חושבים מהבטן
חגי סגל אומר שדווקא השמאל, שאומר שצריך לפעול מהראש, הוא זה שפועל לפי תחושת בטן
גם עמרם מצנע התבטא שלשום, א-פרופו שדרות, בזכות העדפת השכל על הרגש. בראיון רדיו קבע יו"ר מפלגת העבודה בדימוס, שהוא "מצפה מהממשלה לשיקול דעת רציונלי, כי פעולות מתלהמות לא מביאות לפתרון". הדברים נאמרו בתום כתבה על פשוטי עם מהנגב המערבי, שמנהמת בטנם תבעו לפוצץ, להשמיד ולאבד את בית-חנון.
"זאת אומרת שצריך לתת לשכל לדבר, ולא לרגש", סיכמה הקריינית, ומר מצנע כחכח לאות הסכמה. ואכן, בדרך כלל השכל עדיף על הרגש. מנהיגים וגנרלים אמורים להיוועץ בשכלם, ורק אחר-כך בבטנם. חלילה להם לפעול לפי היצרים הקמאיים של צאן מרעיתם או של עצמם. הרי זהו בדיוק מותר האדם מן הבהמה, ויתרון החכם על הכסיל. אפילו ערב הכרעות רומנטיות חשובות מומלץ להצטייד בחוות דעת שכלית, קל וחומר ערב פלישה לעזה.
הצרה היא שהרבה פעמים יש אצלנו בלבול מוחלט בין השכל לרגש, ובין הראש לבטן. במיוחד בדור האחרון. רוב צרותינו העכשוויות הן תוצאה ישירה של הבלבול הטרגי הזה. מנהיגינו השתוקקו לנהוג באופן רציונלי, ובסוף התברר שנפלו קורבן לתרגיל התחזות: הבטן התחפשה לראש, והראש נדמה להם כבטן.
זקוקים לבדיקת אולטרא-סאונד
זה קרה ב-1993, למשל, בטרם נורה אפילו קסאם אחד על שדרות. מחנה השמאל, שבדרך כלל מזוהה כאן בטעות עם הראש, הוציא לפועל תוכנית בטנית מובהקת. הוא התקשה לכבוש את יצר השלום הילדותי שלו, ועשה מעשה אווילי בעליל: הביא הנה מטוניס מחבל בכיר, צייד אותו בנשק, מסר לו את עזה, והאמין שמצא פטנט גאוני להשלטת שקט בסביבה. מחנה הימין זעק אז בקול ניחר שמדובר במהלך מטורף, אבל הזעקות רק חיזקו את הדימוי שלו כמגזר אמוציונלי, בלתי הגיוני. בעיתונים שיבחו את המוח האנליטי של ראש הממשלה, ולעגו למתנגדיו ה"סהרורים".
אחרי כעשר שנים זה קרה שנית: אנשי השכל במרכאות החליטו יום אחד, שהדרך הכי טובה ללחום בחמאס היא לברוח מגוש קטיף ולהפקיר את פילדלפי. שוב הוטל ספק
באינטליגנציה של הגורמים שהזהירו, כי ההתנתקות תתפוצץ לנו בפרצוף. הם הוצגו כאנשים שמונעים על-ידי דחפים דתיים גרידא.
בראיון העיתונאי המפורסם שבו הכריז לראשונה על תמיכתו ברעיון ההתנתקות, דיבר עליהם אולמרט בהתנשאות אינטלקטואלית: "אחדים מחבריי חיים בתוך עולם דמיוני, שאין לו שום קשר למה שקורה באמת". כשנשאל כיצד יתנהלו החיים לאחר הנסיגה, הוא העריך ש"אחרי ה'בום' הראשון, שעלול להיות אלים למדי, יהיה צמצום משמעותי בטרור" (ידיעות אחרונות, 5.12.03).
בינתיים היו כבר אלפי בומים בשדרות, ואין שום צמצום בטרור, אבל אולמרט ושותפיו לדרך עדיין מאמינים שהם מדברים מהראש, ולא מירכתי הכרס. ייתכן שרק בדיקת אולטרא-סאונד תעמיד אותם על טעותם.
נא להמתין לטעינת התגובות
