ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץ

אבא לגמרי לבד

דב נאבק כל יום בשנה כדי לגדל את שני בניו כשהוא משתכר שכר מינימום ולא זוכה אפילו לשקל מגרושתו. והוא לא לבד. שנה בלי רווחה, כתבה שלישית בסדרה

דב אינגבר לא ממש רגיל להיות באור הזרקורים. הוא רגיל יותר להיות לצידם. לפני כארבע שנים המצלמות רדפו אחרי אשתו לשעבר, חבצלת, ממנהיגת מרד המתפרות במצפה-רמון. אבל מאז שהיא עזבה את הבית, והשאירה אותו אב חד-הורי לשני ילדים בלי לשלם מזונות, הוא נאבק בכל יום כדי להתקיים.

- קיצצו לדניאל את החלום
- העובדת שמרגישה סוג ב'

חבצלת אינגבר התפרסמה לאחר שהחליטה, יחד עם כמה חברות נוספות לעבודה, לא לשתוק יותר מול תנאי העסקתן במתפרה במצפה-רמון. הן הכריזו על מרד ורכשו בעצמן את המתפרה. אבל תוך כמה חודשים היא הסתכסכה עם המנהל החדש ויצאה לנסות את מזלה בעיר הגדולה, תל-אביב. דב, בן 54, נשאר בעיירה הדרומית עם שני בנים – אחד מהם תלמיד כיתה י"א היום, השני חייל בצבא.

המרחק הפיזי התרחב גם ללב, ואחרי חיים כזוג פרוד במשך ארבע שנים, התגרשו לפני שלושה חודשים דב וחבצלת. הילדים נשארו איתו. "השנה הראשונה היתה הקשה ביותר", נזכר אינגבר. "הרגשתי חוסר ביטחון ואי ודאות בקשר לעתיד, לתגובה של הילדים ולתגובה של הסביבה נוכח העובדה שהילדים נשארו איתי ולא איתה".

עיקר החשש נבע, כמובן, מהקושי לפרנס את הבנים. "לא היה לי מקום עבודה קבוע, השתכרתי פחות משכר מינימום", הוא משתף. "לא יכולתי לשלם על דברים בסיסים כמו מים, חשמל, גז וכמובן חובות. ניתקו לי את החשמל כמה פעמים. היו ימים שבבית לא היה אוכל, אך למזלי עבדתי כמגיש מזון בבית ספר יסודי, ואישרו לי לפעמים לקחת אוכל. אני לא מתבייש בזה – זו לא גניבה".

צילום: דייגו מיטלברג. עריכה: שלומית חביב

אנשים טובים באמצע הדרך הצילו אותו כשהגישו לו סיוע. "נאלצתי לספק את המחסור של בני משפחתי בעזרת אצילות נפש מצד אנשים שהכירו את מצוקותינו", הוא אומר. "הייתי במצב של תסכול וייאוש. לעיתים עלו לי לראש מחשבות אובדניות. היו תקופות שרציתי לקפוץ למכתש (רמון – מ.פ), אבל אמרתי לעצמי שיש לי ילדים".  לכל זה נוסף הקושי לגדל שני בנים מתבגרים שצרכיהם הנפשיים והכלכליים הולכים וגדלים.

בכל הזמן הזה לא קיבל אינגבר סיוע כלכלי מגרושתו. העובדה שהשניים לא היו גרושים באופן רשמי עד לאחרונה לא היתה הסיבה המרכזית לכך. מצבה של חבצלת לא היה קל יותר משלו, והילדים,

הוא מספר, ביקשו ממנו לא לדרוש ממנה לעזור. הוא כיבד ומוסיף לכבד את בקשתם גם היום.

"הצלחתי לשמור על שפיות ועל כוחות הודות למחשבה אחת - אני חייב להיות חזק ולעבור את זה בשביל הילדים", הוא מסביר. ואכן, המחשבה הזו עודדה אותו לא להתייאש ולפנות לקבל עזרה
מהרשויות, שלא ממש רגילות לפגוש אב חד-הורי.

"אמנם לא זכיתי להקלות שנשים חד-הוריות מקבלות, אבל לא הרגשתי מופלה", הוא מעיד על עצמו. "קיבלתי עזרה לאו דווקא מבחינה כספית, אלא בייעוץ ובהנחיה. אינגבר הצטרף לפרויקט מיוחד של המדינה, ובמסגרתו מצא עבודה כאיש אחזקה בבית ספר שדה מצפה-רמון.  

אך גם עכשיו, כשהוא מחזיק במשרה מסודרת, הוא לא יכול לנשום לרווחה. גם את שנת 2006 הוא ניסה לצלוח עם שכר המינימום אותו הוא משתכר, שבעזרתו הוא צריך לממן את הדירה הבסיסית של עמידר, את בנו הצעיר שצריך לשלם לבית הספר ולבלות עם חברים ואת בנו החייל שחי ממשכורת צבאית. בנוסף לזה, הוא עדיין סוחב אחריו חובות שהוא לא מצליח להחזיר. "איך אפשר לשלם עם הסכום המזערי שאתה מקבל מהעבודה או מביטוח לאומי, אם מקבלים בכלל", הוא אומר.

אינגבר לא מוכן להתחנן לעזרה בעמותות השונות או בלשכות הרווחה. "אני לא אלך לבקש תרומות מאנשים", הוא אומר. "אני אלך לעובדת הסוציאלית כדי שהיא תגיד שהכל יהיה בסדר? זה לא זה. אני אתמודד עם מה שיש לי בבית".

מקום העבודה הנוכחי שלו הוא מקור התקווה היחידי שלו. "אני מקווה שמסגרת העבודה שאני מועסק בה כרגע במסגרת הפרויקט המיוחד תמשיך להתקיים", הוא אומר. "תקוותי היא שאולי אף אצליח להשתלב כעובד מן המניין במקום העבודה הנוכחי, כי אני לא רוצה לחזור שוב אחורה, לאותם ימים קשים מנשוא".

המשפחות החד-הוריות מתקשרות אצל רבים לא פעם עם עוני, ולא במקרה. "25.7% מהמשפחות החד-הוריות נמצאות מתחת לקו העוני", אומר רן מלמד סמנכ"ל עמותת ידיד. "מספר המשפחות החד-הוריות העניות מסתכם בכ-28 אלף. אחד הקשיים העיקריים בו נתקלות משפחות חד-הוריות הוא הקושי הכלכלי, שכן היכולת של המפרנס היחיד קטנה יותר".

למרות שהדת רואה בגבר בלבד את האחראי על פרנסת המשפחה ולכן גם כאחראי לתשלום מזונות, כל אב חד-הורי זכאי לדרוש תשלום מזונות מגרושתו אם הוא זה שמגדל את ילדיהם. זאת מתוקף תיקון לחוק שהתקבל ב-1981 לפיו אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין.

עם זאת, בעמותת ידיד טוענים כי לעומת נשים חד-הוריות, שבדרך כלל זוכות לאמון מצד רשויות המדינה כשהן מבקשות סיוע או תשלום דמי מזונות במקום בעלן לשעבר, הגברים זוכים ליחס חשדני. זאת משום שמדובר בקבוצה קטנה בחברה שנמצאת תחת זכוכית מגדלת של הממסד. 

לכל כיוון שלא נסתכל אליו במדינת ישראל, אם רק נתאמץ נראה סביבנו עוול חברתי. השנה החלטנו ב-nrg מעריב לסכם את השנה האזרחית מזווית מעט שונה – מהזווית האזרחית המקומית. עשרות אלפי אזרחים סבלו בשנת 2006, כמו גם בשנים קודמות, מקיפוח ומקשיים שונים.

סיפורו של דב אינגבר שהובא כאן מאיר את בעיית האבות החד-הוריים בישראל. בשבוע האחרון הבאנו כאן את סיפורו של דניאל בן ה-9, ילד אוטיסט שקיצוץ בקצבה שלו מסכן את הגשמת חלומותיו ואת סיפורה של יעל (שם בדוי), עובדת סוציאלית שכל יום מרגישה עובדת סוג ב'. מחר נביא את סיפורה של עולה מאתיופיה שמתקשה להיקלט בישראל.

בהכנת הידיעה השתתף אור גלזר

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...