ללא מים, לעצים ספוגי חומצה ולכלכלה מחוררת, לא בטוח שישאר לנו מה להרכיב מהשברים.

הגישה של התכנית דוגלת בפיתוח וקדמה שהמין האנושי יאלץ לעשות, אם ירצה ואם לא, היופי הוא ביכולת לתכנן את יעדי העתיד שלנו באופן שיהפוך עסקים ירוקים לעסקים מרוויחים. אנרגייה מתחדשת לאנרגיה משתלמת. לקחת את את מחזור החיים של נעל ספורט סמרטוטית בדרכה לפח ולהצליח לראות אותה כמשאב חוסך כסף ואנרגיה למוצרים חדשים ולא כזבל.

פיתוח בר קיימא הוא לא עונש. הוא זה שיכול למזער את הזיהום, להחזיר כסף למשקיע ולפתוח לו שווקים חדשים. חשוב לדעת שפיתוח ירוק ופיתוח בכלל, לא אמורים לעמוד בדרכו של האדם לממש את צרכיו. כל קדמה שנגיע אליה צריכה, בראש ובראשונה, לכבד את האדם שבתוך המכונה. לתת לו עתיד טוב יותר בלי לגנוב לו את ההווה מתחת לרגליים.

חברות שמחליטות לשלב פיתוח בר קיימא, שעליו מתבסס הלימוד שלנו, מוצאות את עצמן בנקודה זינוק טובה יותר כשחקיקה, קנסות, ואחריות על חיי אדם ידפקו על הדלק ויבקשו תשלום. דוגמה מעניינת לחברה שעברה את התהליך ניתן לראות כאן בקישור הזה.

יאללה, בואו

למי שמתעניין בתכנית, או בלימודים בחו"ל בכל מקום אחר, להלן מדריכון קצר, חלקי וכללי.

קונים כרטיס טיסה. אבל לפני זה, כדאי שתחליטו לאן אתם רוצה לטוס. זו לא החלטה לדיוטי פרי. וכאן מגיע החלק הקריטי ביותר. בין אם את/ה אחרי תואר ראשון בארץ ובין אם רק עכשיו זרקת את הרובה לזרועותיו של האפסנאי בבקו"ם, כמות האפשרויות שמוצגות לפניך הן על סף האינסוף. בכל ארץ תמצא עשרות מוסדות ובכל אחת עשרות פקולטות.

 אחרי שבחרת נושא או תחום, עשה מחקר,  אל תלך לפורום לימודים בחו"ל ותצפה מאנשים שיעשו בשבילך את החיטוט הבינלאומי. לכל אוניברסיטה יש חומר אנושי, לכל פקולטה יש בוגרים. קל מאוד למצוא אותם, קל לשלוח להם שאלות במייל. תתפלאו כמה זה פשוט ותתפלאו עוד יותר כמה אנשים לא טורחים לחשוב בכיוון. זו אולי הדרך הטובה ביותר להפריד בין הרומנטיקה לפרטיקה ולקבל כל הסודות והיסודות.

אוניברסיטה בחו"ל תדרוש מכם להבין שפה כלשהי, בדרך כלל אנגלית. בדקו בתנאי הקבלה אם אתם זקוקים למבחן טופל או ידידיו. מבחני האנגלית לא קשים במיוחד, בעיקר לא לישראלים שיונקים תרבות אמריקאית מבעד למוצץ (לטוב או לרע).

כל אוניברסיטה תדרוש מכם תנאי קבלה שונים, לפחות שני מכתבי המלצה, תעודות, רשימת ציונים, כולם בשפה כלשהי שאינה עברית. רצוי לדאוג לבירוקרטיות הללו מראש, לארוב לפרופסור מאחורי העציץ או להקים אוהל מחאה מול האוניברסיטה. נסו לא להגיע למצב שבו אתם צריכים לארגן את כל המסמכים תוך יומיים, ההנאה אינה מובטחת.

מקומות מסויימים יבקשו מכם חיבור, על עצמכם, על מטרותיכם. נסו להיות כנים אבל מקוריים. מישהו יושב כעת מול 3000 מכתבים ומנסה להבין למה עליו לבחור מבין שבעה אנשים שלכל אחד מהם ממוצא של 92.3, החיבור הוא האופי שלכם מגיע לביקור על השולחן שלו.

מכאן נשאר לחבר את הנקודות בין כסף, מלגות, משלוח בדואר ועכשיו אפשר לקנות את כרטיס הטיסה. אם אתם מתעניינים בתוכנית הלימודים שלנו, שלחו לי מייל ואנסה לפרט יותר -
factor.t@gmail.com

צילום: מאיה גבעון
בלי מעקה, בלי מציל, יותר נחמד צילום: מאיה גבעון
פינת ההשוואה המגוחכת

ובשינוי נושא מהיר, ובתור סיום מזין, השוואה בין מלפפונים שבדים וישראלים: המלפפון השבדי פשוט ענק, באורך של 40 סנטימטרים מטורפים, חסרי טעם לחלוטין. משום מה נוטים להלביש אותו במעיל ניילון מטופש.

המלפפון הישראלי, לעומת זאת, לא גדול במיוחד, אבל מנצח בסלט. ובענק. זאת בעיקר שבאמת יש לו טעם של מלפפון, המימדים שלו ידידותיים והוא לא לבוש בביגוד חורף.

לעגבניות יש מימדים דומים לשלנו, גם לבצלים. את האבטיחים שלהם, לעומת זאת, אפשר לבלוע בביס אחד.

ולפני שסוגרים את האור, מבחר לינקים רלוונטים:

◄למתענינים, כאן תוכלו להרשם למבחני אנגלית.
◄לסקרנים, הנה מידע על התכנית.
והאתר של TNS, הארגון שנסיונו המעשי מהווה את הבסיס המעשי של המאסטר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מפתח שבדי

צילום: איור: רוני דניאל

המסע של תמר הראל לשבדיה. על הפרק: לימודי תואר שני בינלאומי בהנהגה סביבתית

לכל הכתבות של מפתח שבדי

עוד ב''מפתח שבדי''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים