האלחוטנים הכי "מקושרים" בצבא
אין להם זמן להתקלח, הם בקושי ישנים וגם ביציאות הביתה עלולים להקפיץ אותם לתקן אנטנה, שתסייע לתקשורת של צה"ל. מאחורי הקלעים - חיילי התקשוב
- פרק ראשון: הצוותים שמחלצים את הטייסים מהאש
- פרק שני: מש"ק הדת הגדיל ראש
- פרק שלישי: מש"קית העלייה גם מורה לעברית
- פרק רביעי: אנשי האופטיקה מאפסים כוונות
- פרק חמישי: החיילת ששומרת על זרם החשמל הצה"לי
- פרק שישי: התותחים האלה יודעים לירות
האלחוטנים מעניקים שירות לכלל יחידות הצבא בפיקוד דרום, ופועלים בעתות שגרה וחירום במגוון רחב של תחומים: מהפעלת קווי טלפון "אדומים" ומטכ"ליים, ועד לקו סלולרי מוצפן - "ורד הרים" - היישר מהטנק והג'יפ המסיירים בשטח, כולל תמונות מהמזל"ט ומבלוני התצפית המשדרים בשידור חי לחדרי המלחמה ולחדרי הפיקוד הקדמי במהלך המבצעים.
שלושה גדודי תקשוב פרושים בשלושה פיקודים מרחביים של צה"ל, ביניהם גדוד "רעם" של פיקוד דרום. חיילי הגדוד פועלים מאזור עוצבת אדום, לאורך גבולות ירדן ומצרים ועד לאוגדת עזה, כולל קו הים.
רס"ן דודו אזולאי, סגן מפקד גדוד התקשוב "רעם", מתאר את תפקיד חייליו באופן שממחיש היטב את חשיבותם המכרעת. "חיילי גדוד 'רעם' תופסים כוננות בכל עת כדי לסייע לכוחות השטח בפעילות הביטחון השוטף וגם במעבר המהיר לחירום", הוא אומר. "כשכוחות חודרים, לדוגמה, לשטח הפלשתיני, הם יקבלו מאיתנו את כל הסיוע התקשובי, כדי ליצור קשר בין היחידות השונות ובין המפקדים ללוחמים - ומול החמ"לים בעורף".
אלחוטני גדוד רעם. צילום וידיאו: אמיר בוחבוט. עריכת וידאו: אייל רותם
פעילות הגדוד מתחלקת לשלושה מוקדים, בהם מאיישים חיילי התקשוב חדרי מלחמה בעורף, תחנות קבע ברחבי פיקוד דרום המהוות תחנות ממסר ותחנות תקשוב ניידות שנפרשות בשטח בהתאם למבצעים. לפני ההתמודדות עם האתגרים המורכבים בשטח, עוברים האלחוטנים הכשרה של שלושה חודשים בבה"ד 6.
"תוואי השטח בדרום מאוד קשה", מסביר סגן מפקד הגדוד, רס"ן אזולאי. "יש לא מעט הרים שמקשים על הקליטה, יש תנאי שטח נרחבים מאוד, המרחק בין אתר תקשוב לאחר מקשה על הפעילות ותנאי מזג אוויר שונים עלולים לגרום לבעיות בקשר.
עם ההכרזה על מבצע "מוקפצים" צוותי תחנות התקשוב של הגדוד אל השטח כדי לפרוס בו את התחנות, הנישאות על גבי משאיות "ריו" מיושנות. סמל אבירם גואטה, מש"ק במחלקת התקשורת של הגדוד, מספק הצצה למורכבות התהליך.
"כשמתגלגל מבצע, אנחנו צריכים לתת לו מענה במספר היבטים. לדוגמה, בלון התצפית של הצבא זז ממקום למקום, ואנחנו צריכים לדאוג שלחמ"לים תהיה יכולת לקלוט את מה שהמצלמות בבלון משדרות", מסביר גואטה.

מפקד פלוגת אתרי תקשוב הקבע בפיקוד דרום, סרן שופי ענאן, מבהיר כי "זה אולי נשמע פשוט לצאת לשטח ולהרים אנטנה לגובה של שלושה-ארבעה מטרים, אבל בפועל זה ממש לא ככה". ענאן מציין כי צריך לכוון את האזימוט הנכון של התחנה, למצוא את המרחק והתדר הנכונים עד שיש קליטה מלאה. לדבריו, "צריך ממש להילחם על זה. לכך שיהיה קו תקשורת קבוע יש חשיבות עליונה, כי בכל זאת מדובר בחיי אדם".
סמ"ר ערן גרשון מגדוד "סער" מבהיר כי החיילים מודעים היטב לחשיבותו העליונה של התפקיד שהם ממלאים, חרף הסכנה שכרוכה בו. "אנחנו פורשים את הציוד צמוד לגדר המערכת ומוצאים את עצמנו תחת מתקפת פצמ"רים, ממש כל כמה דקות נופל פצמ"ר", הוא מספר.
סמ"ר גרשון ממשיך ומתאר כיצד "עם אפוד קרמי וקסדה עלינו, אנחנו רצים להסתתר מאחורי בטונדות. המחבלים מבינים שבלי היכולת של התקשוב אין מלחמה, ולכן הם ינסו תמיד לפגוע בנו", הוא אומר. "תחשוב מה יקרה אם לא תהיה יכולת להעביר את התמונה של המזל"ט לחמ"ל, או שלא תהיה יכולת לדבר בקשר או במכשיר המוצפן. במעמד הזה כל חייל בגדוד מבין את החשיבות של המשימה שלו".
רס"ן אזולאי ממשיך באותו הקו ומדגיש כי "אחרי מבצע אחד, כולם מבינים מה היה קורה בלעדיהם. ברור לכולם שהמבצע לא היה יכול להתגלגל. באחד המבצעים דיבר איתי חייל בגדוד, תושב שדרות, ואמר לי בפירוש שבמילוי התפקיד שלו הוא מבין שהוא שומר על הבית שלו".

סגן מפקד הגדוד נותן קצת פרטים על חיי השגרה של חייליו. "מדובר בחיילים ש'סוגרים' 21 יום ברציפות, בשטח הם לפעמים לא מתקלחים שלושה ימים ברציפות", אומר אזולאי. "גם כשהם יוצאים הביתה הם יכולים להיות מוקפצים בכל רגע, כי אין להם תחליף".
מפקד מוצב הר קרן, סמ"ר משה בוחבוט, אומר כי במסגרת תלאות התפקיד, חיילי התקשוב סובלים לא רק מצמצום במקלחות אלא גם מחוסר שינה.
"יש מצבים לא שגרתיים, כי מצד אחד אנחנו צריכים לאבטח את המוצב ומצד שני עלינו לתת מענה לכל נושא התקשוב בגזרה, עם דגש על רצועת עזה", מספר בוחבוט. "יש מצבי עומס ומבצעים וזה מביא למצב שאנחנו לא ישנים 48 שעות או 72 שעות ברציפות".
"במקרה אחד זוהו מחבלים 500 מטר מהמוצב שלנו, ועכשיו נשאר לנו לחלק את הזמן בין האבטחה ובין הבנת הצורך לתת שירות הכי טוב לכל היחידות בשטח", מפקד המוצב מסכם. "אם המוצב לא יתפקד, אף אחד לא יוכל לדבר - לא בקשר ולא בקווים השונים".







נא להמתין לטעינת התגובות







