מפתח שבדי: יוצאים לדרך
רוני דניאל ומאיה גבעון יצאו לשבדיה. הוא עם העט, היא עם מצלמה. ובעיקר הם ילמדו תואר שני במנהיגות סביבתית. אנחנו נלווה אותם. מדור חדש
אז מה עושים? פותחים מפה, ואת המחשבים הניידים, ויוצאים למסע חיפושים בין 20 ארצות, 80 תוכניות ו-100 דרכים לא נודעות. שמונה חודשים לאחר מכן אתם מוצאים את
לא, השבדים לא שונאים אותנו. סך הכל מדובר במדינה סוציאליסטית חצי אוטופית בעלת נטייה לחפש עוולות ולתקן אותם בשלט רחוק. לפעמים צריך לעשות את ההבחנה בין מדינות, עיתונים ואנשים. ואנחנו כאן בשביל לדבר רק על בני אדם. סוף הערה.
נחתנו בשטוקהולם. שהיא מלכודת התיירים המתוקה ביותר שראינו, ונכנסנו אליה ברצון. השבדים מציעים לכם תמהיל של כבשים, גמדים, כנסיות וטרולים. השבדים אוהבים ללבוש ורוד, השבדיות אוהבות את יתר הצבעים.
שבדיה היא צרכנית הקפה השניה בגודלה בעולם אבל כנראה שותים בהסתר (פחד מפני משטרת התה האיומה?) כי דווקא כשאתה צריך כוס קפה, תמצא בעיקר מיץ תותים.
האסתטיקה השבדית מענגת את האישונים, לשבדים יש נטייה לשים עציץ בכל חלון, פסל בכל רחוב ונוף גלויות בכל מבט. יחד עם זאת, השפה השבדית נראית בלתי ניתנת לאילוף, עם עיצורים חייזריים. על מנת לומר משפט שלם בשבדית יש לעצב מחדש את מבנה הלסת, הניתוח שלנו החל ויתכן ויסתיים בסוף השנה.
אנחנו לומדים עם שבדים, סינים, קנדים, ניו זילנדים, אוסטרלים, אמריקאים, דרום אפריקאים, גרמנים, ספרדים, בריטים, ואיראנים. (עם המדינות שנשכחו, איתכן הסליחה). כמו מגדל בבל רק עם תוצאות הפוכות. את האיראנים שמחנו לפגוש במיוחד ונראה שהם שמחו לפגוש אותנו באותה מידה. בתוך המרק הגרעיני המטורף שמבשל אחמדינג'ד הסובלים הגדולים ביותר הם האיראנים עצמם. ובכלל, מדובר על שיעור מצויין לחיים, עמים לא באמת שונאים עמים. תוציאו את ההקשר ותקבלו בני אדם, ובמקרה שלנו, בני אדם עם מטרה זהה, חיבה לסביבה. הללויה.
אנחנו לומדים בעיר ציורית בשם קרלסקרונה, שהתחילה בתור בסיס פרטי של הצי השבדי האימתני, הפכה לצומת צוללות גרעניות בימי המלחמה הקרה ואז, כשנגמר לשבדים במי להילחם, הם בהו זה בזה בשעמום והפכו את קרלסקרונה לעיר תיירות ידידותית. עם אוניברסיטה מצויינת ואנשים שנתפסו להם שרירי החיוך. הנטייה השבדית לבטוח זה בזה הובילה לכך שגם ארנקים אבודים ומצלמות נשכחות מוצאים את דרכם חזרה לבעליהם.
השבדים בעיר שלנו אוהבים למחזר, להפריד בין זבל אורגני לרגיל, בין בקבוקים שקופים לירוקים, בין קרטון קשיח לנייר רגיל. הם אוהבים אנרגיה ממקורות בלתי מתכלים וקל מאוד ללמוד על הסביבה במדינה שלא רק מטיפה אלא גם מיישמת. (או לפחות מנסה עד מאוד).
בפינה המהוללת הזו אנסה להשוות בין תרבויות והפעם, נושא הקרוב ללב ולקיבה, גלידה.
הגלידות בקרלסקרונה נראה שנלקחו מתוכם עולמם הנכחד של נפילים דמיוניים. עם גביעים ענקיים שיתמלאו עד הסוף גם אם בחרתם רק טעם אחד.
אז היתרון: במחיר של כדור אחד קיבלתם שני קילו גלידה. החיסרון: לא נשאר מקום לארוחת הצהריים (נקודה שמעולם לא היוותה בעיה אמיתית, גם כשהתיאבון הולך, יש לו נטייה לחזור). לנוחיותכם, מוצג תרשים השוואה בין הגלידה הישראלית לשוודית, כולל כמות הכדורים שכוללת מנה אחת.
בפרק הבא: עקב טור הפתיחה, קיבלתם מנה קלה של מידע סביבתי. בפעם הבאה לא נרחם. מובטח מידע על נושא הלימוד, אופן הקבלה ועוד נתונים מרתקים והשוואות מגוחכות.
נא להמתין לטעינת התגובות
