אין לנו חיילים מסכנים
אין מה לרחם על החיילים שמשרתים במקומות כמו נעלין - הפלסטינים סובלים הרבה יותר מהם
"אז יש חיילים עם פתיל קצר שדוחפים אותם ויש כאלה שלא יודעים מה לעשות, אז צועקים עליהם בחזרה", אומר אחד החיילים. "אחר כך אתה מרגיש זיפת. ממש חרא. אותנו לימדו להילחם נגד מחבלים ולא נגד מבוגרים וילדים. התמונה שכולם ראו מנעלין זה הקצה. למה לא צילמתם את מה שהיה לפני זה? מה שהחיילים סופגים כל הזמן?"
רחמונס. פשוט לרחם על החייל המסכן, שהפלסטינים שנלחמים נגד חומת האפרטהייד והסיפוח שבונים להם מול הבית לא מתחשבים בפתיל הקצר של החייל העצבני, ושולחים את הילדים שלהם אל מחוץ לבית, לשדה. ממש מסכנים מה שהחיילים סופגים, בשעה שהם באים לעשות עוול נוראי, הנוגד את החוק הבינלאומי ואת הערכים עליהם קמה מדינת ישראל.
אני בטוח שהקורא הישראלי הממוצע – זה שמנסה להיות הביטחוניסט הניאנדרתלי, שמתיימר להיות אנושי, אבל לא "יפה נפש", חלילה – לא היה צריך את הראיון הזה כדי להזדהות מחדש עם חיילינו היקרים. כי הרי יש את משפט הקסם, שיצדיק את רמיסת זכויותיו של כל פלסטיני באשר הוא: "הם לא כל כך תמימים".
זה מזכיר לי איך ישבתי פעם עם שני ביטחוניסטים כאלה, ששונאים פלסטינים ומתנחלים באותה נשימה, כי שניהם "מפריעים" לצבא לרמוס את זכויותיהם הבסיסיות, כל אחד לפי השקפת עולמו. בטלוויזיה הראו ילדה פלסטינית שביתה בעזה הופצץ, והיא מוצאת את הדובי שלה בין ההריסות ומתייפחת על עולמה שחרב עליה זה עתה.
בהתחלה הפרצופים שלהם היו נפולים. הם הרגישו ממש רע, כי ההערצה האדירה שיש להם לצה"ל נסדקה. אי אפשר להישאר שווה נפש אל מול תמונות כאלו. אלא שאז, אחד מהם פלט פתאום: "הם לא כל כך תמימים", וכבמטה קסם, גם החבר השני חזר על אותו משפט בדיוק, כאילו זה עתה השתחרר מתרדמת הומניטרית שנחתה עליו, ועתה הוא ניעור למצב הטבעי שלו – קלגס במיל'.
זה בדיוק מה שהחיילים בוגרי נעלין ניסו לעשות השבוע, וכפי שאני מכיר את הקורא הישראלי, אני מתאר לעצמי שבהצלחה מרובה. כך מסכמים שבוע וחצי שבו נהרג ילד בן 12 שהפגין למען ביתו בדרך לא אלימה, ופלסטיני כפות שנורה באכזריות ברגלו. משתפכים במדור שלם ההופך את הכובש העריץ לקורבן, וכל עם ישראל יוצא מתרדמת ההומניטריות שנחתה עליו, וחוזר לתמוך בגישה הקלגסית של אהוד ברק וחבר מרעיו.
איך זה שישראלים שזורקים אבנים אינם חוטפים כדור בראש, כפי שחטף לפני שבוע וחצי חמאדה מוסא בן ה-12? איך זה שהכיפה על ראשם של חרדים בירושלים, התוקפים שוטרים על רקע התנגדותם למצעד הגאווה, הופכת אותם לחסיני כדורים? איך זה שהמתנחל שזורק אבנים על חיילים ועל פלסטינים רק נעצר?
לפני שתפרשו אותי לא כהלכה – אני לא קורא, חלילה, לירות ביהודים שזורקים
אבל מדוע כשהאלימות נגד כוחות הביטחון באה מימין, התגובה אליה סלחנית כל כך, וחברי כנסת מעבירים חוקי חנינה, ממש כמו בימי רפובליקת ויימר?
כן, זהבה גלאון צדקה, וחברי הכנסת של הימין יכולים לעצום עיניים כמה שהם רוצים. בדיוק כפי שאנחנו מזהירים כל הזמן מפני לה-פן והיידר, נציגי הימין הקיצוני באירופה, כך עלינו להיזהר גם מפני הימין הקיצוני בישראל. לא מפני שאנחנו משווים אותם לנאצים, אלא מפני שאנחנו, כיהודים, הקורבנות הגדולים של הנאציזם, מחויבים להיזהר שבעתיים מפני התנהלות שמזכירה את ימיה האחרונים של רפובליקת ויימר.
אנחנו לא משווים את הימין הקיצוני לנאציזם, אבל אנחנו כן חוששים שבימין הקיצוני צומחים המון יגאל עמירים קטנים.
מדוע, לעומת זאת, כל אלימות של השמאל נחשבת לבגידה? מפגיני השמאל נמצאים בנעלין, בבלעין ובמזרח ירושלים כדי להרתיע חיילים מלבצע עבירות פליליות. הם נמצאים שם כי הם מזדהים עם המאבק הלגיטימי של הפלסטינים, אלה מהם שרוצים להפגין, במקום לבצע פיגועים.
ההזדהות עם הפלסטינים היא גם הזדהות עם ערכיה האמיתיים של הציונות ושל מדינת ישראל, מדינה שקמה על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל. אני אוהב מאד את מדינת ישראל, ומאמין שסיום הכיבוש יביא לכאן שגשוג אמיתי שיסייע לכל יושבי הארץ. אני מזדהה מאד עם שאיפותיו הלאומיות של העם הפלסטיני, שלדעתי יביאו שלווה ושלום על העם היהודי.
לחייל ה"מסכן" שיפגוש אותי בהפגנה הבאה. אני לא בוגד. אני נאמן לערכים האמיתיים של הציונות. תפנים, אני מתנגד למה שנעשה ביהודה ובשומרון, ואני אפגין שם. ואתה – תפסיק להתקרבן כל כך הרבה. פשוט תירגע עם האצבע על ההדק.
נא להמתין לטעינת התגובות
