סיפור שיחזור על עצמו: המניה ששרפה לישראלים מיליונים

צפירת ההרגעה שלפני האסון

זהו סיפור שחוזר על עצמו בווריאציות שונות, אך תמיד עם סוף דומה, כואב וצפוי. משקיעים, רבים מהם ישראלים, עוקבים אחר מניה אחת. הם רואים אותה מטפסת בעשרות אחוזים ביום, במאות אחוזים בחודש. קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות גועשות. "זאת ההזדמנות של החיים", כותב אחד. "מי שלא נכנס עכשיו, פראייר", מוסיף אחר. תחושת הFOMO (הפחד להחמיץ את הרכבת) הופכת למעיקה.

לבסוף, הם נשברים. הם מוכרים נכסים, לוקחים הלוואות, ומכניסים את מיטב כספם למניה שכולם מדברים עליה. ואז, ביום אחד, הכול קורס. החלום הופך לסיוט, והמסכים צבועים באדום בוהק של הפסד צורב.

סיפורה של מניית $OST (אוסטין טכנולוגיות) הוא מקרה קלאסי.

עלייתה ונפילתה של מניית החלום

באפריל 2022, חברה סינית אלמונית יחסית בשם Ostin Technology Group הונפקה בנאסד"ק. על הנייר, החברה עסקה בתחום לגיטימי: תכנון וייצור של מודלי תצוגה ורכיבים אלקטרוניים. הבטחה גדולה – כשבפועל, אין שום דבר מתחת למכסה המנוע.

שלוש שנים אחר כך, יוני 2025, המחיר טיפס במאות אחוזים בימים בודדים, עד ל-9.20 דולר למניה. איך זה קרה?

הזינוק הזה, שלא היה מבוסס על שום דיווח מהותי, תוצאות עסקיות או פריצת דרך, היה תוצר של ספקולציה טהורה. משקיעים קמעונאיים זיהו מניה עם "פְלוֹאט" נמוך (מספר קטן של מניות זמינות למסחר), מה שאפשר למחירה לזנק בקלות, והסתערו עליה. אנשים מן השורה שראו את זה והצטרפו לא קנו חברה, הם קנו "כרטיס לוטו". הם ראו את המחיר טס למעלה והאמינו שיוכלו לרכוב על הגל ולצאת עם רווח מהיר.

אבל כוח המשיכה הפיננסי תמיד מנצח בסוף. בדיוק כפי שעלתה, כך המניה התרסקה. בתוך שעות ספורות היא איבדה יותר מ-90% מערך השיא שלה, וצנחה חזרה לאזור מחיר ההנפקה ואף מתחת לו, מוחקת בדרך חסכונות של משקיעים רבים שקנו בפסגה – Pump And Dump קלאסי של ניפוח וזריקת סחורה.

מדוע זו תרמית? כי הערך הפנימי של החברה מעולם לא הצדיק את השווי אליו הגיעה. זו הייתה בועה שנופחה על ידי הייפ וספקולציות, והייתה בנויה לקרוס מהרגע הראשון. היא שימשה ככלי הימורים ותו לא, והתוצאה הייתה צפויה מראש.

למה אנחנו נופלים בפח? הפסיכולוגיה של ההימור הגדול

מדוע אנשים רציונליים ואינטליגנטים נוטים להשקיע את מיטב כספם בהימורים מסוכנים כל כך? התשובה נעוצה עמוק בפסיכולוגיה האנושית, והיא מורכבת יותר מסתם "חמדנות". מחקרים פורצי דרך בכלכלה התנהגותית, כמו "תורת הערך" (Prospect Theory) של חתני פרס נובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, מספקים חלק מההסברים.

הם הראו שהכאב מהפסד כספי חזק בערך פי שניים מההנאה מרווח זהה. תכונה פרדוקסלית זו גורמת לנו לקחת סיכונים גדולים יותר דווקא כשאנחנו מפסידים, בניסיון נואש "להחזיר את הכסף". בנוסף, כולנו חשופים להטיות קוגניטיביות כמו: אפקט העדר, שגורם לנו להניח שאם כולם עושים משהו, כנראה שזה נכון; הטיית הביטחון המופרז, שמשכנעת אותנו שאנחנו חכמים יותר מהשוק ונדע לצאת בזמן; ואפקט הבעלות, שגורם לנו להתאהב במניה שקנינו ולהתעלם מסימני אזהרה ברורים. כל אלו יוצרים קוקטייל פסיכולוגי מסוכן, שהופך את ההשקעה בחלום למפתה באופן כמעט בלתי נשלט.

אומץ או טיפשות? שני צדדים של אותו המטבע

האם זה אומר שכל מי שלוקח סיכון הוא טיפש וכל מי ששמרן הוא חכם? המציאות, כמובן, מורכבת יותר. אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל היזמים הגדולים והמצליחים בהיסטוריה לקחו סיכונים אדירים. איש לא בנה אימפריה מהשקעה שמרנית באג"ח ממשלתי. כאן נכנס ההבדל הדק אך המהותי בין תעוזה מחושבת לבין הימור עיוור.

האדם הזהיר והחושב פעמיים, לרוב ניחן בתכונת אישיות של "מצפוניות" (Conscientiousness) גבוהה. הוא מנתח, בודק, ופועל על סמך נתונים. לעומתו, האדם הנועז, בעל העמידות הגבוהה, עשוי להיות בעל "פתיחות להתנסויות" (Openness to Experience)  גבוהה יותר, אך גם נטייה גדולה יותר לאימפולסיביות.

מחקרים מראים שההצלחה הגדולה ביותר אינה נחלתם הבלעדית של קצה אחד בסקאלה. היא שייכת לאלו שיודעים לשלב בין השניים: הנועזים שיודעים להציב לעצמם גבולות ברורים. אלו האנשים שיעזו להשקיע בחברת סטארט-אפ מבטיחה, אך יעשו זאת רק לאחר בדיקת נאותות מעמיקה, ורק עם סכום כסף שהם יכולים להרשות לעצמם להפסיד. הם ישלבו תעוזה עם ניהול סיכונים קפדני. ההצלחה טמונה ביכולת לאמץ את התעוזה, אך לרתום אותה באמצעות כללים ברורים ומשמעת עצמית.

 איך להימנע מהתרסקות? רשימת "אל תעשה" למשקיע הנועז:

אז אחרי שכתבנו על נבכי הנפש, הגיע הזמן לדבר תכל'ס:

1. אל תשקיע על סמך "באזז". אם שמעת על מניה בקבוצת ווטסאפ, בטיקטוק או מאדם לא מקצועי שטוען ש"זו הזדמנות של פעם בחיים", כנראה אתה כבר האחרון בשרשרת המזון.
2. היזהר במיוחד מהנפקות קטנות וחדשות. היו חשדניים כלפי מניות של חברות קטנות, במיוחד כאלה המגיעות מאזורים עם רגולציה פחות שקופה, שזינקו במאות אחוזים מיד לאחר ההנפקה ללא סיבה עסקית ברורה.
3. אל תשקיע כסף שאתה לא מוכן להפסיד במלואו. לעולם אל תשקיע במניות ספקולטיביות כסף המיועד למטרות חיוניות כמו שכר דירה, חיסכון לילדים או קרן חירום, או בכלל, סכום כסף שגדול עליך בכמה מידות שישאיר לך כאב רב אם תאבד אותו.
4. אל תאמין להבטחות לתשואה קלה ומהירה. בשוק ההון אין ארוחות חינם. תשואה גבוהה כרוכה תמיד בסיכון גבוה. מי שמבטיח אחרת משקר, או מנסה למכור לך משהו.
5. אל תשים את כל הביצים בסל אחד. גם אם אתה מאמין מאוד במניה מסוימת, לעולם אל תשקיע בה את כל הונך. פיזור השקעות הוא כלל הברזל הבסיסי ביותר להגנה על התיק שלך.
6. אל תתאהב במניה. השקעה היא החלטה עסקית, לא מערכת יחסים. אם העובדות משתנות, או אם הסיפור נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי – היה מוכן לחתוך הפסדים ולהמשיך הלאה.

הסיפור על מניית $OST אינו ייחודי. הוא יחזור על עצמו שוב ושוב, כל עוד הפסיכולוגיה האנושית תמשיך להיות מונעת מפחד וחמדנות. המפתח הוא לא להימנע מסיכונים לחלוטין, אלא ללמוד לנהל אותם בחוכמה, להפריד בין חלום למציאות, ולזכור תמיד שצבירת הון אמיתי היא מרתון, לא ספרינט.