לפני כעשור, בספטמבר 2014, החליטה המדינה לצאת במבצע לא שגרתי לגביית מיסים במסגרת נוהל "גילוי מרצון". הנוהל הזה מאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה (בעיקר בחו"ל) ולא דיווח עליהם, לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסות שלא דווחו לרשות המיסים, לשלם את מלוא המס הנגזר מהן, וזאת מבלי לחשוש שייפתח נגדו הליך פלילי. התנאי לוויתור הזה מצד המדינה הוא שהפנייה נעשתה בצורה כנה ולא בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת, וכן בתנאי שאין מידע קודם בידי רשות המיסים הקשור לגילוי מרצון.
למרות ההקלה שרשות המיסים נתנה בעצם קיום הנוהל, עדיין מעלימי מס רבים חששו להיחשף ובעיקר לחשוף את ההון שצברו מבלי לדווח. לכן החליטו ברשות המיסים לקבוע מסלול שמאפשר גילוי־מרצון אנונימי. במסגרת המסלול הזה, עורך הדין או רואה החשבון שמייצג את מגיש הבקשה לגילוי־מרצון, איננו חושף את שמו של בעל ההון הבלתי־מדווח, אלא רק לאחר שהגיע להסדר עם פקידי רשות המיסים, סגר מולם את כל הפרטים וקיבל את אישורם.
המהלך הזה נחל הצלחה מסחררת. מאז הוחל הנוהל בספטמבר 2014, ועד סיום ה"מבצע" בדצמבר 2016, הוגשו כ־7,600 בקשות לגילוי מרצון, 62% מהן במסלול האנונימי. הדיווחים הללו חשפו יותר מ־30 מיליארד שקלים לא מדווחים, שבגינם שולמו כ־3.5 מיליארד שקל לקופת המדינה. לאור ההצלחה ולמרות הדד־ליין שנקבע מראש, הנוהל הזה נמשך בצורות שונות עד שנת 2019 (אם כי בנפח הרבה יותר נמוך לעומת השנתיים הראשונות).
על רקע ההשפעות הכלכליות של המלחמה, הגירעון שנוצר והצורך למלא את קופת המדינה, עלה בין שלל ההצעות להגדלת הקופה הציבורית, שחלקן כבר יושמו, גם חידוש הנוהל הזה. בהתחשב בכך שהניטור והאכיפה בישראל ובכל העולם רק התגברו בשנים האחרונות, וכך גם שיתופי הפעולה בין רשויות המס של מדינות העולם כולל ישראל, הכיוון הזה לא צפוי לכאורה להניב הכנסות יוצאות דופן לקופה הציבורית. אלא שברשות המיסים לא מכוונים ל"סתם" העלמות הון; ההתמקדות היא במשהו ספציפי מאוד. המהלך הזה מכוון בעיקרו לפלח שהתפתח מאוד דווקא בשנים האחרונות, ו"דילג" מעל אמנות המס ושיתופי הפעולה הבינלאומיים של הרשויות: התרחבות הפעילות והמסחר במטבעות קריפטוגרפיים. ההערכה היא שעשרות ואולי מאות אלפי ישראלים נמצאים ב"עסק" הזה שמגלגל מיליארדים, ולא רבים מהם מדווחים על רווחיהם.
דו"ח שפרסם מבקר המדינה בחודש נובמבר האחרון על מיסוי מטבעות דיגיטליים, מעריך את פוטנציאל גביית המיסים בישראל מהכנסות מפעילות בקריפטו ב־2 עד 3 מיליארד שקל. על פי הדו"ח, בשנים 2018־2022 המספר השנתי הממוצע של המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו היה 500 בלבד. "שיעור המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו אפסי לעומת פוטנציאל הדיווח, שעל פי ההערכות הוא לכל הפחות 200,000 משתמשים", כתב המבקר. אגב, יש הערכות שמדברות על פוטנציאל גבייה שמתקרב גם ל־10 מיליארד שקל.
כבר בשנת 2018 הבהירה רשות המיסים כי מטבעות וירטואליים נחשבים כנכס לעניין מיסוי, ולא כמטבע. כלומר, השקעה במטבע דיגיטלי נחשבת כמו השקעה בניירות ערך או נדל"ן, ולכן כל עלייה בערך של הנכס תחויב במס של 25% בעת המימוש. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בעסק של ממש ולא כהכנסה פסיבית, שיעור המס יכול להיות אפילו כפול. כמה העבירו את תשלום המס? אתם יכולים לנחש.
צריך לומר ביושר: כל הנושא הזה של מטבעות וירטואליים רגיש מאוד כשזה מגיע למערכת הבנקאית. שם ממשיכים להערים קשיים על לקוחות המבקשים לבצע העברות ומימושים, מתוך חשש שמקור הכספים בעייתי (הלבנות הון, סחר אסור וכדומה).
כן, לעיתים יש למדינה את הזכות והיכולת (ואולי גם החובה) לשנות את הכללים ולהקל, מתוך מטרה להניב משהו גדול יותר לטובת הציבור
כך נכתב גם בדו"ח המבקר: "יש סתירה מובנית בפעילותן של רשויות המדינה לגבי מיסוי קריפטו: רשות המיסים מחייבת תשלום מס בגין רווחים מפעילות בקריפטו, שאותו אפשר לשלם רק דרך המערכת הבנקאית; ומנגד הבנקים מסרבים בחלק מהמקרים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו". לכן, גם תשלום המס הופך למסורבל ומורכב.
לפני כמה חודשים החל פיילוט המאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים לשלם את המס ישירות לרשות המיסים. הם נדרשים להצהיר על הרווחים, להביא אישור על כך שהבנק עצמו מסרב לקבל את הכספים, ואז ניתן להפקיד לחשבון הבנק של הרשות – ישירות מחשבון בנק זר או חשבון של חברת מסחר בתחום הקריפטו, בכפוף למספר תנאים ולהצגת אסמכתאות. כמה מימשו את האפשרות הזו? אף לא אחד. לא ברור אם וכיצד הפיילוט הזה יימשך. מה שכן ברור הוא שאם מדינת ישראל מעוניינת שישלמו לה מיסים, היא חייבת להפוך את התשלום הזה לכמה שיותר נגיש וקל.
אפילו בהסתרה
והנה עוד נקודה בעייתית: כחלק מהנוהל המתוכנן, צפויים להתקיים כמה מסלולי דיווח על רווחי קריפטו, בהם מסלול דיווח מהיר של עד מאות אלפי שקלים, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה. עם זאת, הפעם לא יתאפשר כנראה מסלול דיווח אנונימי, וזאת, על פי הפרסומים, בלחץ גורמים במשרד המשפטים.
כשמחיר הביטקוין הגיע כבר לכ־100 אלף דולר, והמסחר במטבעות הווירטואליים הולך ומתרחב – אין ספק שנוהל מחודש לגילוי מרצון הוא מחויב המציאות. ואולם ספק גדול אם המהלך הזה יניב פירות משמעותיים כאשר לא מאפשרים הליך אנונימי.
כפי שהוכח ב"מבצע" הקודם – מה שנתן את הדחיפה הרצינית זו האפשרות שלא להיחשף לפני שסוגרים עסקה עם רשות המיסים. זה בהחלט לא מצב אידיאלי, אפילו קצת מסריח, אבל הרי כל ההליך של גילוי מרצון מבוסס מיסודו על מידה של חוסר הוגנות; מדוע אדם שהעלים הכנסות ועבר על החוק מקבל פטור מהליך פלילי ויכול להגיע להסדר מובנה ומובטח עם רשויות המס?
כן, לעיתים יש למדינה את הזכות והיכולת (ואולי גם החובה) לשנות את הכללים ולהקל, מתוך מטרה להניב משהו גדול יותר לטובת הציבור. ועם כל הכבוד למבצעי האכיפה והמודיעין, לעיתים זו גם כנראה הדרך היחידה להגיע לאותם אנשים ולאותם כספים. אז אם כבר משנים את הכללים, למה לא להגדיל את הפוטנציאל ולהרחיב את אפשרויות הדיווח והגבייה לטובת הקופה הציבורית?
