דבר המבקר
איש הפרסום דרור שטרנשוס מנתח את קמפייני המפלגות ואת המסרים העומדים מאחוריהם
- בחירות 2006 - ערוץ מיוחד ב-NRG מעריב
איש הפרסום דרור שטרנשוס יסביר במדור קבוע מה עומד מאחורי הסיסמאות, מה הטעויות וההצלחות בקמפיינים של המפלגות ומי כדאי שישנה את הטקטיקות.
קדימה - לא אומרת כלום. בצדק מבחינתם. לקדימה יש מטרה אחת ויחידה – לא לאבד קולות. אם תעביר מסר בעל ערך, הרווח יכול להיות קטן מההפסד. לכן הם בוחרים להגיד "קדימה" ותו לא. מבחינתם העבודה כבר נעשתה ואם לא יגידו כלום – לא יקלקלו. לא רק אנחנו לא מכירים את רוב מועמדי קדימה, הם גם לא מכירים את עצמם. אני מנחש שמנהלי הקמפיין אומרים לעצמם שעדיף כך, ככל שיכירו יותר יש סכנה שיצביעו פחות. מי אמר שמידע הוא כוח?
העבודה - מספרת לנו שהיא מתכוונת להילחם בטרור, אבל לנצח בחינוך ולנצח את העוני. לא ברור אם ואיך תנצח את הטרור. בשביל רוב הציבור, הנושא הביטחוני-מדיני הוא הנושא העיקרי לפיו מחליטים למי להצביע. העבודה ממשיכה להפקירו תוך אמונה שתצליח לשנות את סדר היום. חבל! כי יש לה את הנבחרת הביטחונית המרשימה ביותר. מר פרץ, תן לתמונות ולמילים
ועוד דבר קטן: הקרב של העבודה איננו על ההובלה, אלא האם תהיה שותף בכיר או זוטר בקואליציה. ציבור רחב רוצה אתכם כשותף בכיר, אלא שהוא מעדיף את נציג קדימה בראש. ברגע שתקבלו את זה גם תקשורתית – הסקרים ייטיבו עמכם. אחר כך, אם לא יהיה מאוחר, אפשר יהיה לחשוב הלאה.
הליכוד - בוחר לפנות ימינה וחלק ניכר מהמסר הינו קמפיין נגטיב הדוחף את אולמרט שמאלה. שלוש טעויות במקביל: הציבור מצביע קדימה ולא אולמרט, כך שחבל לבזבז תחמושת על אולמרט; הציבור מאוהב בעובדה שקדימה מתקדמת שמאלה, כך שמה שנתפס בעיני נתניהו כנגטיב מסייע לקדימה; והטעות השלישית, המאגר הגדול נמצא במרכז, כדאי לשנות כיוון ב 180 מעלות.
חץ - למי שלא יודע, אלה הם "שינוי הישנה", נלחמת בש"ס ורוצה לשלוח חץ חילוני לכנסת. פורז וחבריו עושים את המלחמה של שלשום. זה לא עובד ולא יעבוד.
איחוד לאומי-מפד"ל - מספרים לנו שערכים ואמונה זה לא אאוט (out). כמו שרק טיפש אומר שהוא חכם ורק שקרן אומר שעכשיו הוא יגיד את האמת, כך רק מי שהיא "אאוט" תגיד שהיא "אין".
שינוי- שינוי מספרת שהשינוי בשינוי מרענן ומבטיחה לעשות למדינה מה שעשתה למפלגה. איזה פחד! זו לא הצעה , זה איום. אם ימשיכו ככה הם לא יקבלו אפילו את קולות המשפחה.
עד כאן מפלגות גדולות ומפלגות נעלמות. על המפלגות הקטנות במאמר הבא.
מה שמשגע את כולנו - הציבור, התקשורת, פרשנים ומומחים - הוא שאין תזוזה. זו מערכת הבחירות הראשונה שבה כבר חודשיים אין שום שינויים בסקרים. חוסר התנועה משעמם אותנו.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבראשן של כל המפלגות עומד "ברירת מחדל" ולא מי שהציבור היה בוחר. אם בעבר הצבענו עבור שרון, ברק, לפיד, שריד, דרעי, המר, ברק, רבין - והם היו המנוע שסחב אחריו את המפלגה, גם אם הבחירות לא היו אישיות - הרי היום מדברים קדימה, עבודה, ליכוד – מפלגות ולא מנהיגים. לראשונה, המנהיגים חלשים יותר מהמפלגות. מתברר שבאין מנוע אין הנעה.
נראה שכולם מחכים לפרסום בטלוויזיה. ברוב המפלגות מכריזים (וטועים) שהפרסום בטלוויזיה יחולל מהפך לטובתם. בתקשורת שמחים שיש משהו חדש להתעניין בו ואולי גם בין העיתונאים יש המאמינים (וטועים) ש"בית הקברות" הטלוויזיוני יזיז משהו. עובדה - אמש לפחות 2 ערוצים מרכזיים הקדישו דקות ארוכות ממהדורת החדשות לתשדירים, שיתחילו בעוד שבוע ואנחנו ראינו את מועמדי העבודה ומרצ, כדוגמנים, חומר ביד הבמאי.
למה מישהו חושב שיש ביחסי הציבור האלה כדי לשכנע? המשפט "דברו עלי טוב, דברו עלי רע, העיקר שתדברו עלי" לא נכון. התוכן כן קובע. החדשות הרעות, שיש לי לבשר לכם, הם שאחרי יומיים, מקסימום שלושה, גם התשדירים ייכנסו למעגל השעמום.
הכותב הינו יועץ לשיווק, אסטרטגיה ותקשורת. התמחה גם בקמפיינים פוליטיים ומפלגתיים. עד לאחרונה היה מייסד ושותף בקבוצת צרפתי שטרנשוס זמירEURO (היום – יורו תל אביב).
נא להמתין לטעינת התגובות
