סמבוסק קטלני: חומרי הדברה גרמו להרעלת משפחה שלמה

אל חדר המיון הגיעו בני המשפחה שהם סובלים מסימפטומים של הפצצה כימית. חקירה בלשית איתרה את האשם: חומרי הדברה בבצק המאפה. לא עוצר בירוק, חלק ב'

סופ
אביב לביא | 6/3/2009 18:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הדבר הראשון שאמיל אגא חשב עליו זו התקפת אב"כ. אגא הוא המפקח האפידמיולוגי בבית החולים הממשלתי בנהריה, וביום רביעי שעבר הוא הוזעק כדי לאבחן משפחה שלמה שהובהלה לחדר המיון עם מה שנראה כמו סימפטומים של הפצצה כימית: פרכוסים, איבוד נוזלים ואובדן הכרה במקרים הקשים, הקאות וסחרחורות אצל הקלים יותר. לא היה צורך להמתין לתוצאות בדיקת המעבדה כדי לדעת: מדובר במקרה משפחתי של בליעת חומרי הדברה.

- לא עוצר בירוק, חלק א': הבהמה עשתה את שלה
- לא עוצר בירוק, חלק ג': גבינת בבושקה

תשעה בני משפחה מהכפר הגלילי ינוח הגיעו לבית החולים; שתיים מהם-אחיות בשנות השלושים לחייהן - אושפזו במצב קשה. המכנה המשותף לכולם: אכילת סמבוסק במילוי עלי זעתר. בדרך כלל מאפה ביתי מפתה, הפעם מנה קטלנית.

"מצאנו יחס ישיר בין כמות האכילה לחומרת הסימפטומים", אומר אגא, "היה שם גם ילד בן שנתיים, ולמרבה המזל הוא אכל רק ביס קטן". החשד הופנה מיד אל הזעתר, אותו קטפו בני המשפחה בשדות שליד הכפר. אבל למי יש עניין להרעיף חומרי הדברה על זעתר בר שאינו גדל בתוך חלקה חקלאית?

ואכן, כשהגיעו התוצאות הראשונות ממעבדות משרד הבריאות, הזעתר טוהר מאשמה. התברר שהרעל היה דווקא בבצק, שהכיל ריכוז גבוה של חומרי הדברה. פתרונה של תעלומה אחת סימן את תחילתה של אחרת: מהיכן הגיעו חומרי ההדברה לתוך המאפה הטרי?

חוקר מטעם משרד הבריאות שנשלח לבית המשפחה הצליח לשפוך אור על השתלשלות האירועים. מתברר שאחרי שהחיטה נטחנה, הוסיפו לקמח טבליות של חומר הדברה כדי להרחיק ממנו מזיקים במהלך האכסון. בדרך כלל משתמשים בקמח לאחר תקופה ארוכה, שבמהלכה הרעלים מספיקים להתנדף. אלא שמישהו עשה טעות בחישוב,
שלף את הקמח מהמזווה מוקדם מדי, ומשפחה שלמה הורעלה. למרבה המזל, כולם יצאו מזה בשלום. אחרי יממה בטיפול נמרץ שוחררו גם שתי האחיות, ובתחילת השבוע חזרו כל בני המשפחה הביתה.

זהו סיפורה של משפחה אחת, עם סוף טוב וצרור לקחים שלכולנו כדאי להפנים. מכיוון שחומרי ההדברה והניקוי מקלים על ניהול משק הבית, יש לנו נטייה להתייחס אליהם כאל ידידיו הטובים ביותר של האדם. אבל טעות קלה בשימוש-והידידים האלה הופכים באחת לאויבים מסוכנים. בדרכו המשונה, אורח החיים המודרני גרם לכך שאנחנו מתנדבים להקיף את עצמנו בחומרים קטלניים, שחלקם פותחו במקור על ידי תעשיות הנשק. מה שהורג חרקים-וזה נכון גם בחקלאות וגם במטבח הביתי - יכול להרוג גם אותנו.

אם רוצים להפחית את הסיכון הבריאותי ולמזער את הנזק הסביבתי, מומלץ להחליף את הכימיקלים החריפים בחומרים אקולוגיים (שלא תהיה טעות: גם אותם לא כדאי לשתות). ואם מתעקשים להחזיק רעלים במטבח, כדאי לקחת בחשבון שהכלל הצ'כובי המפורסם תקף גם כאן: רעל שמופיע במזווה במערכה הראשונה, עלול לעלות על הצלחת שלנו במערכה השלישית באפילוג כבר נגיע למיון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים