הסכם הפסקת האש – טוב או רע לנו?
בעוד הדעות על החלטת מועצת הביטחון לסיום הלחימה עדיין חלוקות, כינסנו 4 מומחים מתחומים שונים שיביעו את דעתם על השלכות ההסכם, ומי בדיוק מרוויח ממנו
- ישראל נלחמת: סיקור מיוחד ב- nrg מעריב
תא"ל (במיל.) צביקה פוגל, ששירת בעבר כראש מטה פיקוד דרום וכמפקד מערך הארטילריה של צה"ל, סבור כי היה ניתן לומר על הצעת ההחלטה של מועצת הביטחון כי היא טובה לישראל, לו רק היתה ניתנת ליישום. "יש להסכם פוטנציאל, אך כמעט בלתי אפשרי למצותו", טוען פוגל.
את ההסבר לכך הוא נותן בסתירה שבין יתרונות ההחלטה לחסרונותיה. "ההחלטה טובה מפני שהיא כופה על לבנון לקיים החלטה קודמת באמצעות צבאה וכוחות או"ם מתוגברים. טובה מפני שהיא מאפשרת לישראל להטיל אשמה על לבנון כמדינה בכל מקרה של הפרה ובכל מובן של אחריות. טובה כיוון שהיא מאפשרת לישראל להגיב לכל פרובוקציה בטווח הזמן המיידי ועד להעברת האחריות ללא נסיגת כוחות מיידית", כך אומר פוגל.
"מנגד", הוא מציין, "הצעת ההחלטה אינה נותנת במפורש מענה לסוגיות שאמורות להתגבש רק בתוך 30 יום. אין בה סנקציות על הפרה, אין בה אמירה מפורשת על חובת הפיקוח על מעברים יבשתיים בין סוריה ללבנון, ואין בה התייחסות ספציפית לתשתיות חיזבאללה בדרום לבנון ומצפון ליטני".
פוגל מאמין כי תוצאות המערכה הצבאית והמאמץ הדיפלומטי יהיו מרכיב מרכזי בהמשך חיינו במזרח התיכון. "הפלשתינים, המדינות הלא יציבות באזור וארגוני טרור אחרים צריכים לדעת כי כשאין לנו ברירה, אנחנו מגיבים ומגנים על עצמנו".
המאמר המלא של תא"ל במיל. צביקה פוגל
מנגד, ח"כ פרופסור אריה אלדד מהאיחוד הלאומי-מפד"ל, טוען שמדובר בהסכם שאינו הוגן כלפי ישראל, כיוון שהוא לא כולל את פירוק חיזבאללה מנשקו, אין בו החזרת החיילים החטופים, ואין בו דבר מכל מה שרצתה ישראל להשיג לפני חודש כשיצאה למלחמה הזו. "למרות זאת", מדגיש אלדד, " תקבל אותו כנראה ממשלת ישראל, כיוון ששוב משלים שריה את עצמם שפיוס התוקפן בוויתורים יביא לשקט".
אלדד מוחה על כך ש"התוקפנות משתלמת", כפי שמתבטא בהסכם לדבריו, ואילו "המטרה העיקרית שלשמה יצאה ישראל למערכה, קרי החזרת החיילים החטופים, מוזכרת
"לפני חודש לעגה ישראל לאימפוטנציה של יוניפי"ל והצהרנו שבשום אופן לא נהיה מוכנים לחזור למצב שבו הארגון הזה שומר על הפסקת האש", מזכיר אלדד. "ובכן, ישראל מקבלת את יוניפי"ל שוב, אז מי כאן האימפוטנט?"
מסקנתו של אלדד היא כי אולמרט, פרץ וחלוץ צריכים ללכת הביתה, "משום שעם ישראל תובע מידם את מחיר הכישלון. מי שמנהיג אותנו כרגע עלולים להביא עלינו חורבן מוחלט אם לא נסלק אותם בעוד מועד".
המאמר המלא של ח"כ אריה אלדד
פרופסור אייל זיסר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב, בחן את תוגבתו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, להסכם הפסקת האש – והגיע למסקנה כי נסראללה זקוק נואשות להפסקת אש, ולמעשה ביקש אחריה למן הרגע הראשון של הקרבות. את הופעתו הטלויזיונית של נסראללה בה הודיע כי הוא נכון לקבל את ההסכם, מכנה פרופ' זיסר "חסרת התלהבות רבה ונובעת מתחושה של חוסר ברירה".
זיסר דווקא רואה את החיוב בהחלטת מועצת הביטחון עבור ישראל. "פרט להחלטה על הפסקת אש, כוללת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שורה של סעיפים שהינם חיובים בדרך כלל בעבורה של ישראל", הוא מסביר. "החשוב שבהם הינה פריסת כוחות מתוגברים של יוניפי"ל לצד צבא לבנון בדרום לבנון".
בהתייחסות שוב לנסראללה, אומר זיסר כי "אמנם חיזבאללה לא נשבר, אבל גם מזכ"ל הארגון יודע, כמו כל לבנוני, שעוד הישג כזה ואבדנו. שהרי ההרס הרב שגרם נסראללה ללבנון הוא בלתי נתפס. כמו בישראל, גם בלבנון מתנהל כבר במלוא עוזו הדיון על אודות שיקול הדעת של המנהיג, ולהקשרנו הלבנוני, שיקול הדעת של נסראללה ביציאה לעימות זה".
"כך או אחרת, הפסקת האש תביא, לכשתיושם, לפסק זמן במאבק בין ישראל לחיזבאללה", טוען זיסר, אך מעריך כי אין זו סופה של תקופה. "אפשר שיהיה זה פסק זמן ארוך יותר מקודמו, אבל חיזבאללה, מוחלש ופגוע ככל שיהיה, אינו עתיד להעלם לצערנו מן הנוף".
המאמר המלא של פרופ' אייל זיסר
עבור יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, החלטת מועצת הביטחון 1701 מערב שבת היא "החלטה טובה וחשובה", אך מעיבה על החלטת הממשלה להרחיב במקביל את הלחימה ולהגיע עד נהר הליטני.
"אילו היתה מתקבלת ההחלטה לפני חודש, סתם כך, עוד לפני חטיפת חיילינו, ולפני המלחמה ומחיר הדמים ששילמנו, היינו מאושרים. זה טוב ורצוי, והסכמת ישראל להחלטה זו מובנת מאליה", אומר ביילין. "אך הרחבת המבצע היא טעות - יש לכך מחיר בחיילים שייהרגו וייפצעו, חלילה, בקרבנות אזרחיים, בהמשך החזקת אוכלוסיה גדולה מאד במקלטים, ובמחיר כלכלי העולה מדי יום, והמגיע לגבהים מדאיגים מאד".
"גם מי שביקר – כמוני - את מהלכי המלחמה, מסכים כי אלמלא הגיבה ישראל, לא היתה מתקבלת החלטת מועצת הביטחון", מודה ביילין. ולכן ההחלטה היא הישג לישראל, ואילו החשש מן הפגיעה בהרתעה הישראלית נראה בעיני מטופש ממש".
אך מה שחשוב עכשיו הוא שלא להסתפק ב-1701", מתריע ביילין. "כדי להפוך את החלטת מועצת הביטחון מנוף למהלך קבע, עלינו לחדש את השיחות עם הסורים, ולהגיע לשלום עם מדינה זו, אשר יוביל לשלום עם לבנון, לניטרול מלא של החיזבאללה ולהחלשת כוחם של ארגוני הסירוב הפלשתיניים ה"מתארחים" בדמשק. יש לכך מחיר, אך אין לכך תחליף".
המאמר המלא של ח"כ יוסי ביילין
נא להמתין לטעינת התגובות
