הניסויים בבע"ח מיותרים: ההבדלים הפיזיולוגים בין האדם לחיה גדולים

אין להסכים שחלומות על אפשרות קידום המדע יהיו בסיס להרשאת ניסויים בבעלי חיים. הטענה שבעבר עזרו ניסויים להתקדמות המדע פחות רלוונטית

גילה גת טילמן | 7/8/2008 14:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בהיסטוריה האנושית היו שדות מחקר שלא הצליחו, כמו, למשל הניסיון של  האלכימיה להפוך נחושת לזהב. עם זאת, מותר למחקר כיום להמשיך ולחקור בנידון, אבל בתנאי שזה לא יהיה כרוך בביצוע פשעים כלפי עולם החי. 

המצדדים בניסויים בבעלי חיים טוענים שהניסויים קידמו את המדע והטיבו את האנושות. אבל הם שוכחים שהמדע היה בתחילת דרכו  ונבדקו בו דברים בסיסיים. הניסויים נערכו בבעלי חיים בשל הדמיון הבסיסי בינם ובין האדם. גם להם, כמו לבני האדם יש קיבה, גפיים ומערכת נשימה.

אך, הדמיון הוא רק  עד גבול מסוים. המבנה המורפולוגי והפעילות הפיזיולוגית המדויקים, ייחודיים לכל מין. כיום כשהמחקר מתקדם יותר, הוא מתמקד בדברים בהם יש הבדלים בין המינים. לכן הניסויים עוזרים פחות ואף מזיקים, כי לא פעם מגיעים בגללם למסקנות מוטעות על האדם.

למשל, היום נערכים ניסויים בפסיכו-ביולוגיה, הבודקת את הקשר בין ההתנהגות ופעילות המוח, על ידי הכנסת אלקטרודות לתוך ראש החיה, בעיקר בקופים. אלה הם ניסויים אכזריים, ואי אפשר להסיק מהם מסקנות וודאיות ובעלות ערך אפילו לא לגבי החיה עצמה, כי לא די מכירים את הפסיכולוגיה שלה. לחיה ולקוף יש קוגניציה שונה מאשר לאדם. אין להם כושר דיבור. אי אפשר לשוחח אתם ולשאול אותם לפשר תגובותיהם למה שנעשה להם בניסוי.

גם אם נשיג את הידע הזה, ספק אם יהיה לו שימוש. הצטבר מידע  על מבנה המוח, אך לידע זה אין תפקיד מעשי בריפוי ובטיפול שיקומי של פגועי מוח ומפגרים, כי לא ניתן לשנות את מבנה המוח. מה עוד שפונקציות כגון דיבור ומחשבה קשורים בפעולה משותפת של שטחים גדולים במוח. הריפוי והשיקום ממשיך בפועל להיות על ידי תרגילים קוגניטיביים, פיסיותרפיים  ותרופות.

יותר מזה, ניסויים במוח הנערכים בחיות לא יעזרו ברפוי מחלות נפש, כי בחיות לא מזהים מחלות נפש. במחלות נפש יש אלמנטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים,  הן קשורות לרוח האנושית וייחודיות לאדם. ניסויים במיקרו-אלקטרודות במוח גם לא יעזרו בפיתוח תרופות.

חיבור אלקטרודות למוח

ניסויים במיקרו אלקטרודות מובילים לפיתוח ניתוחי מוח, אך שום ניתוח אינו מייצר אדם בריא ואינו הפתרון הרצוי.  אומנם, חלק מהניסויים הנעשים כיום אינם אכזריים: ניסויים בחתכי מוח ועצבים מבודדים Invitro (כלומר בכלים מעבדתיים מחוץ לגוף החיה) וקריאת סיגנלים מהגולגולת השלמה באמצעות MRI  ו-  EGG,  אך חלק מהם אכזריים מאד. מוחדרים בהם מיקרו-אלקטרודות למוח קופים וחיות אחרות, דבר המסב להם סבל כמובן רב מאד.  האלקטרודות התקועות בראש בעלי חיים גורמות סבל.

מה גם שבזמן הניסוי עצמו אין משתמשים כמעט, או בכלל לא,  במשככי- כאבים, כי הם מפריעים לקבל תוצאות נכונות.

נכון הדבר, שבנוירולוגיה פותחו ניתוחים לטפול בבעיות כמו פרקינסון. אך נוירולוגים רבים טוענים שזה לא בזכות הניסויים בקופים, אלא בזכות תצפית באירוע בזמן ניתוח מוח של חולה. הם טוענים שכל הידע המועיל לאדם כיום על הקשר בין מבנה המוח, התנהגות האדם והפתולוגיה שלו נובע מתצפיות בחולים עצמם, מניתוחים שלאחר המוות וכ"ו ולא מניסויים בקופים.

ניסויים מכוכב אחר

יש לאסור על ניסויים פולשניים לגולגולת, בעיקר הכנסת אלקטרודות למוח קופים. מותר יהיה לעשות ניסויים בהם הסיגנלים היוצאים מהמוח נקראים מעל פני הגולגולת השלמה. יש להתחשב גם בסבל של החיות. מה היינו אומרים אנחנו אם משהו חזק מאתנו, אולי חייזר שבא מכוכב אחר, היה תוקע  אלקטרודות לגולגולת שלנו? האם היינו תומכים בכך?

לכן, אין להסכים שחלומות על אפשרות קידום המדע יהיו בסיס להרשאת פשעים כלפי עולם החי. המדע יכול להתקדם בלעדיהם. הטענה שבעבר עזרו ניסויים בבעלי חיים להתקדמות המדע, לא אומר שמותר לעשות היום כל ניסוי, בלי להתחשב בשום גורם: הסבל לבעל-חיים, התועלת בניסוי, והסיכוי שהוא יוביל למשהו.      

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גילה גת טילמן

צילום:

ביולוגית וחוקרת באוניברסיטת בן גוריון. מחברת הספר "המדע, פסיאודו-מדע וערכים מוסריים"

לכל הטורים של גילה גת טילמן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים