יש לכם 20 אלף שקל פנויים שתצטרכו בעוד חודש. מה הריבית שתקבלו אם תפקידו אותם בפיקדון בבנק? על פי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת בבנקים לתקופה כזו עומדת על פחות מ־2% (בחישוב שנתי). ההצעות בפועל, מסתבר, יהיו נמוכות באופן ניכר. כדי לקבל הצעה אטרקטיבית מהבנק תצטרכו סכום גבוה בהרבה ונכונות להפקיד את הכסף לזמן ממושך יותר, ללא יכולת למשוך את הכסף עד מועד הפירעון.
לפיקדון הבנקאי הסולידי יש אלטרנטיבות, והבולטת שבהן היא קרן כספית שקלית. היתרון הגדול של הקרן הכספית הוא הריבית הגבוהה (יחסית) שהיא מציעה. לא צריך 200 אלף שקל כדי לקבל ריבית אטרקטיבית, גם 5,000 שקל יספקו ריבית גבוהה בהרבה ממה שמציע הפיקדון הבנקאי. יתרון נוסף הוא הנזילות: אין צורך לחכות שנה, חודש ואפילו שבוע; ניתן למשוך את הכסף כמעט מדי יום. גם עמלות קנייה ומכירה לא קיימות, ויש גם יתרונות במיסוי, בהשוואה להשקעות אחרות בשוק ההון ואפילו ביחס לפיקדון הבנקאי.
עד לפני שלוש שנים הקרנות הללו היו די עלומות, אבל הפופולריות הגוברת שלהן, בעיקר על רקע העלאות הריבית, הזניקה אותן מכ־20 מיליארד שקל בשנת 2022 ליותר מ־150 מיליארד שקל שמופקדים בהן כיום. גם מספר הקרנות גדל, והוא עומד היום על 30.
התשואות שהקרנות הללו הניבו בשנה שחלפה, עומדות על כ־4.3% בממוצע. אין ספק ששוק המניות עשה הרבה יותר, אבל צריך כמובן לזכור שמניות הן השקעה בסיכון גבוה, בעוד הקרנות הכספיות נועדו לשמש אלטרנטיבה לפיקדונות הסולידיים בבנק או לעשרות המיליארדים ששוכבים בעו"ש ולא מניבים דבר. בהשוואה להם, מדובר באפשרות מעניינת במיוחד.
בלחץ הציבור, גם הגופים המפקחים ערים לפוטנציאל הגדול של שוק הקרנות הכספיות ולתרומתן לתחרות מול פיקדונות הבנקים. לאחרונה החלו הליכי חקיקה שנועדו לשכלל ולהרחיב את השוק הזה, וגם להנגיש אותו יותר. הבעיה היא שדווקא על רקע התהליכים החיוביים הללו, מיהרו בתי ההשקעות וחברות הביטוח המנהלים את הקרנות הכספיות להזניק את דמי הניהול שלהן. דמי הניהול בקרן הכספית נעים החל מ־0.07% ועד 0.25%. קרן נאמנות יכולה לעדכן את דמי הניהול אחת לשנה, בחודש ינואר. כמעט מחצית מהקרנות הכספיות עשו זאת בחודש שחלף. אומנם השינוי איננו דרמטי – מדובר למשל בהעלאה של 7 מאיות האחוז, מ־0.09% ל־0.16% – ובכל זאת היא גורעת מהתשואה שגם כך אינה גבוהה במיוחד.
חלק ממנהלי הקרנות עושים זאת פשוט כי הם יכולים, לאור הביקוש ההולך וגדל (למה לא להרוויח עוד?), אבל החשש הגדול הוא שהעלייה בדמי הניהול עלולה להתרחב ולהעמיק לאור הרצון של הרגולטורים להפוך את הקרנות, שהיום משווקות בעיקר באמצעות הבנקים, ל"מוצר מדף" נגיש שישווק בכמה שיותר פלטפורמות.
הרעיון יפה: להנגיש כמה שיותר, ולסייע לציבור להניב תשואה טובה יותר על הכסף שלו בהשקעה סולידית. אבל כל גורם בשרשרת התיווך רוצה את ליטרת הבשר שלו, וכל מפיץ ירצה לגזור עמלה שעלולה להיות מגולמת בסופו של דבר בהעלאת דמי הניהול. כבר היום הבנקים גובים מתוך דמי הניהול 0.1% דמי הפצה, וייתכן ששחקנים חדשים (חברות כרטיסי אשראי, אולי סוכני ביטוח) יגבו יותר.
יש כאן מלכוד מסוים: מצד אחד רוצים להגיע לכמה שיותר אנשים, מצד שני הדרך לעשות זאת היא באמצעות מפיצים שדורשים תגמול, מה שגורם בסוף למוצר להתייקר. ראוי שהרגולטורים יחשבו על פתרון מקורי. אולי הפעלת פלטפורמה בפיקוח ממשלתי, שתאפשר רכישה מקוונת של קרן כספית בדמי ניהול מזעריים. או יציאה במכרז להפעלת קרן כזו בעלויות נמוכות במיוחד, בדומה למכרז של רשות שוק ההון להפעלת קרנות פנסיה בדמי ניהול מוזלים.
עם כל הכבוד לדרכי הפצה חדשות, רוב הפעילות נעשית דרך הבנקים וזה כנראה לא ישתנה. גם אם הבנק מקבל דמי הפצה על קרן כספית, יש לו אינטרס גדול שהלקוח יעדיף את הפיקדון הבנקאי, שהוא רווחי פי כמה לבנק, מאשר להציע לו אלטרנטיבות אחרות. לכן, במקביל ל"גזר" (עמלת הפצה), דרוש גם "מקל" בדמות הוראה מחייבת שתכריח את הבנקים להציג את האלטרנטיבות ללקוח בצורה שווה והוגנת. הלקוח צריך לקבל תמונה בהירה מה עדיף מבחינתו ובאיזה מוצר ישיג ריבית גבוהה יותר.
על השחיקה
אז קצב ההצטרפות לקרנות הכספיות אומנם זינק בשנתיים האחרונות, אבל הוא עדיין לא מגרד את מאות מיליארדי השקלים שנמצאים בפיקדונות בבנקים, וחלק גדול מהם מניב ריבית נמוכה במיוחד. זה ודאי נכון כשמדובר בעשרות מיליארדים ששוכבים סתם בעו"ש ולא מניבים דבר. שנת 2024 הסתיימה עם אינפלציה של 3.2%, וזה אומר שכסף ששכב בעו"ש נשחק וניתן לרכוש בו פחות מוצרים ושירותים. האינפלציה החזויה ל־2025 עומדת על 2.6%. כסף שישכב בעו"ש ימשיך להישחק, גם אם טיפה פחות. בחשבונות העו"ש של משקי הבית יש כ־250 מיליארד שקל. בסכום כזה, ריבית של 4% שניתן לקבל בקרן כספית שווה ל־10 מיליארד שקל שנשארו בבנקים והגדילו את רווחיהם. במיוחד בתקופה של עליות מחירים והצורך של משקי הבית להגדיל הכנסות, לא חבל?
על רקע הליכי החקיקה לקידום השימוש בקרנות הכספיות, מיהרו בתי ההשקעות וחברות הביטוח להזניק את דמי הניהול שלהן
והנה נתון מעניין שפרסם השבוע בנק ישראל, מתוך סקר שערך בקרב לקוחות הבנקים: רק 60% מהלקוחות חושבים שהבנקים מתנהלים בצורה הוגנת כלפיהם. בחלק מהבנקים הגדולים, השיעור נמוך אף יותר. בין הסיבות הבולטות לחוסר ההוגנות צוינו העמלות הגבוהות והריבית הגבוהה על ההלוואות והמינוס, לעומת הריבית המאוד נמוכה על הפיקדונות ויתרות העו"ש.
הנתונים הללו לא מפתיעים. הפערים הללו בין הריבית הגבוהה הנגבית על ההלוואות – שעומדת כיום על כ־9.5% לשנה (בהלוואות צרכניות) ויכולה להגיע גם ל־17% – לעומת הריבית שניתנת על הפיקדונות ונעה בממוצע סביב 2־3 אחוז, בהחלט מקוממים וכתבנו על כך לא מעט. המציאות הזו יצרה לבנקים רווחי שיא שהולכים וגדלים מרבעון לרבעון. בקרוב יפרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים לסיכום שנת 2024, ואת המגמה הזו נראה גם שם. עם כל הכבוד ליוזמות החקיקה שנועדו לשנות את המצב ולהפעיל לחץ הן על הבנקים והן על בנק ישראל, הן עדיין לא חוללו שינוי מהותי שיצמצם את הפערים. אנחנו ממשיכים לשלם הרבה יותר, ולקבל הרבה פחות.
