 |
/images/archive/gallery/223/884.jpg ליאור אלפרוביץ
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| ליאור אלפרוביץ מסביר למה החוקה האירופית נחלה תבוסה צורמת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בסימולציה שנערכה באוניברסיטה העברית לפני כמה שבועות, ניסו סטודנטים מישראל ומאירופה לדמות את הליך קבלת ההחלטות במועצת ה- ESDP, הלוא הוא ארגון הביטחון וההגנה של האיחוד האירופאי.
ההדמיה כללה תרחיש בו מתרחשים פיגועי טרור בכמה מדינות באירופה כתוצאה ממלחמת אזרחים במדינה ערבית השוכנת על גדות ים התיכון. אנחנו – נציגי המדינות- נתבקשנו לנסח החלטה שתשקף את עמדותיו של האיחוד באירוע מעין זה.
בסופו של דבר נתקבלה החלטה המגנה את האירועים ומהדקת את קשרי המודיעין של האיחוד במדינה. החלטה רפה וחסרת כל משמעות אופרטיבית. כל תכליתה של ההצהרה הזו היתה להראות כי ישנה החלטה אירופית משותפת. אגב, ההחלטה לפעולה צבאית, שנתמכה על ידי 23 מדינות האיחוד, נפלה בשל התנגדותן של שתי מדינות, שאומר רק כי מספר אוכלוסייתן יחד, עומד על כ–14
מיליון נפש לבד.
סיפור זה היה בו כדי להמחיש את המורכבות והבעייתיות של האיחוד האירופי. כל מדינה, אפילו הקטנה והחלשה ביותר, יש בה כדי לעצב את חייה של המדינה הגדולה והמשפיעה ביותר. אך יותר מכל, הוא מראה את הקושי בהשגת אינטגרציה אירופית.
אירופה אמנם התקדמה רבות מאז נחתמה האמנה של ברית הפחם והפלדה מ-1957 שכללה שש מדינות. האיחוד מונה כיום 25 מדינות, המנהלות מדיניות כלכלית פתוחה, ו-12 מדינות בו מנהלות איחוד כלכלי מלא. לאיחוד מוסדות המייצגים את מדיניות החוץ שלו ונדמה כי הוא צועד לקראת אינטגרציה מלאה, ארצות הברית של אירופה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אירופה היא לא ארה"ב
|
|
|
 |
|
|
|
אך הנה, הגיע השבוע האחרון וטפח על פני האופטימים. צרפת, המדינה השנייה בגודלה באיחוד, דחתה את ההצעה לקבל את החוקה האירופית המשותפת, וכך גם הולנד. בריטניה הודיעה כי לא תקיים את המשאל, שממילא הפך כבר ללא רלבנטי וסיכויו להתקבל נקברו. אז אם הכל הלך בסדר עד עכשיו, איפה טעתה אירופה?
אירופה לא טעתה, היא פשוט התנהגה כמו שהיא רגילה. אותה אירופה שהמציאה את הלאומיות המודרנית ואת הבדלנות, נדרשה לוותר על העקרונות הללו בשם האינטגרציה. נראה כי השעה לכך הייתה מוקדמת מדי.
הצרפתים, על אף שאימצו את האירו, לא יוותרו על זהותם הצרפתית, על תרבותם הייחודית, ולא על ההיסטוריה הצרפתית. כשם שההולנדים סירבו וכך גם הבריטים, ומדינות נוספות שהביעו עוד קודם לכן את רתיעתם מרעיון האינטגרציה האירופית המלאה, שמחירה הוא טשטוש הזהות הלאומית.
אירופה היא לא ארצות הברית, על אף הניסיונות לדבר במושגים של היסטוריה אירופית משותפת, כדוגמת הגדרת מלחמת העולם הראשונה כמלחמת האזרחים האירופית הראשונה. הרי להבדיל מארה"ב, שם המדינות נוסדו פחות או יותר יחד ונלחמו יחד נגד הבריטים על בסיס מאבק אידיאולוגי זהה שגיבש את רצונותיהם, אירופה לא קמה כישות אחת. היא ידעה איחודים ופירוקים, מלחמות רבות ופילוגים, שאת אותותיהם התרבותיים, כלכליים, דתיים וחברתיים אנו רואים עד היום.
המכשול העיקרי העומד כיום בפני משאלת האינטגרציה האירופית הוא עצם תפיסת האירופים את עצמם כמדינה אחת. במובן זה ששבדי יירתם לעזרתו של איטלקי וילחם למען חירותו, או שצרפתי יקבל את תרבותו של הסלובני כחלק ממארג של תרבות אירופית שלמה.
מצב אוטופי זה רחוק מהגשמה, ועל כן לאירופים נשאר רק לחלום עליו בתקווה שאיכרי נורמנדיה ונפחי סכסוניה לא ינפצו אותו שוב.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | לומד לתואר "מוסמך" בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
