כותרות העיתונים בראשית השבוע בישרו לכולנו ש"הקואליציה מסתערת על לשכת עורכי הדין. אך שלושה ימים אחר כך כבר ברור שמדובר היה בקשקוש גמור. הקואליציה לא עשתה כמעט דבר למען ניצחון הימין בבחירות למוסדות הלשכה. מי שהסתערו על מערכת הבחירות הזו בכוח הם ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית (או בלשונם: ההפיכה המשטרית).
מיליוני שקלים הושקעו בקמפיין שנועד להגיע לכל עורך דין ממתנגדי הרפורמה ולהוציא אותו מהבית אל הקלפי כדי להצביע. והקמפיין, כפי שראינו אתמול בתורי הענק בקלפיות – הצליח באופן מלא ומוחלט. כל מי שעקב מקרוב אחרי ההתרחשויות במערכת הבחירות הזו יכול היה לראות את הניצחון הזה בא. השמאל ניצח בענק, בין היתר כי הוא שיחק מול שער ריק.
לא רק שהקואליציה לא הסתערה על הלשכה, היא כמעט לא עסקה בכך. תרומתה לבחירות הללו הסתכמה במספר חד ספרתי של הודעות וואטסאפ מטעמם של חברי כנסת שהם גם עורכי דין, ועוד כמה ציוצים שספק אם עשו משהו. מתמודדי הימין בבחירות ללשכה, הן למועצה הארצית והן לראשות, נאבקו בידיים כמעט חשופות, ללא שום סיוע של ממש מהדרג הפוליטי.
חשוב להבין, התוצאות שפורסמו עד עתה, אודות נצחונו של עמית בכר על אפי נוה בבחירות לראשות הלשכה אינן החשובות באמת. מערכת הבחירות הקריטית היא למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. אך זו איננה סיבה להיות אופטימיים. הפער העצום לטובת בכר משקף באופן לא רע את התוצאות הצפויות גם בהתמודדות על המועצה הארצית.
הפתעות חיוביות כבר לא תהיינה במערכת הבחירות הנוכחית. המועצה הארצית, הגוף הבוחר את שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, צפוי לבחור בנציגים לוועדה שהם מתנגדי רפורמה מובהקים. כל התקוות לשינוי שלא יצריך חקיקה, ויאפשר לקואליציה לגנוז 'דה פקטו' את החלק שמעורר את עיקר המחלוקת סביב הרפורמה, התבדו. אם הקואליציה לא תשנה את שיטת בחירת השופטים, מה שהיה במערכת המשפט עד היום הוא גם מה שיהיה. השופט יצחק עמית ייבחר לנשיא בית המשפט העליון, והשופטים שיצטרפו להרכבה של הערכאה החוקתית יהיו במקרה הטוב ביותר מועמדי פשרה.
תוצאות הבחירות ללשכה הן לא בשורה טובה, אבל יתכן שזו קריאת השכמה בלתי נמנעת. אין מנוס משינוי שיטת בחירת השופטים בישראל. את השיטה הנוכחית, המעניקה לקואליציה של משפטנים (שלושה שופטי ביהמ"ש העליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין) שליטה כמעט מלאה במערכת המשפט – לא ניתן להותיר על כנה. העובדה שמערכת המשפט היא מין גוף כזה, רב זרועות, שפועל כמשק אוטרקי, כזה שלא מחויב בשום צורה לבחירת הציבור, היא בלתי נסבלת מבחינה דמוקרטית ואסור להשלים אתה.
המחשבה שהישועה תבוא מכיוונם של עורכי הדין הייתה נאיבית מדי, והתבססה על הנחות שכל מי שמכיר את המציאות לעומק מבין עד כמה הן מופרכות. עורכי הדין, במספרים הגדולים, הם חלק מאותה קבוצה בחברה הישראלית שהסדר הקיים פועל לטובתה. נכון שפתיחתן לרווחה של שורות המקצוע בשנים האחרונות יצרה שוליים רחבים, אך אלו עדיין רק שוליים. השליטה במקצוע נמצאת בפועל בידיהן של האליטות הכלכליות והמשפטיות, והדרך היחידה לשנות את המצב היא לשחרר את המערכת מלפיתתן של האליטות הללו. אם בדרך שהוצעה ברפורמה – ואם בדרך אחרת.
