לפני מספר שבועות סיימנו מערכה יוצאת דופן מול מעצמת הרשע איראן ופעלנו להשמדת יכולותיה הגרעיניות שהיו איום ממשי של מדינת ישראל.
לצד ההצלחות העצומות, 30 גיבורים שלמו בחייהם. 30 לוחמי עורף לא שרדו את המערכה החשובה הזאת. לצד החללים נותרו גם הפצועים, ואתרי ההרס פרוסים ברחבי המדינה: פתח תקווה, בת ים, בעיר באר שבע כולה ובפרט בבית החולים סורוקה, ועוד אתרים רבים הממתינים לשיקום. כל אותם המבנים הממתינים לשיקום, הם סמל דומם לאלפי תושבים שהפכו פליטים בעירם. אלפי תושבים שאין להם קורת גג, צריכים להתחיל את חייהם כמעט מחדש.
פגיעה ישירה של טיל בליסטי בבית החולים סורוקה, 19.6.25 | צילום: דודו גרינספן, פלאש 90
אך תשומת הלב הציבורית של כולנו נטשה את המערכה מול איראן. חזרנו לעסוק בעצימות גובהה בהשבת החטופים מעזה, היו מי שפנו לעסוק בחוק הגיוס והשוויון בנטל, חברי כנסת פרשו ממפלגות שונות, מפלגות שונות פרשו מהממשלה. ואיפה הקשב ותשומת הלב לנפגעים במבצע "עם כלביא"?
הכי מעניין
חשוב שנאמר, התופעה בה תשומת הלב הציבורית נודדת לחדש ולמעניין היא טבעית ותמשיך להיות נחלתנו לדורות, אבל באירועים כמו המלחמה מול איראן - נכון יהיה לנו להביט במבט רחב יותר.
כדי להתמודד עם חוסר תשומת הלב הציבורית חובה עלינו לפתח את החוסן החברתי. לזהות את החוסן החברתי המולד ולחזק את החוסן החברתי הנרכש. חוסן איתן יאפשר השלמת תהליך השיקום ללא משברים מיותרים.
למרות הצהרות נציגי השלטון המרכזי, הליך השיקום, ובוודאי השיקום של נזקי מלחמת "עם כלביא", מופקד בידי נציגי השלטון המקומי. שם החוסן כמרכיב מייצב בתהליך השיקום הוא כלי הכרחי. מנהיגות מייצרת חוסן - וחוסן מייצר מנהיגות.
אבקש להציג כאן שני מקרים המדגימים את שני דפוסי החוסן: המולד והנרכש.
לאחר האירועים בבת ים, עקבתי אחרי פעילותו של ראש עיריית בת ים צביקה ברוט. הוא היה כל הזמן בשטח. עדכן את תושביו בדבר הניסיונות להצלת חיים, אירח בשטח מקבלי החלטות שבו לראות מקרוב את הנעשה במקום, ולאחר מכן הודיע על הקמת מנהלת מקומית שתעסוק בשיקום השטח, ושיתף את תוכניותיו לגבי עתיד המתחם שספג פגיעה. ברוט אף ידע לומר בראיונות לאמצעי התקשורת כי "תושביו לא יהיו פליטים בעירם".
"המבחן יהיה במעשים, לא בהבטחות". ראש עיריית בת ים צביקה ברוט | צילום: אריק סולטן
צביקה ברוט נתן את התחושה לכלל תושביו, ובעיקר לכל אלו שנפגעו, שיש מי שמנהל את האירוע. ניהול האירוע, מבחינת ברוט, לא היה רק ניהול מיידי, אלא גם הצבת יעדים לעתיד. חוסן מולד איכותי המקרין לעובדיו, שאמורים ליישם את המדיניות שלו - ומשפיע גם על תושביו.
ישנו גם ערוץ נרכש לחיזוק החוסן: במסגרת תואר שני בלימודי מנהל עסקים בקריה האקדמית אונו מתקיימת התמחות בחוסן וניהול משברים בהובלת הגב' נורית דאבוש. בתוכנית המיועדת למנהלים בדרגי בינים ולמנהלים בכירים, עוסקים במסלול במודלים של חוסן, הבנה מהי רציפות תפקודית, הסברה ויצירת אמון במצבי משבר, חוסן בחברה רב-תרבותית ועוד.
הסדרה של התחום תצמיח מנהיגות נבחרת ומנהיגות ממונה שתדע להוביל תהליכים כאלה שלרוב לוקחים זמן רב.
עבור אזרחים רבים במדינת ישראל השלכות מלחמת "עם כלביא" ימשיכו להיות אירוע יומיומי. חיזוק העוצמה והחוסן במעגל האישי, משפחתי, קהילתי ועירוני זו הדרך היחידה לצלוח את האתגר.