עד שייצא עשן: המלחמה על זריקת בדלי הסיגריות
חנן שטיינגרט יצא למאבק נגד השלכת בדלי סיגריות בכל מקום. הוא וחבריו נפגשו עם גדעון עזרא, עם ראשי רשויות ואפילו עם חברות הסיגריות. עכשיו הם מחכים לראות מי ירים את הכפפה וגם יפעל בנושא. לא עוצר בירוק, חלק ג'
סיגריות צילום: רובי קסטרו
בחודשים הראשונים פעל בבדידות לא מזהרת, אבל לאחרונה כבר ציין את יום השנה לפעילות יחד עם 20 שותפים לדרך. עכשיו הם בדרך לגייס תקציבים, להקים עמותה רשומה, אתר כבר יש וגם שם: בסקר אינטרנטטי המוני (38 משתתפים ) זכה "ארץ ללא בדל" בניצחון מוחץ- 50 אחוז מהקולות. "בדל תקווה" הסתפק בחמישה קולות, ואילו הצעות ססגוניות כמו "פילטר לפיט לטר", " עשן ירוק" או "בדל בדלי" התקשו לזכות באמון המצביעים.
- לא עוצר בירוק חלק א': שתיקת הפרים
- לא עוצר בירוק חלק ב': מלחמות הירוקים
הכל התחיל כששטיינגרט הלך לבלות בחוף הים של תל אביב, וגילה שהוא יושב בתוך ערימה של בדלי סיגריות. הוא חזר הביתה עצבני והתחיל ללמוד את הנושא. ומתברר שיש מה ללמוד, בעיקר מכמה מדינות שבהן המלחמה בבדלים כבר עלתה על פסים ממוסדים: באוסטרליה הקרן למלחמה בבדלים מתוקצבת בכארבעה מיליון דולר בשנה, באולימפיאדת בייג'ינג כל משתתף קיבל מאפרה אישית במסגרת קמפיין "אולימפיאדה ללא בדלים", ובשיקגו הכריזה העירייה על קנס של 500 דולר למי שיטנף את הרחוב בבדל סיגריה.
על פי הערכות, בעולם מושלכים מדי שנה ברשות הרבים כארבעה וחצי טריליון בדלי סיגריות (4,500 מיליארד). סקרים העלו שגם אנשים בעלי מודעות לניקיון, שמקפידים להשליך את האשפה לפח, רואים בהשלכת בדלים על הרצפה מעשה נורמטיבי.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, הבדלים אינם עשויים מנייר. הפילטר עשוי מסוג של פלסטיק הקרוי צלולוזה אצטטית, ותפקידו לסנן חלק מהרעלים הנמצאים בסיגריה כדי להפחית את הנזק למעשנים. התוצאה היא שהעשן שנכלא בבדל מכיל אלפי כימיקלים, חלקם רעילים במיוחד, כמו ארסן, חנקן חד חמצני ואמוניה. כשהפילטר מתפרק העשן הזה משתחרר לאיטו ומזהם את הסביבה. במים ההתפרקות מהירה במיוחד, בדל אחד יכול לזהם שמונה ליטרים מים ולהמית את רוב האורגניזמים הקטנים החיים בהם. ועוד לא הזכרנו את סכנות השריפה והחנק לבעלי החיים ולתינוקות שמשתעשעים עם הבדלים בחוף הים.
ישראל מפגרת מאחור
שטיינגרט וחבריו, אנשים עסוקים, לקחו על עצמם כשליחות להעלות את המודעות בציבור ובממסד הישראלי לנושא הבדלים. בשבועות האחרונים דילגו בין פגישות עם השר להגנת הסביבה ("הוא מאוד בעדנו, אבל אין לו תקציב" ), לראשי עיריות, עם אנשי איגוד הברים ובתי הקפה, שמאז כנסתו לתוקף של החוק נגד עישון השטחים הסמוכים להם מועדים לפורענות, ואפילו עם חברות סיגריות ( "בחו"ל חלק גדול מהפעילות ממומנת על ידיהן. יש להן אינטרס מובהק לא להיות מזוהות עם לכלוך").
"ישראל", נאנח שטיינגרט, עוד
מפגרת הרחק מאחור. "אפילו בשנת בחירות, מדהים ששום רשות מקומית לא הניפה את הדגל הזה. בניגוד לנושאי סביבה אחרים, אין פה שום בעל הון שמתנגד, אין מחלוקת, ובתקציבים נמוכים יחסית אפשר לעשות הרבה דברים, כמו קמפיינים להעלאת מודעות או התקנה אינטנסיבית של מאפרות רחוב. לא מזמן הייתי בחוף באילת, זה היה מזעזע. רק מתחת לכיסא שלי מילאתי כוס שלמה בבדלים. צילמתי את זה ונפגשנו עם אנשי העירייה, הכנו להם מצגת עם תוכנית למלחמה בבדלים. הם מאוד התלהבו, נראה מה הם יעשו עם זה"
נא להמתין לטעינת התגובות
