העיקר הקילומטרז': נוסעים על חשבון הציבור
בזמן שהמגזר הפרטי מעודד את עובדיו להקטין את השימוש במכוניות פרטיות במגזר הציבורי סעיף הוצאות הרכב מדרבן עובדי ציבור לתחמן ולבזבז. עדות מבפנים. לא עוצר בירוק, חלק ב'
- לא עוצר בירוק, חלק א': נבלע הכסף
- לא עוצר בירוק, חלק ג': משרד הבריאות נגד יצרני המזון?
הרכב יהיה רשום על שמם גם אם הם גרים במרחק מאה מטר ממקום העבודה צילום אילוסטרציה: גרי אברומוביץ
נדמה לי שהדברים מדברים בעד עצמם:
"הסקטור שעליו כתבת הוא סקטור פרטי, שיכול לקבל וליישם החלטות כגון אלה שהדגמת בכתבה. אולם סקטור זה הוא קטן יחסית (והצטמצם עוד יותר עם המשבר הכלכלי האחרון) לעומת מספר העובדים בסקטור הציבורי, שהוצאות הרכב הן חלק בלתי נפרד ממרכיבי השכר שלו. בסקטור זה ה'תרמית' הידועה לכל מתחילה מהצורך לדווח בכל חודש על שימוש ברכב בתפקיד בהיקפי קילומטרים-ש-99 אחוז מהמדווחים לא מבצעים, ויותר מכך, לא עושים כלל שימוש ברכבם לענייני עבודה.
מאידך, הם חייבים שיהיה רכב רשום על שמם גם אם הם גרים מאה מטר ממקום העבודה. תאר לך מצב שבו אחד מבני הזוג עובד בסקטור הפרטי ונהנה מרכב צמוד, ואילו בן הזוג השני עובד בסקטור הציבורי. הדרך
היחידה לקבל הטבה חודשית בשכר היא רכישת רכב, על כל ההוצאה הנובעת מכך, על מנת לקבל החזר פיקטיבי בגין הוצאות רכב בתפקיד. העובדה שמבחינה פרקטית למשפחה כזו אין צורך ברכב נוסף בכלל לא נכנסת למשוואה.
כעובד בסקטור זה בחנתי לפני כשנה אפשרות לעבור לרכב דו גלגלי. המשמעות המיידית היתה הפחתה בהחזר הוצאות הרכב בהיקף של כשני שלישים, סדר גודל של אלף שקל לחודש ויותר. מחשבות לעבור להליכה רגלית לעבודה וממנה (כארבעה קילומטרים בקירוב), שהיתה תורמת לבריאותי ולאיכות הסביבה, נזנחו חיש מהר בהתחשב בנזק הכלכלי.
במקום לעודד את הפחתת התנועה, בדיוק מכל אותן סיבות שמנית, 'מאלצים' אותנו לבזבז הן את כספנו הפרטי, הן את כספי הציבור והן את עתידנו ואיכות חיינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
