שתיקת הפרים: האו"ם ממליץ לאכול פחות בשר
הדיון הסביבתי הגיע השבוע לתעשיית הבשר, כשמומחה של האו"ם הזהיר שהפילה מיניון שלנו אחראי לפליטת 20 אחוז מגזי החממה בעולם. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': מלחמות הירוקים
- לא עוצר בירוק, חלק ג': עד שייצא עשן לבן
את עיקרי עמדתו הנחרצת ביחס לתעשיית הבשר שטח האו"ם כבר בנובמבר 2006, בדוח מקיף תחת השם "צלו הארוך של משק החי", שקריאתו יכולה לגרום אי נוחות לכל מי שנהנה מלעיסת המבורגר. עיקר העובדות: תעשיית הבשר אחראית לפליטת כ- 20 אחוז מגזי החממה בעולם; הנזק הסביבתי שהיא מסבה מתחלק בין כל חלקי התהליך - מכריתת יערות הגשם כדי לפנות שטחי מרעה, דרך המשאבים האדירים הדרושים כדי לגדל מזון לפרות, הכמויות העצומות של גז מתאן שהן פולטות במהלך העיכול, ועד האנרגיה הדרושה כדי לקרר את הבשר ולשנע אותו.
בניתוח ההשפעה הסביבתית של ארוחה צמחונית (סויה, אורז וירקות) מול ארוחה בשרית (שבמרכזה סטייק של 200 גרם), הגיעו מומחי האו"ם למסקנה שהכנת הארוחה הבשרית תבעה פי 16 יותר אנרגיה, ושחררה לאטמוספירה פי 25 יותר גזי חממה. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את זיהום המים והאדמה, והצורך להתמודד עם 20 מיליארד טון צואה ושתן שפרות העולם מפרישות (פרה אחת מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל-40 אנשים). בתיאבון .

חוות בקר צילום: אי-פי
התגובות הנרגנות להצהרה של פצ'אורי, שהתבטאו בין השאר בהשתוללות טוקבקים בריטית לגמרי לא מנומסת, מספקות הסבר חלקי לאחת השאלות המעניינות שמלוות את השיח הסביבתי: מדוע סוגיית הבשר והשלכותיה האקולוגיות מרחיקות הלכת נשמרת בפרופיל כל כך נמוך. כולם מדברים על הצורך לצמצם בנסיעות, לחסוך בצריכת החשמל, להגביל מפעלים מזהמים. מכוניות היברידיות, נורות חסכוניות וחוקים נגד תאגידים הם כבר מזמן בון טון, שלא לדבר על מחזור בקבוקי פלסטיק שאפילו בישראל הפך להרגל נפוץ. אבל מתי בפעם האחרונה שמעתם מישהו מדבר על מעבר לתפריט צמחוני או טבעוני כחלק מהמאמץ בשמירה על כדור הארץ?
מוספי הלייף סטייל בעיתונים עדיין מלאים - לצד כתבות על בגדים מכותנה אורגנית ופאנלים ביתיים לייצור חשמל סולארי - במתכונים של מנות בשריות נו טפות דם; לפני כשנה פרסמה קבוצה של אקולוגים בעלי שם עולמי רשימה של 50 עצות לאורח חיים ירוק - הצורך לצמצם באכילת בשר לא הוזכר שם; באתרים של ארגוני סביבה, גם הלוחמניים שבהם, יש שפע טיפים ומאמרים על חשיבות המיחזור וטיפוח התחבורה הציבורית, אבל מעט מאוד חומר על נזקי הבשר. אפילו בסרטו של אל גור, שקיבל את פרס נובל עם ד"ר פצ'אורי (שייצג בטקס את פאנל האקלים של האו"ם), הנושא לא הוזכר. קשה להעלות על הדעת שהשיח הסביבתי העולמי יכול להתקיים בלי אזכור של הפליטות מכלי הרכב, למשל; אבל הבשר, שאחראי כאמור ליותר גזי חממה מהאגזוזים, הצליח איכשהו להישאר עד עכשיו בצד.
יש המשוכנעים - בעיקר טבעונים רדיקליים - שמאחרי שתיקת הבשרים הזו עומדת קונספירציה גלובלית. למגדלי הבקר האמריקנים יש כוח אדיר ולובי רב עוצמה, אבל גם תאגידי הנפט נהנו מתנאי פתיחה דומים, ולהם זה לא עזר. הסיבות, כנראה, פרוזאיות יותר: יש גבול למספר החזיתות שהתנועה הסביבתית יכולה לנהל בו בזמן, למספר הדרישות שהיא מסוגלת להציג בפני אזרחי העולם. "הצורך לעבור לאורח חיים מתחשב בסביבה כולל כל כך הרבה איסורים", אומר פעיל באחד הארגונים, "שלפעמים יש לנו הרגשה שאם נציב בפני הציבור עוד דרישה אחת, ועוד כזו שנוגעת לצלחת ולהרגלי האכילה, לא ירצו להקשיב לנו יותר".
הטבעונים צודקים
לחששות האלה כנראה יש בסיס. הטבעונות והארגונים שמייצגים את עמדותיה - למשל "אנונימוס" - שקוראים תיגר כבר שנים על תעשיית המזון והרגלי האכילה המערביים, נתפשים בעיני רבים כקיצוניים ומאיימים.
לאוכלי בשר קצת קשה להודות, אבל עם הזמן מתברר שרוב הטענות של הטבעונים - גם בלי שנכנסים לסוגיה המוסרית - מתגלות כמבוססות הן מבחינה בריאותית (יותר ויותר מחקרים מוכיחים את הקשר בין צריכת יתר של בשר אדום
לסרטן ולמחלות אחרות) ובוודאי מההיבט הסביבתי.
ד"ר פצ'אורי דיבר על יום בשבוע בלי בשר. כנראה גם הוא לא רצה לעלות לשומעיו על העצבים. לאור התחזיות, של פיהן עד אמצע המאה צפויה צריכת הבשר בעולם להכפיל את עצמה, נראה שאין מנוס מדיאטת המבורגרים קצת יותר חריפה.