שבת דף נג ע"ב
חכמים מספרים על "אחד שמתה אשתו" והותירה אחריה פעוט יונק, ולא היה לאיש די כסף לשלם למינקת. נעשה לו נס ודדיו נעשו כשל אישה והניק את בנו. תגובות חכמינו זכרם לברכה לא אחרו לבוא, והן חלוקות כמיטב המסורת התלמודית (שבת דף נג ע"ב): רב יוסף אמר: "בוא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה!". עונה לו אביי: "אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית". רב יהודה מצדו מציין: "בוא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו מעשי בראשית", ורב נחמן אומר לסיכום: תדע שמתרחשים ניסים ונמצאים מזונות לכמה אנשים יחד, אבל לא קרה שלאדם נמצאו מזונותיו בביתו.
הנס הגדול, מסבירים הפרשנים השונים, הוא מציאת פרנסה ולא כשסדרי בראשית מסתדרים במיוחד בשבילך. במילים אחרות, ולמרבה ההפתעה, חז"ל אומרים שעדיף לעבוד קשה לטובת משכורת בינונית מאשר להרוויח בפיס מיליון שקלים. הטענה הזו יכולה להיות נכונה ערכית ומוסרית, אבל מדוע זה המסר האמוני? איך ייתכן שאדם שזכה לנס לא נחשב לאיש גדול, והאדרתו באה לו דווקא כשהדברים מסתדרים מאליהם? ואם להתמקד במקרה הספציפי הזה, קשה להבין מדוע אביי מוצא לנכון לצנן את התלהבותו של רב יוסף מהנס, ואף הופך את הפרשנות, ומבקר את האדם שזכה לשינוי סדרי בראשית באופן כל כך לא מתקבל על הדעת. הרי רב יוסף רואה אדם שנעשה לו דבר שונה מגדרי הטבע. איך לא יתפעל?
נראה ששני החכמים מסתכלים על צדדים שונים שחלים על אותו מקרה ממש. אכן נעשה פה נס גדול ונמצא פתרון למצוקה קשה ביותר בעידן נטול פורמולות זולות לתחליפי חלב. אולי הנס הזה לא היה נדרש לולא האסון המשפחתי שהתרחש לפניו. אביי לא מסתכל על הנס אלא על הצרה. למה היה זקוק בכלל אותו אדם לנס כזה? משום שאשתו נפטרה. אכן, קרה לו דבר גדול, אבל דבר גדול יותר היה קורה לוּ סדרי בראשית היו נותרים בעינם; לו אשתו הייתה בחיים כדי לקיים את בנם ואת משפחתם. במקום זה אותו אדם חי בצער. אכן, בעיה מקומית בלבד נפתרה, אבל יתמותו של בנו נותרה בעינה, כך גם אלמנותו שלו.
מתוך המקרה הזה חז"ל מלמדים אותנו להעריך את מה שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו: את השגרה הבריאה, המציאות המאומצת שנותנת לנו חיות. הפיס יכול לתת לנו עושר מקומי, פתרון כלכלי חד פעמי, אבל פרנסה רציפה נותנת לנו גם שכר וגם משמעות ומיצוי לכישורינו. היא מפתחת אותנו, מאתגרת אותנו, קשה לנו, אבל היא ברכה מעצם היותה תוצר שלנו. בניגוד לתשורה כספית חד פעמית, כמו גם נס יוצא דופן ככל שיהיה, מאפשרת הרבה יותר מרק מזונותיו של אדם. היא נותנת לו חיים שלמים. חז"ל מדגישים בפנינו כי סדרי בראשית הם-הם הנס, והם כל מה שאנחנו צריכים.
