הריבית הממוצעת בהלוואות מחברות כרטיסי האשראי ממש לא זולה, ואולם בסוג מסוים של הלוואות בכרטיסי אשראי היא עלולה להיות יקרה במיוחד.

ד' ביקר לפני כשנתיים באחד הקניונים הגדולים, יחד עם משפחתו. נציג מכירות של אחד ממועדוני הלקוחות התלבש עליו ושכנע אותו לחתום על כרטיס אשראי חדש, "שיעניק לו שלל הטבות". בכל חודש, ד' מוציא בכרטיס האשראי כ־8,000 שקלים. כדי להקל על חייו, הסביר הנציג, ייגבה מחשבונו בכל חודש רק מחצית מהסכום הזה, והשאר יגולגל לחודשים הבאים. ד' לא בדיוק הבין את הסבריו של הנציג הנמרץ, אבל אפשרות להקל בסכום שירד מחשבון הבנק, בתוספת פטור מדמי כרטיס לשנה וכמה הטבות נוספות שהוצעו לו, נשמעו לו אטרקטיביים למדי.

מה שהנציג לא טרח להבהיר הוא שאותם "סכומים שמעבר", אלפי השקלים המתגלגלים מדי חודש, נערמים לחוב שתופח ונושא ריבית גבוהה – הן על התוספת החדשה מדי חודש והן על החוב שכבר הצטבר. ריבית דריבית.

ד' מצידו לא ממש התעמק בסוגיה. זמן־מה לאחר מכן, אחרי שגלגל עוד ועוד חיובים לחודשים הבאים, החברה שבה עבד נקלעה לקשיים כלכליים, משמרות צומצמו, והוא נאלץ לספוג הורדת שכר משמעותית. כתוצאה מכך התקשה לעמוד בפירעון החובות, שהלכו ותפחו. במקביל למינוס בבנק הוא צבר גם חוב של רבבות שקלים לחברת האשראי.

כיצד פועל כרטיס האשראי המתגלגל שעליו ד' חתם? כרטיס האשראי הנפוץ הוא מה שמכונה "כרטיס חיוב נדחה". בכרטיס זה הלקוח מבצע רכישות במהלך החודש, וכל החיובים יורדים מחשבון הבנק במועד קבוע, אחת לחודש. לעיתים בית העסק מציע ללקוח לפרוס את העסקה לתשלומים (ללא ריבית), או שהלקוח עצמו מעוניין בפריסה – בעסקת קרדיט מול חברת האשראי (בתשלום ריבית).

בניגוד לכרטיס הנפוץ, בכרטיס אשראי מתגלגל, הסכום המקסימלי שיֵרד מחשבון הבנק נקבע מראש. הלקוח רשאי לבצע עסקאות עד לגובה מסגרת האשראי, ובתאריך הפירעון החודשי ייגבה הסכום שנקבע. סכום העסקאות שלא נפרע מצטרף ליתרת חוב, וצובר ריבית ממועד החיוב החודשי ואילך. אותו תהליך יתרחש מדי חודש; הלקוח יכול להמשיך לבצע עסקאות ולהגדיל את יתרת החוב (עד גבול מסגרת האשראי המוסכמת). כך, היתרה שלא נפרעה נושאת ריבית, היא "תגולגל" לחודש הבא, ותלך ותתפח.

ניקח לדוגמה לקוח שהגדיר מראש כי הסכום שייגבה בכל חודש לא יעבור את הרף של 5,000 שקל, אך ביצע רכישות בסכום של 7,000 שקל. במועד החיוב החודשי ירדו מחשבונו 5,000 שקל, וה־2,000 הנותרים יגולגלו הלאה. בחודש שלאחר מכן אותו לקוח ביצע רכישות ב־6,000 שקל, שוב ירדו מחשבונו 5,000 שקל, והאלף הנותרים יצטרפו לאלפיים מהחודש הקודם, בגלגול מתמשך, עד שייפרעו. במשך כל התקופה הזו, עד פירעון החוב המלא, יחויב הלקוח בריבית דריבית על אותה הלוואה מתגלגלת. אם הלקוח לא קבע סכום פירעון חודשי הוא ייקבע על ידי החברה, בדרך כלל סכום נמוך יחסית שעשוי לנוע סביב 10% מסך העסקאות, כך שעיקר הסכום לא ייפרע וימשיך לשאת ריבית. אגב, אם התעוררתם והחלטתם לפרוע את החוב שלא בתאריך הפירעון החודשי, יגבו מכם עוד 40 שקלים, על "פירעון מוקדם" .

קיימים אומנם כרטיסי אשראי שבהם ה"גלגול" מוגדר מראש, אולם האפשרות לגלגל את האשראי היא למעשה "תכונה" שניתן להדביק לכל כרטיס, והישראלים מחזיקים מאות אלפי כרטיסים כאלו. חברות האשראי אינן מכנות את הכרטיס הזה בשם "אשראי מתגלגל", אלא בשמות שיווקיים שונים. המטרה, כפי שהיא מוצגת על ידי חברות האשראי, היא לאפשר "נוחות" ללקוחות בפריסת התשלומים ולהציע סוג של מסגרת אשראי נוספת. אבל למעשה, "אשראי מתגלגל" היא שיטת שיווק מצוינת להציע הלוואה במחיר מופקע – ריבית גבוהה שתנוע בין כ־12 ל־20 אחוזים ואף יותר. לשם השוואה, אשראי מתגלגל יקר יותר מהלוואה רגילה מהבנק, שהריבית הממוצעת עליה נעה סביב 9%. במקרים רבים הוא אפילו יותר יקר מהמינוס בחשבון העו"ש, שם הריבית הממוצעת עומדת על כ־15%.

נתוני בנק ישראל מראים כי למרות הבעייתיות בסוג אשראי זה, הוא ממשיך לגדול. כך, בסוף שנת 2014, סך החוב של הלקוחות שנטלו אשראי מתגלגל הסתכם ב־2.32 מיליארד שקל. חמש שנים אחר כך, החוב הגיע כבר ליותר מ־3.5 מיליארד שקל, בתחילת שנת 2023 הוא עמד על 5 מיליארד שקל, וכיום מדובר בכ־6.3 מיליארד שקל, שהם כ־30% מסך ההלוואות בכרטיסי האשראי.

למה נזכרתי במקרה של ד' וב"נפלאות" הכרטיס הזה? כי בשבוע שעבר הודיע הפיקוח על הבנקים שהוא בוחן גיבוש הוראות חדשות לניהול ולשיווק אשראי מתגלגל בכרטיסי אשראי, וזאת בעקבות ביקורת שערך בקרב הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. הביקורת העלתה כי יותר מ־80% מהלקוחות אינם משנים את סכום הפירעון החודשי, וכך צוברים חובות הולכים וגדלים. אפשר להציע ניחוש מושכל ולשער שהסיבה לכך היא שרבים מהם כלל לא מודעים למשמעות דחיית התשלומים והריבית התופחת. "בהתאם לממצאים שעלו בסקירה, הפיקוח על הבנקים בוחן בימים אלה האם נדרשת אסדרה ספציפית לתחום זה", כתבו בפיקוח על הבנקים.

העניין הוא שלא מדובר בממצא מפתיע. הבעייתיות הגדולה שבאשראי המתגלגל אינה חדשה, והפיקוח מכיר אותה היטב. איך אני יודע? כי כבר לפני 15 שנה, בדצמבר 2009, המפקח על הבנקים דאז בחן את התנהלותן של שלוש חברות כרטיסי האשראי בנושא, ובמסקנות שפרסם כתב כי "לקוחות רבים אינם מבינים את משמעותם של כרטיסי האשראי המתגלגל, וכתוצאה מכך לקוחות אלה צורכים אשראי יקר ומשלמים ריביות גבוהות מבלי שהתכוונו לכך". הפיקוח אף הורה אז, במקרים מסוימים, להשיב ללקוחות תשלומי ריבית שנגבו ביֶתר. ובכן, מסתבר שדבר כמעט לא השתנה, למעט המספרים שהולכים וגדלים. העובדה שאנחנו עומדים מול אותן בעיות שכבר אובחנו לפני יותר מ־15 שנה, והלקוחות התמימים המשיכו לשלם ביוקר, היא הוכחה לכך שלא נעשה מה שצריך, ושהתנהלות הפיקוח לאורך השנים מקוממת.

בינתיים חשוב שנזכור: מדובר בכרטיס אשראי בעייתי, שהריבית הנגבית בו יקרה מאוד. אם החלטתם בכל זאת לבחור בכרטיס כזה, ודאו שהבנתם היטב את שיטת החיוב והריבית שתיגבה. הגדירו בצורה מושכלת מה גובה החיוב שייגבה בכל חודש, ועקבו אחריו (גם בכרטיס מתגלגל ניתן לדרוש לחייב את מלוא סכום הרכישות שבוצעו במהלך החודש). ובכל מקרה, אל תשאירו לחברת האשראי להחליט בכמה לחייב אתכם.