עדיין לא נשברו
פרופ' אייל זיסר טוען כי הלחימה התישה את נסראללה וארגונו, אך הם לא ייעלמו מהנוף
נסראללה זקוק נואשות להפסקת אש, ולמעשה ביקש אחריה למן הרגע הראשון של הקרבות. הוא זקוק להפסקת התקפות חיל האוויר הישראלי בעומק לבנון ובביירות.
התקפות אלו פגיעתן רעה בלבנון, אך גם בחיזבאללה. הן ממוטטות את התשתית הכלכלית והחברתית שכונן הארגון ב-20 השנה האחרונות, כמו גם מפיצות לכל עבר את קהל תומכיו השיעים. כמעט כל שיעי שני בלבנון הפך לפליט, ובסך הכל מדובר בקרוב למיליון פליטים ובהרס נורא בכל רחבי לבנון, ובמיוחד באזורים השיעים, ששנים יידרשו לתקנם.
הציבור השיעי בלבנון משלם מחיר כבד עבור הרפתקאותיו של מנהיגו. לא זהו העתיד שהבטיח נסראללה לתומכיו השיעים, ולא כך העריך שיהיה מהלך הדברים כשהורה לחטוף את שני חיילי צה"ל לפני כחודש.
ובכל זאת, נסראללה לא הובס, והוא מוסיף ופוגע בישראל. יכולתו להוסיף ולהאבק בישראל, והעובדה כי צה"ל לא הצליח לשבור את המערך הצבאי של ארגונו, נותנת לו ללא ספק אורך רוח ומידה מסוימת של יכולת תמרון.
ואכן, הסכמתו של נסראללה להפסקת אש הינה הסכמה מותנית. למעשה הוא מציע לישראל עסקה המיועדת לשרת אותו ואת ארגונו: נסראללה קורא לישראל להפסיק את תקיפות חיל האוויר בעומק לבנון ובתמורה מבטיח כי חיזבאללה יפסיק את ירי הקטיושות אל עבר ישראל. בה בעת, נסראללה מודיע באופן ברור ומפורש כי ארגונו כי ימשיך את הלחימה נגד חיילי צה"ל בדרום לבנון עד שייצא משם החייל הישראלי האחרון.
פירושה של מציאות שכזו, לה שואף נסראללה ושככל הנראה תאומץ גם על ידי ממשלת ישראל המעונינת בהשבת החיים הנורמליים אל העורף הישראלי הפגוע, הינה קרב התשה ארוך בין חיילי צה"ל לבין לוחמי חיזבאללה, המחזיר את ישראל למציאות ששררה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
פרט להחלטה על הפסקת אש, כוללת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שורה של סעיפים
נסראללה היה, עם זאת, חד משמעי באשר לכלל הסעיפים האחרים של החלטת מועצת הביטחון, ובהם פרוק ארגונו מנשקו, הטלת איסור על אספקת נשק מסוריה ומאיראן לארגון ועוד ועוד. סוגיות אלו הבהיר נסראללה הן עניין לדו שיח פנים לבנוני מן הסוג שהתנהל בשנתיים האחרונות בלבנון.
זהו דו שיח עקר וללא תוחלת, שלחיזבאללה אין כל כוונה להתפשר במסגרתו על עצם קיומו ועל המשך היותו ארגון צבאי חמוש מכף רגל ועד ראש. ואכן, מי שמצפה שסעיפים אלו של החלטת מועצת הביטחון יממומשו אי פעם, יצטרך כנראה להוסיף ולהמתין עוד זמן רב.
נסראללה נמנע, אגב, מלהזכיר את שאלת החטופים הישראלים, אך ארגונו הבהיר למן הרגע הראשון של המלחמה כי יהיה נכון להחזירם במסגרת של עסקת שבויים וחטופים, כפי שנעשה בעבר בין ישראל לבין ארגון זה. כך כנראה יהיה גם הפעם.
נסראללה הציג בנאומו את תוצאות המלחמה כהישג בעבור ארגונו. ואכן, הארגון רשם הישג בעצם יכולתו להוסיף ולהמטיר טילים על ערי ישראל כמו גם ביכולתו לנהל קרבות השהיה, מוצלחים בראייתו, נגד כוחות צה"ל לאורך הגבול הישראלי-לבנוני.
אמת, חיזבאללה לא נשבר. אבל גם נסראללה יודע, כמו כל לבנוני, שעוד הישג כזה ואבדנו. שהרי ההרס הרב שגרם נסראללה ללבנון הוא בלתי נתפס. כמו בישראל, גם בלבנון מתנהל כבר במלוא עוזו הדיון על אודות שיקול הדעת של המנהיג, ולהקשרנו הלבנוני, שיקול הדעת של נסראללה ביציאה לעימות זה.
כך או אחרת, הפסקת האש תביא, לכשתיושם, לפסק זמן במאבק בין ישראל לחיזבאללה. אפשר שיהיה זה פסק זמן ארוך יותר מקודמו, אבל חיזבאללה, מוחלש ופגוע ככל שיהיה, אינו עתיד להעלם לצערנו מן הנוף.
פרופ' זיסר הוא ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב