המפתח לשינוי: התחדשות עירונית
כבר מספר שנים ישנו פתרון לבעיית הדיור בישראל: שינוי מדיניות הבינוי בתוך הערים עצמן
התמונה הנוכחית בשוק הדירות אכן בעייתית. המחירים הגבוהים וההיצע הנמוך מייאשים, והופכים עבור הצעירים את קניית הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית.
אולם, כבר מספר שנים ישנו פתרון ממשי לבעיית הדיור הטמון בשינוי מדיניות הבינוי בתוך הערים עצמן, וככל שנשתמש בו יותר – נוכל לקדם את השינוי המבוקש.
תמ"א 38 הינה תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. מיגון הבניינים מפני רעידות האדמה לא מצריך השקעת תקציבים רבים מטעם המדינה וגם לא מטעם דיירי הבניין – אלא ייעשה בהשקעתו של הקבלן, אשר בתמורה יזכה לבנות דירות נוספות על גג הבניין.
מעבר למיגון בפני רעידות אדמה, התוכנית טומנת בחובה אפשרות מזהירה וחשובה לא פחות של התחדשות עירונית, ומצב בו כל הצדדים מרוויחים – תושבי הבניינים הקיימים בערים יזכו למיגון ביתם בפני רעידת אדמה ללא כל השקעה מצדם, והציבור הרחב של מחפשי הדירות ייהנה מתוספת משמעותית של דירות לשוק.
התחדשות עירונית היא המפתח לשינוי. המטרה העיקרית של פרויקט ההתחדשות העירונית היא תוספת בנייה באזורים עירוניים בנויים. תוספת זו חשובה לאור המחסור במשאב הקרקע בישראל. כמו כן, יש בכך תרומה להחייאת המרקם הבנוי, להכנסת שימושי קרקע חדשים ולניצול יעיל יותר של תשתיות ומוסדות ציבור מתרוקנים.
על ידי שימוש בתשתיות הפיזיות הקיימות ובניה על גביהן, ניתן להביא להוספת יחידות דיור רבות בלב מרכזי הביקוש. דירות נוספות יביאו לכניסת דיירים חדשים לשכונות ותיקות, יעזרו במניעת הזדקנות האוכלוסייה וביצירת מחזור חיים חדש תוך העלאת האטרקטיביות של השכונה ויצירת עניין מחודש בה.
היתרון הסביבתי האדיר הטמון בפתרון זה נובע מכך שהתהליך המדובר מנצל גגות של בניינים בנויים בתוך אזורים בהם כל התשתיות העירוניות כבר קיימות. אין צורך להמשיך ולהרחיב
מעבר לאזרחים המעוניינים לרכוש דירה בעיר, אשר ברור כי עבורם פתרון מסוג זה הינו מבורך, ישנה פה בשורה גם לבעלי הדירות ותושבי העיר הוותיקים. חוץ מהמיגון הבטיחותי לו יזכו ללא כל השקעה מצדם, יזכו הדיירים גם ליתרון אסתטי בדמות שיפור חזות הבניין, תהליך אשר בכל צורה אחרת הינו יקר ומסובך עבור בניינים מרובי קומות ודיירים.
יתרון נוסף בשיטה זו הינו ההזדמנות לצמצום כמות המבנים הנטושים בערים – והפיכתם ממפגע ציבורי ליחידות דיור נוספות. שיפור חזות הבניינים בעיר וצמצום כמות המבנים הנטושים הינם אינטרסים מובהקים לא רק של תושבי העיר, אלא גם ובעיקר של הרשות המקומית המנהלת אותה.
השאלה המתבקשת היא כמובן – אם כולם מרוויחים מהתהליך, מה מעכב אותו? מדוע אין אנו רואים אותו הולך וצובר תאוצה?
ובכן, בישראל כמו בישראל – הכל עניין של בירוקרטיה. על מנת לאפשר מימוש של מאות פרויקטים של התחדשות עירונית בכל שנה יש להסיר מספר חסמים בירוקרטיים, כאשר העיקריים שבהם הינם הזמן הארוך אשר נדרש להוצאת היתר בנייה - שנע כיום בין שנה לשנתיים וחצי ברשויות השונות, חוסר של הרשויות המקומיות בתקני כוח אדם לבדיקת הבקשות להיתרים, והיעדר מנגנון מוסדר להסרת חסמים נוספים בהיבטים שונים של הפרויקטים.
כמו כן, לא קיימת פעולה ממשלתית בין-משרדית שתאפשר לאתר ולהסיר במהירות חסמים נוספים בתהליך, כגון חסמים מהותיים בתחום המיסוי.
רובע הסוהו בניו יורק ואזורים שלמים בברלין, פריז ואמסטרדם הינם רק דוגמה זעירה לשכונות וערים בעולם אשר עברו בהצלחה תהליך של התחדשות עירונית, וכיום הם נהנים מפירותיה. ואם בכל העולם זה הצליח – אין סיבה שאצלנו זה יתקע.
מדובר באפשרות חכמה, אקולוגית ופשוטה יחסית המתבססת על משאבים קיימים ומיטיבה עם כל הנוגעים בדבר – ולכן ככל שתאומץ באופן נרחב ותתקדם בצורה מהירה יותר, כך נתקדם כולנו אל עבר השינוי המבוקש במציאות וזמינות הדיור, בבטיחות הבניינים ובשיפור חזות הערים ברחבי הארץ.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת אקו סיטי, המבצעת פרויקטים של התחדשות עירונית ירוקה בתמ"א 38 ופינוי בינוי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם