27% מהאוכלוסייה - 65% מהעצורים: נתוני אכיפת הפשיעה בקרב צעירים ערבים

בדו"ח שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת נחשפו לראשונה נתוני המשטרה בנוגע לאכיפת פשיעה בקרב צעירים בציבור הערבי. וגם: הנתון שמצביע על ירידה במספר המעצרים והאם הוא חיובי?

צעירים ערבים בזמן פרעות "שומר החומות" | EPA

צעירים ערבים בזמן פרעות "שומר החומות" | צילום: EPA

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לפני כשבועיים פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח שריכז נתוני אכיפה ביחס לפשיעה של צעירים ערבים וכללו מידע שנחשף בידי משטרת ישראל לראשונה.

לפי נתוני הלמ"ס, כ-27% מקרב הצעירים בגילאי 18 עד 34 הם ערבים.

לפי נתוני משטרת ישראל, בשנים 2024-2023 כ-65% מהצעירים שנעצרו היו לא-יהודים. שיעור גבוה של לא-יהודים נרשם בתיקי עבירות רכוש (50%), בתיקי פשיעה חקלאית (90%) ובתיקי אלימות ואיומים (43%).

הכי מעניין

מעצר. אילוסטרציה | חיים גולדברג, פלאש 90

מעצר. אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

יתר על כן, ב-50% מתיקי החשיפה (תיקים שנפתחים בעקבות פעילות יזומה של המשטרה, כמו למשל בעבירות סמים שבהן אין כמעט תלונות) החשודים היו לא-יהודים.

גם ביחס לפתיחת תיקים עולה תמונה דומה, כאשר בשנת 2023, 46% מהתיקים הגלויים (קרי, תיקים שבהם היה חשוד, או אדם שהוגשה נגדו תלונה) נפתחו לצעירים לא-יהודים.

עוד על פשיעה במגזר הערבי

בשנת 2023, 43% מכתבי האישום הוגשו נגד נאשמים שאינם יהודים. חשוב לציין כי מדובר בתביעות משטרתיות בלבד, ללא כתבי-אישום שהוגשו בידי הפרקליטות, כאשר התביעה המשטרתית עוסקת, בגדול, בתיקים הפחות חמורים.

חשוב להדגיש כי הנתונים שמוצגים במסמך אינם נתוני פשיעה, אלא נתוני אכיפה, כלומר, כמה מעצרים בוצעו, תיקים נפתחו וכתבי אישום הוגשו. על ההבחנה החשובה בין נתוני פשיעה לאכיפה נעמוד בהמשך.

רנ"צ דני לוי, מפכ"ל משטרת ישראל, לצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר | דוברות המשטרה

רנ"צ דני לוי, מפכ"ל משטרת ישראל, לצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר | צילום: דוברות המשטרה

בין שנת 2023 ל-2024 עלה מספרם של המעצרים בקרב הצעירים הערבים מ-13,781 ל-14,932. עם זאת, גם מספר המעצרים של צעירים שאינם ערבים (יהודים ואחרים) עלה מ-7,575 ל-7,929, כך שהיחס ביניהם נותר דומה.

אגב, מנתוני המשטרה עולה גם שבאותה התקופה 94% ממעצרי הצעירים היהודים היו של גברים ו-6% היו של נשים. בקרב העצורים הלא-יהודים 97% מהמעצרים היו של גברים, ו-3% היו של נשים.

בשלושת הפרמטרים של מעצרים, פתיחת תיקים גלויים וכתבי אישום בקרב האזרחים שאינם יהודים, מתבלטת קבוצת הגיל 18 עד 24, שאחראית לכ-35% מכלל המעצרים של צעירים ישראלים בגילאי 18-34. לשם ההמחשה, בשנת 2023 נפתחו במשטרה תיקים ל-17.9 יהודים בגילאי 18-24 לכל אלף נפש, בעוד שבקרב בני אותם הגילאים בציבור הלא-יהודי בישראל מדובר על 54.2 לאלף נפש - למעלה מפי שלושה.

צעיר ערבי יורה זיקוק במהלך פרעות "שומר החומות" | AFP

צעיר ערבי יורה זיקוק במהלך פרעות "שומר החומות" | צילום: AFP

"הצעירים הערבים הינם הן מחולליה העיקריים של האלימות והן הנפגעים העיקריים ממנה", נכתב במחקר שהוגש למשרד הרווחה בשנת 2022 ועסק בגיבוש המלצות למדיניות ביחס לצעירים וצעירות ערבים הנמצאים בסיכון במסגרת תוכנית "יתד".

בסקר HBSC משנת 2019 נבדק אחוז התלמידים בכיתות י"א-י"ב שנשאו עמם נשק (חם או קר), כגון סכין, אולר, אלה או אקדח בתוך בתי-הספר. 23.8% מהבנים הערבים השיבו כי נשאו נשק ב-30 הימים האחרונים לעומת 8.3% בקרב הבנים היהודים. בקרב הבנות הערביות ענו בחיוב לשאלה 6.3% לעומת 2.4% בקרב הבנות היהודיות. כלומר, כמעט פי שלושה בשני המינים.

במרכז המחקר מצביעים על הפער בין הצעירים והיהודים בגילאי 18-24: "בחברה היהודית חלק ניכר מקבוצת הגיל שבין 18-24 משרת בצה"ל או בשירות לאומי, בעוד שבחברה הערבית רק מיעוטם משרת. בדרך כלל צעירים מהחברה הערבית פונים ללימודים ולעבודה בגיל צעיר בהשוואה לבני גילם היהודים. אלה שאינם משולבים בלימודים או בעבודה מכונים צעירים חסרי מעש", נכתב בדו"ח. המרכז מציע לנקוט בצעדים כדי לצמצם את מעורבותם בפשיעה: "יש לבחון את יישומן ויעילותן של התוכניות בעבור קבוצת גיל זו. יש תוכניות ממשלתיות שמטרתן לעודד את שילובם בלימודים, בעבודה ובהכשרה מקצועית".

"הנפגעים העיקריים מהאלימות". תלמידים ערבים - אילוסטרציה | גטי אימג'ס

"הנפגעים העיקריים מהאלימות". תלמידים ערבים - אילוסטרציה | צילום: גטי אימג'ס

הנתונים מראים גם על ירידה במעצרים בקרב כלל הציבורים בין שנת 2010 לשנת 2023. התמונה המשתקפת מהנתונים הנוגעים לשנת 2010 היא שמעורבות הצעירים בציבור הערבי בפשיעה הייתה גדולה גם אז. אלא שעצם הנתון שמצביע על ירידה במקרי האכיפה מוביל אותנו לעסוק בפער שבין אכיפה לפשיעה.

ללכת בלי - להרגיש עם

לכאורה ניתן היה להתבונן בנתון המצביע על ירידה במעצרים ולחשוב שמדובר בירידה בפשיעה, אלא שהמציאות שונה.

עוד בנושא פלילים

לפי הלמ"ס, מרבית נפגעי העבירה בישראל אינם מדווחים על כך למשטרה - נתון שתואם את התפיסה המקובלת בחקר המשפט הפלילי בארץ ובעולם. לפי הרשות, מאז פרסום הסקר הראשון בשנת 2014, חלה ירידה מתמשכת בשיעור הדיווח של נפגעי עבירה למשטרה, מ-36.9% בשנת 2014 ל-25.6% בשנת 2023.

יתרה מכך, לפי הנתונים שהעבירה המשטרה לתנועה לחופש המידע, בשנת 2023 עלה מספר העבירות בכמעט כל התחומים ביחס לקודמתה. בין היתר נרשמה עלייה של 10% בעבירות הרכוש (גניבות, הצתות, פריצות, סחיטות ועוד) והאמירה עד לכמות הגבוהה ביותר זה שנים. בתיקים הנוגעים לתקיפה חלה נסיקה של 17% עם למעלה מ-60 אלף תיקים, הנתון הגבוה זה שנים. תחום נוסף שבו הייתה עלייה משמעותית הוא בעבירות המרמה - זינוק של 9% ב-2023.

המשטרה במבצע איסוף ראיות נגד ארגון הפשיעה "אבו לטיף" | דוברות משטרת ישראל

המשטרה במבצע איסוף ראיות נגד ארגון הפשיעה "אבו לטיף" | צילום: דוברות משטרת ישראל

מאידך, לפי נתוני המשטרה משני הרבעונים הראשונים של 2024 חלה ירידה במניין העבירות הכללי, שהתבטא בעיקר בירידה משמעותית בעבירות הפריצות והגניבות.

רוצה לומר, כאשר אנחנו מתייחסים לנתוני האכיפה הם עשויים להצביע על שני דברים: כמות הפשיעה או על תפקוד המשטרה.