הרצון לשלב נשים וגברים באופן הוגן ושווה ברשימה והאמונה כי כך צריך להיות התנפצו חזק על רצפת המציאות כשעבדנו על הגיליון הזה. לא היה קל בלשון המעטה למצוא נשים דתיות לאומיות שמשפיעות על המדינה באופן מובהק. הנושא הזה העסיק אותנו רבות, ולמרות שיש בהחלט ייצוג נשי ברשימה – הוא עדיין נמוך מדי.
לצפייה ברשימה המלאה לחצו כאן

עכשיו בטח רצים לכם בראש שמות של נשים חכמות, מוצלחות והישגיות שאתם מכירים ומוקירים, אבל אם תחשבו שוב, תראו שאצל רובן ההשפעה היא נקודתית יותר.
אלו שורות שכואב לי לכתוב, אבל האמת צריכה להיאמר: יותר משעסקנו בהתברגות במקומות בכירים, עסקנו במחאה. זעקנו כשראינו פאנלים או מודעות בלי נשים ונלחמנו בארגונים שמידרו אותנו.
אין ספק שבלי המחאה והזעקה לא היה אפשר להתקדם. מישהו היה צריך לשים על השולחן את העובדה שרואים את האפליה, וטוב שזה נעשה. אבל עכשיו הגיע הזמן להוציא מהכוח אל הפועל. חשוב שכל ילדה, בחורה ואישה תשאף הכי רחוק שאפשר במקום שבו ליבה חפץ. כיום הכוח שלנו כנשים יחד הוא גדול, אבל מה קורה לאישה שעומדת לבדה במסלול הקריירה האישי שלה – האם היא מעיזה? תקרות הזכוכית שהיו אמנם נפרצו, אבל עדיין יש נשים שמרגישות אותן מעל ראשן.

האם זו שאלה של חינוך, או שפשוט מרוב שתמכנו אחת בשנייה הפכנו להיות תלויות באחרות? ואולי אין מספיק נשים בעמדות בכירות כדי שיקדמו נשים אחרות, כי בסופו של דבר קשרים טובים הם חלק מהמסלול.
יש נטייה לחשוב שבחברה דתית קיים קושי גדול יותר לנשים להתברג בעמדות חשובות, כי הן חלק מחברה מסורתית שבה שינויים מחלחלים לאט יותר, אבל דווקא לי נראה שיש לנו יתרון. הנשים הדתיות הובילו מהפכה בלימוד התורה ובבתי הכנסת, הן הפכו למנהיגות במקום שבו לא היו להן כמעט זכויות והצליחו להעביר את המסר לכל מי שישבה בבית המדרש לילות כימים וספגה את העוצמה הזו. ולא רק בתי מדרש; גם בתי הספר לבנות והאולפנות מאפשרים להן להתבלט ומפעימים בהן עוצמה להוביל ולומר את דעתן, בעוד מחקרים מוכיחים שחברותיהן היושבות לצד בנים פחות מביעות את דעתן.
שימו לב שבבחירות הקרובות, בראש מפלגת הבית היהודי תעמוד אישה, וגם האישה היחידה ששמה עלה כמועמדת לנשיאות בבחירות הקרובות היא מהזרם הדתי. הפוליטיקה ידועה כתחום גברי מאוד, וגם בממשלה האחרונה שנחשבה "נשית" יחסית היו רק 17 אחוז נשים – כך שהנשים שציינתי, לצד חברות הכנסת הדתיות, הן בהחלט סימן שגם את ההנהגה הזו הנשים הדתיות מוכנות לקחת על עצמן ולסמן כמטרה.
אנו זקוקים לא רק לנשים בעמדת מנהיגות חברתית, אלא גם כמנהיגות עסקיות ויזמיות. כאלה שלא יפחדו לדבר על כסף, לדרוש אותו ולהתעקש על שוויון בשכר, וגם שלא יתביישו להרוויח כסף. כסף הוא כוח שאפשר לעשות איתו גם הרבה דברים טובים. אני מקווה שאותן בנות שנלחמות להתקבל לכל יחידה צבאית אפשרית יעשו את אותו הדבר גם בשוק הפרטי, וישנו את מצבן העגום של נשים בעמדות בכירות בהייטק; שיוכיחו שהן יוצאות למאבק כדי לממש את עצמן ולא רק כדי להכניע ארגונים גבריים.
הקרקע מוכנה וחרושה על ידי נשים אמיצות שעשו את המהפכה בקול רם או בשקט. כעת צריך להכניס את הזרעים טוב־ טוב פנימה ולהשקות בביטחון ובאמונה, כדי שבעוד כמה שנים, כשנעשה שוב רשימה של 50 המשפיעים ביותר, יהיו לא פחות מ־25 בנות בתחומים שונים.
ומילה לסיום: אני גאה מאוד להיות עורכת מוסף ב"מקור ראשון". את העיתון מנהלת מוריה שלום, אורלי גולדקלנג היא סגנית העורך הראשי ועוד רבות וטובות כותבות, מסקרות, עורכות, מעצבות ומובילות את העיתון בכל התפקידים. למרבה הפלא זו תופעה די נדירה בעיתונות בארץ. זה קורה לא בגלל אג'נדה שמטרתה לקדם נשים או רצון להתכסות בעלה תאנה, אלא
בדרך טבעית שבה אנשים מתקדמים ומתוגמלים על הישגים, השקעה ומצוינות, ללא שום קשר למגדר.
במסגרת הגיליון: משפיעני הרשת, המוזיקה האמונית שכבשה את ישראל. רבנים בכל מיני גוונים, דתל"שים משפיעים וספורטאים דתיים מובילים – האם זה אפשרי? הפקה מיוחדת של מקור ראשוןלצפייה ברשימה המלאה לחצו כאן
