הבהמה עשתה את שלה
גם הפרות המניבות משלמות את מחיר המשבר הכלכלי: הביקוש לחלב צנח, והן נשחטות באלפים. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': סמבוסק קטלני
- לא עוצר בירוק, חלק ג': גבינת בבושקה

אלא שעל חגיגות שמחת החלב העיבו השנה כמה תקלות לא צפויות. זה התחיל במזג האוויר הסוער שגרם לביטול רוב האירועים, והמשיך בהפגנה יצירתית ומעוררת חלחלה של אנשי "אנונימוס", שערכו מול משרדי "תנובה" בתל אביב מיצג של חליבה אנושית. כדי להעכיר את שמחת החג השיווקי ולהזכיר מי משלם את מחיר היקפי החליבה האדירים, התחברו כמה פעילים למכונות חליבה, נקשרו בשלשלאות ומרחו את עצמם בדם. המראה, איך לומר, לא עשה חשק לאכול קוטג'.
גורלן של הפרות הנחלבות הוא נושא מרתק לוויכוח: פעילי זכויות בעלי החיים טוענים שהעובדה שישראל היא אלופת העולם בתפוקת חלב לפרה באה על חשבון סבלן של הפרות, שגופן לא מתוכנן לעמוד בעומסים כאלה של חליבה ובהמלטות תכופות כל כך; הרפתנים משוכנעים שהפרות עושות חיים משוגעים, בוודאי אחרי הרפורמה והשדרוג שעברו הרפתות בשנים האחרונות. המחלוקת הזו נמשכת כבר שנים, אלא שעכשיו, עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, היא מתגמדת לעומת הבעיה החדשה של ענף החלב בישראל: השמדה המונית של פרות, שלחלב שהן מייצרות כבר אין ביקוש.
אם לדייק, מכסות החלב שמוקצות לכל רפתן בישראל לא קוצצו; הנסיגה הדרמטית מתבטאת בשוק אבקת החלב. כשיש עודפי חלב, מועצת החלב והמחלבות הגדולות רוכשות אותם מהרפתנים, מייבשות ומשווקות אותם בצורת אבקה לטובת תעשיית המזון ומעדני החלב בארץ ובחו"ל. אלא שבחודשים האחרונים, כחלק מצניחת מחירי חומרי הגלם בשוק המזון העולמי, גם מחירה של אבקת החלב צלל בפראות: מכ-6,000 דולר לטון, ל-1,600, ירידה של 75 אחוז שהפכה את ייצור אבקת החלב ללא כדאי. ובמילים אחרות: כל ליטר חלב שהרפתן מפיק מהרפת שלו מעבר למכסה, גורם לו הפסד. וכל פרה עודפת, היא פרה שמהווה נטל כלכלי.
המשמעות המיידית: בחודשים האחרונים נשחטו כ-10,000 פרות ישראליות, ובחודשים הבאים יישחטו כנראה אלפי פרות חולבות נוספות. איש לא מאושר מההתפתחות הזו: הרפתנים מעדיפים לחלוב ולהרוויח ולא לשחוט ולהפסיד, והפעילים למען בעלי החיים סבורים שמדובר בטבח אכזרי שמדגיש את הציניות של תעשיית המזון מן החי.
שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אומר שזה רע הכרחי: "הרפתנים עושים הרבה צעדים כדי לצמצם
בעצם, הוויכוח האמיתי הוא לא בין דרורי ורפתניו ובין אנשי זכויות בעלי החיים-מדובר בשתי קבוצות שנקודות המוצא שלהן לא ניתנות לגישור - אלא בין הטבעונים לצמחונים. הצמחונים טוענים שאכילת בשר אינה מוסרית, בעוד בצריכת מוצרי מזון מן החי-בראשם חלב-אין שום בעיה. ההתפתחויות האחרונות במשק החלב מחלישות מאוד את הטענה הזו, ומחזקןת את טענתם של הטבעונים לפיה תעשיית המזון מן החי מבוססת על ניצול יהיר וציני של בעלי החיים בשירותו של האדם. בפרסומות מראים לנו פרה מחייכת, במציאות ברגע ש"יחידת הייצור" מפסיקה להיות רווחית משגרים אותה לבית המטבחיים. ייתכן שאין בכך פגם מוסרי-כל אחד מוזמן לגבש את עמדתו בסוגיה-אבל לפחות את העמדת הפנים הגיע הזמן להפסיק.