מקור ההתעללות המרכזי בבע"ח: תעשיית המזון

המחאה נגד תעשיית המזון לא מקבלת את הבמה לה היא ראויה מפני שאנו חיים בתרבות בעלת מסורת קולינארית ארוכת שנים שמקדשת את הבשר ומעמידה אותו כמרכז הארוחה

דדי שי | 26/8/2008 14:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באופן מפתיע הפגיעה הגדולה והקשה ביותר בבעלי חיים עדיין זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת. הרוב המוחלט של בעלי חיים הנפגעים מידי אדם, קרוב ל - 98%  מהם, נפגעים לא בניסויים בבעלי חיים, אלא דווקא בתעשיית המזון.

יתכן שההסבר להתעלמות היחסית שזוכה לה תעשיית המזון מהחי טמון בכך שביצוע ניסוי בבעלי חיים נתפס באופן מובהק כפעולה פולשנית ואלימה במיוחד, ואילו לתעשיית המזון מהחי יש תדמית ידידותית יותר. אמנם ברור ששחיטת בעלי חיים אינה עניין נחמד, אבל כל עוד היא עוברת מהר, זו לא אכזריות כל-כך נוראה, לא?

אלא שהנחה זו מנותקת לחלוטין מהמציאות. הפגיעה בבעלי החיים בתעשיית המזון אינה מסתכמת בשחיטתם בלבד, אלא באה לידי ביטוי בכל שלב בחייהם, ואינה בהכרח אכזרית פחות מרוב הניסויים בבעלי-החיים. משקים מודרניים פועלים בצורה אינטנסיבית, המכוונת להגדיל את הרווחים, בצורה שאינה מותירה מקום לדאגה לרווחת בעלי-החיים. החיסכון בהוצאות מחייב צמצום מרחב לבעלי החיים, תנאי היגיינה ירודים ומעט טיפול אישי.

כך, תרנגולות בתעשיית הביצים מבלות את חייהן בכלובים שגדולים רק בקושי ממידת גופן, ולא מאפשרים להן אפילו לפרוש כנפיים. פרות ברפתות עומדות כדרך קבע על מצע הספוג בהפרשות שלהן ובעלי החיים זוכים למעט יחס אישי. כשפועל אחד ממונה על עשרות אלפי בעלי-חיים, אין אפשרות להתייחס לצרכים של כל בעל-חיים כפרט.

תרנגול צולע

הפגיעה בבעלי חיים היא לא רק משהו שנובע מהתנאים שבהם מחזיקים אותם, אלא גם מעצם התכונות הגנטיות שמוטבעות בהם מלידתם. באמצעות רבייה בררנית, הצליחו ליצור זנים של בעלי חיים בעלי תכונות הרצויות לחקלאות. כלומר, גוף שגדל מהר או תפוקה מרובה של ביצים או חלב, באופן שפוגע בבריאות החיה.

למשל, תרנגולים בתעשיית הבשר מתקשים בהליכה ואפילו בעמידה מכיוון שקשה להם לשאת את משקל גופם, שתוכנן לגדילה מהירה יתר על המידה. גם בתעשיית הבשר האורגנית, שבה ניתן לתרנגולים מעט יותר מרחב להסתובב בו, הם ממעטים לנצל אותו ומבלים את רוב זמנם ברביצה, בגלל משקל הגוף המוגדל שלהם.

התעללות בבעלי חיים בתעשיית המזון אינה תופעה נקודתית, כמו שאפשר להתרשם מחשיפות אקראיות בתקשורת של מקרי התעללות קשים במיוחד. זהו כורח שנובע

מהרצון להפיק מבעלי חיים את מירב הרווחים במיעוט ההשקעה, מה שמחייב להתייחס אליהם כמו אל חפצים.

הסבר אפשרי אחר לכך שהמחאה נגד ניסויים בבעלי חיים זוכה להרבה יותר תשומת לב נעוץ לא במידת הסבל שהם גורמים, אלא בתכלית שלשמה הם מתבצעים: "מחקר מדעי". מחקר נשמע כמו טעם הרבה פחות מוצדק לפגיעה בחיות מאשר "ייצור מזון".

אבל, הסבר זה נראה עוד פחות משכנע, מידת התועלת של ניסויים בבעלי חיים הוא עניין שניתן לדון לגביו. אבל ברור לכל שאכילת בשר איננה צורך חיוני. מאות אלפי הצמחונים שחיים בינינו מצביעים בבירור על כך שאכילת בשר היא ברירה ולא הכרח. למעשה, יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שתזונה צמחונית היא בריאה יותר ויש לה יתרונות במניעת התקפי לב, מחלות כלי דם, סכרת וסוגים מסוימים של סרטן.

טופו להמונים

המחאה נגד תעשיית הבשר לא מקבלת את הבמה לה היא ראויה מפני שאנחנו חיים בתרבות בעלת מסורת קולינארית ארוכת שנים שמקדשת את הבשר ומעמידה אותו כמרכז הארוחה. לרובנו לא יהיה קל לשנות באופן דרסטי את הרגלי האכילה עליהם גדלנו והתחנכנו במשך שנים, כולל גם את אלו מאיתנו שמגלים יותר אכפתיות כלפי בעלי חיים.

אבל העובדה שההתנגדות לתעשיית המזון מהחי היא מאתגרת ומחייבת יותר, היא לא סיבה לזנוח אותה. גם אם אנחנו מרגישים שקשה לנו להיות צמחונים, כל אחד יכול, לכל הפחות, להתחיל לעשות את חלקו בכך שיצמצם את צריכת הבשר שלו, וילמד להכיר יותר גם את האפשרויות של תזונה מהצומח.

לא קל לשנות הרגלים שנטבעו בנו במשך שנים, אבל זה גם לא בלתי אפשרי. אם אכפת לנו מספיק מסבלם של בעלי החיים – עלינו להיות מוכנים גם לאתגרים קשים יותר מרק להחליף את סוג השמפו שאנחנו משתמשים בו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דדי שי

צילום:

סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ומעורכי מגזין "זכויות בעלי חיים השבוע" של עמותת אנונימוס

לכל הטורים של דדי שי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים