אמריקה פתוחה להמציא את עצמה מחדש

הקפיטליזם האמריקאי לא התמוטט - אבל המבנים, המוסדות, התהליכים והקודים התרבותיים שלו מחייבים תיקון יסודי

אלון פנקס | 2/5/2009 10:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 "אי אפשר לקיים ולא יכולה להתקיים כלכלה שבה בשנה אחת ‭40%‬ מרווחי התאגידים מקורם במגזר פיננסי, המבוסס על מחירי בתים מנופחים, על כרטיסי אשראי שהגיעו לתקרת ההוצאה המאושרת, על בנקים השרויים במינוף יתר ועל נכסים בהערכת יתר‭,"‬ ברק אובמה, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אפריל ‭.2009‬
   
בחינה של 100 ימי נשיאות היא מעין הונאה תקשורתית מטעמי נוחות, שראשיתה בנשיא רוזוולט: לאחר בחירתו לראשונה מ-4 כהונות ב-‭,1933‬ הוא החל בתוך 100 ימים בתנופת חקיקה והשקעות עתק בתשתיות, כדי להקל את המשבר הכלכלי הגדול שהחל טרם נשיאותו.

קשה לשרטט השוואה היסטורית מדויקת בין ארה"ב של המשבר ההוא לזו של המשבר הנוכחי, אבל יש הבדל אחד חשוב וברור: עקומת הלמידה שנדרש לה אובמה חדה ומורכבת יותר מזו של רוזוולט או של כל נשיא אחר בעידן המודרני.

בחינת פעילותו של אובמה ב-100 ימיו הראשונים מובילה למסקנה אחת: ראשית תקופת נשיאות פעלתנית כל כך, כמעט תזזיתית, החלטית כל כך (לטוב או לרע - נדע בעוד שנתיים שלוש) ועמוסת מדיניות חדשה לא היתה בארה"ב מעולם.

אובמה קיבל לידיו משבר כלכלי חסר תקדים: המערכת הפיננסית לא סתם כשלה, אלא קרסה לחלוטין, לכל דבר ועניין. כל הטוען כי ישנם "לבלובים ירוקים" וכי בנק זה או תאגיד אחר "הראו רווחים והתאוששות" המעידים על "יציאה מהמיתון" - מוטב שלא להפקיד בידיו כסף או אמון רב בשלב הזה.
  
אובמה ירש תרבות תאגידית הנשענת על יסודות רקובים, ניהול אסטרטגי רע, ניהול סיכונים חסר אחריות והשקעות גרועות. מספיק להתבונן בתעשיית הרכב. אבל אפשר להסתכל
גם על שיעור האבטלה; על הירידה בתפוקה ומכאן על הירידה בתמ"ג; על שוק הנדל"ן המופקר שצמח; על אחוז החיסכון המינימלי; על בנקי ההשקעות שנעלמו; ועל הבנקים המסחריים שנאלצים למכור בפועל ‭50%‬-‭90%‬ מערכם לממשלה כדי לא להימחק.

מדינה שלמה, המנוע של העולם, המעצמה הכלכלית הגדולה והחשובה ביותר מאז האימפריה הספרדית והבריטית, שכל כולה חיה על אשראי. הקפיטליזם האמריקאי לא התמוטט - אבל המבנים, המוסדות, התהליכים והקודים התרבותיים שלו מחייבים תיקון יסודי.

אובמה החל במהירות בטיפול דרסטי. מהלכים בסדר גודל כזה הנעשים במהירות מקוזזים לעתים על ידי תכנון לקוי, אבל אפילו נוריאל רוביני כבר עדכן את תחזיתו למיתון מ"קטסטרופה אפשרית" ל"מיתון חמור מאוד‭."‬

אולם לאובמה יש יתרון משמעותי: הוא החל להוביל גל ליברלי, אנטי שמרני, אנטי בוש, אנטי סטטוס קוו; גל מהסוג שאמריקה חווה מדי כמה עשורים: גל ליברלי או גל שמרני כתגובת נגד לתקופה מסוימת ולמאפייניה. אמריקה פתוחה להמציא את עצמה מחדש.
  
המשבר הכלכלי גם עיצב במהירות תפיסה חדשה של הממשל - ואת זה פענח אובמה במהירות. משנות ה-30 ועד שנות ה-70 היתה המשוואה "ממשלה גדולה זה טוב, יש להתערב בשוק‭."‬

אך בשנות ה-‭,70‬ ובמיוחד מאז נשיאותו של רייגן בשנות ה-‭,80‬ התהפכה המשוואה: ממשלה קטנה. השוק חכם, הממשלה טיפשה, האינדיבידואליזם והקפיטליזם האמריקאיים מוצלחים יותר מכל תוכנית ממשלתית בזבזנית ולא יעילה. עובדת חיים, חוק טבע. ואז הגיעה ‭,2007‬ ואז הגיע ברק אובמה.
  
הכותב כיהן כקונסול ישראל בניו יורק
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אובמה או קפיטליזם?

פרויקט מיוחד: האם בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית תצליח להפוך את אומת הקפיטליזם לסוציאל-דמוקרטית?

לכל הכתבות של אובמה או קפיטליזם?

עוד ב''אובמה או קפיטליזם?''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים