פתגם ידוע המיוחס לפרופ׳ איינשטיין הוא הגדרתו לחוסר שפיות: ״חזרה על אותה פעולה פעם אחר פעם עם ציפייה שהיא תניב תוצאות שונות.״
ביום ראשון, הממשלה תתחיל לדון בהצעה להאריך את תוקפה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור – מה שמכונה ותמ״ל. ועדה שהוקמה כדי לאשר תכניות בנייה למגורים רחבות היקף בהליך מזורז. ניתן להחזיר את ישראל לידיים של מערכת תכנון מקצועית, המבוססת על תכנון לטווח הארוך ותסקירים שמטרתם – מזעור נזק סביבתי והבטחת תשתית פיזית הולמת. אך חסידי הותמ״ל יעדיפו להמשיך להאמין בזירוז קידומן של תכניות בניית מגורים על הנייר, ללא התייחסות יתר לאפשרות למימושן בפועל.
מאז שנת 2014 יש הנחה פשטנית בקרב פוליטיקאים רבים, העומדים חסרי אונים מול העלייה המחרידה במחירי הדיור. אם רק נגדיל את מלאי תכניות הדיור המאושרות, חוקי היצע וביקוש יעשו את כל השאר והמחירים ירדו.
למרבה הצער – המציאות האמפירית היא אחרת. שנה אחרי השנה, מוסדות התכנון מאשרים שכונות חדשות, דירות מרשימות, ומספר יחידות דירות הרבה מעבר ליעדים שנקבעים על ידי הממשלה: למעשה 18 אחוז יותר יחידות בממוצע מאשר כלכלנים מבקשים להצפה מספקת לבלימת העלייה ותחילת הצניחה במחירי הדיור. להמחשה: בין השנים 2016 עד 2020, מוסדות התכנון בישראל אישרו למעלה מ-600 אלף יחידות דיור – כאשר העלייה בביקוש הסתכמה ב-50 אלף יחידות בלבד. כלומר, בערך, מוסדות התכנון סיפקו פי שתיים דירות בפוטנציאל מן ההיקף הנחוץ לספק דירות לציבור.
אבל התחלות בניה אינן מתקרבות ליעדים שנקבעו והמחירים ממשיכים להמריא. הרי רק השנה – שנת קורונה עם האטה כלכלית – אך מחירי הדיור עלו בהיקף של עשרה אחוז. אלה מספרים בלבד. אבל מאחורי העלייה המטורפת ישנו דור שלם של צעירים מתוסכלים. כאלה שרוצים להקים משפחה עם דירה פשוטה במרחק סביר ממקום עבודתם – דירה שתספק יציבות מסוימת בזמן שהם עושים את הצעדים הראשונים שלהם. כאלה שסיימו שירות צבאי משמעותי ותרמו את השנים היפות בחייהם בשליחות למדינה, והנה הם מגלים שגם אם יעבדו עשרות שנים, חלום של רכישת דירה רק ילך ויתרחק. ויש כאלה, שבכלל לא מנסים, פורסים כנפיים ועפים אל ארץ בה אפשר לקנות דירה ברבע מחיר.
הנזק מ״חוסר השפיות״ בתחום הדיור איננו כלכלי בלבד. גם הסביבה משלמת מחיר. לאחרונה, מידי שנה 21 ק״מ של שטחים פתוחים הופכים להיות אזורים מבונים: קניונים, בתים וכבישים. עשרות אלפי דונמים של קרקע חקלאית, הנחוצה להבטיח ביטחון מזון לדורות הבאים נעלמים. תוצאה של מימוש תכניות שאושרו באופן חפוז, במסגרת תהליכים מהירים שבהם לא הוכנו תסקירי סביבה כהלכה ולא הובטחה היערכות לחיים אורבניים תקינים. כריתת עצים הופכת למכת מדינה. קיטוע בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים מאיים על המגוון הביולוגי של ארץ ישראל.
דוגמאות מן ההיסטוריה המצערת של הותמ״ל אינן חסרות. אפולוניה – אזור מרהיב, סמוך להרצליה המשמש בית למינים אנדמיים נדירים, סבל בעבר מזיהום קרקע שהשאירה תעשייה צבאית. הותמ״ל אישרה שכונה ענקית במקום המיוחד הזה מבלי לשקול את השלכות הזיהום וחשיבותם של ערכי הטבע. כנראה שלא שמו לב שהאזור אינו מחובר למערכת מים, כבישים ומחלפים הנחוצים. הוא הדין בעשרות אלפי יחידות דיור שאושרו בתל השומר, בקריות, בעכו מזרח, באשקלון, ועוד עוד.
ישראל התברכה בפקולטות לאדריכלות ותכנון מן הטובות בעולם. אנשי המקצוע במנהל התכנון הם בין המתכננים המוכשרים והמסורים שהוכשרו אי פעם. הם מסבירים שהבעיה האמתית של שוק הדיור קשורה לפיגור בהתחלות בנייה. מעבר לתהליך הממושך בקבלת משכנתאות ושיווק קרקעות לא מספק של רשות מקרקעי ישראל , ה"פקק" העיקר נוצר בהליכי הרישוי על ידי ועדות מקומיות.
החסמים שמעכבים את בנייתן של דירות חדשות בפועל קשורים בעיקר לתשתיות: קווי הביוב אינם מוכנים, תשתיות תחבורה מינימליות אינן מוכנות. לפעמים אפילו אין בתי ספר זמינים לילדי השכונה החדשה.
אלה אתגרים פתירים – והממשלה החדשה חייבת לרכז כוחות להתגבר עליהם. ממשלת שינוי אמתית צריכה לשנות את אסטרטגית השלטון הקודמת, המתמקדת בקידום תכניות בניית מגורים בישראל. אם בכל זאת יש צורך ״לזרז״ אישור תכניות, אזי אך ורק אלה העוסקות בהתחדשות עירוניות והרחבת מיזמי ״פינוי בינוי״. אלה תכניות שיצופפו את הערים ובין היתר יתנו אפשרות למערכות תחבורה יעילות ובריאות. כמו כן, יש לסייע לישובים ערבים לסגור פערים גדולים שנוצרו בעקבות פיתוח היסטורי צולע ומחסור של ממש בתכניות דיור מאושרות.
היום, לרוב הציבור בישראל השואף להשיג בית, המציאות של שוק הדיור הינה מטורפת. לכל מי שהטבע קרוב לליבו ונהנה מן השירותים האקולוגים שמספקות הריאות הירוקות של המדינה, המציאות הינה מטורפת.
כשתעלה הבקשה להאריך את ימי הותמ״ל – טוב תעשה הממשלה אם תגיד ״לא״ – ובמקביל תגיד ״כן״ לעבודה הקשה של מימוש תכניות בנייה מאושרות והקמת תשתיות בהתאם. כך היא תהיה לא רק ״ממשלת שינוי״ אלא גם ״ממשלת שפוי״.
