נכון, היו תקופות קשות יותר בהיסטוריה. מלחמות עולם, דבר שחור, שפעת ספרדית. אבל האנושות – לפחות חלקה המערבי, אבל לא רק – התפנקה מאז; ויש לנו היום סטנדרטים גבוהים למושג הפשוט אך העוטף כל "חיים". למעשה, למעט המבוגרים שחיים בינינו וחוו את אימי השואה או את שנות הקמת המדינה עד למלחמת יום הכיפורים, רובנו לא נושאים בגופנו ובדמנו את הנוגדנים הדרושים להתמודדות עם האיום החדש שהגיע אלינו מהמזרח הרחוק.
הנגיף הזעיר שמשתולל ברגעים אלה ומשכפל את עצמו בטירוף המוני בעולם כולו פוגע בכל תחומי החיים, מכלכלה ועד חיי המשפחה, וברגעי מצוקה כאלה האנושות נוטה לפנות לדבר היחידי היציב בעולם מקדמת דנא: דת.
שני מאפיינים מרכזיים יש לכל דת באשר היא, והם שמרנות וציבוריות. לדת יש מערכת כללים ברורה וסדורה, היא יוצרת עם הזמן טקסים ומנהגים שדרכם מביאים המאמינים לידי ביטוי את חלקם בשמירתה, ואינה נוטה לשנות אותם או לערוך בהם חידושים שעלולים להסיט אותה מדרכה. במקביל, דת צריכה קהל, אחרת תמות. לאורך כל הדורות עמדו בני ישראל מתחת להר סיני לקבל את התורה. לא ניתן להתפלל תפילה שלמה ללא עשרה שמתאספים יחדיו. הקהל. ברוב עם הדרת מלך. גם כנסיות ומסגדים נועדו לתפילת ההמון.
יש בדתות אלמנט של בידוד – נזירות, פרישות, התבודדות, סיגופים שנעשים בינך לבין קונך – אבל אלה תמיד מוגבלים, תחומים במסגרות ברורות ומנוסחות היטב של זמנים ומקומות. דרך המלך הדתית היא ציבורית, המונית, לעין כל.
ובשני המאפיינים הללו – שמרנות וציבוריות – נגיף הקורונה פוגע אנושות. הוא חדש, מפתיע, מתעתע, בלי חזון סדור וללא כללים שידועים לנו, נגיף לא שמרני כלל וכלל. והציבוריות? הקורונה דווקא מאוד אוהבת ציבוריות, זו דרכה להתפשט ולכלות כמה שיותר בני אדם. ובתגובה אנחנו מצטנפים בבתינו, נאחזים במשפחותינו הגרעיניות, סוגרים את בתי המדרש ובתי הכנסת. ההפך מיהדות. ההפך מדת.
אז הדת היא אחד המוסדות העולמיים המאותגרים ביותר על ידי הקורונה, ומעניין יהיה לראות כיצד תצא ממנה בסופו של דבר: מחוזקת, פגועה, או שהכול יחלוף ודבר לא ישתנה. בינתיים, כל שנותר לנו הוא להתפלל. לבד.
אבל דת לא חייבת להיות משהו עתיק כמו היהדות, הנצרות או האסלאם. אחד מתחביביי המרכזיים בתקופה האחרונה הוא לעבור על מסלולי חולי הקורונה בטרם הם אובחנו ככאלה, שמשרד הבריאות מפרסם במטרה לבודד את מי שנחשף לחולים או שהה בקרבתם. מדובר בהצצה מרתקת לסדר יומם של אזרחים ישראלים ממקומות, מעמדות ומגדרים שונים, שיכולה ללמד עלינו הרבה.
אין שם שמות, רק מספרים, ובכל זאת – כמעט לגבי כל אחד ממאות החולים שמסלולם מפורסם ניתן לקבוע במידה גבוהה של ודאות את פרופילו הסוציו־דמוגרפי המדויק: בליין חילוני צעיר מאזור המרכז, חסיד חב"ד מקריית־מלאכי, נערת אולפנה דתית־לאומית ממודיעין.
המסלולים כמעט כותבים את עצמם, והמקומות שביקרו בהם החולים מוזכרים שוב ושוב, יום אחרי יום, באדיקות כמעט דתית. בעצם, למה כמעט? מדובר בדתות. יש שם דתיים מהסוג המוכר, שהתפללו שחרית מנחה וערבית בכל יום באותו בית כנסת, שמעו את פרשת זכור והלכו לסעודה שלישית. אבל מה למשל תגידו על אנשי דת האוכל? לא מעט מהחולים ביקרו בתוך כמה ימים בלבד במגוון בתי קפה, מסעדות ושאר מקומות המספקים אוכל מוכן, במינון שאפשר להסביר רק כהיאחזות דתית במסורת שאין להפר.
במסלולי החולים יש כמובן נציגות מכובדת ביותר למאמיני דת הטיסות, שהיא אמנם חדשה יחסית אצל הישראלים (ואני ביניהם), מאז שנפתחו שמי ישראל לתחרות, אבל גם בה אין לזלזל. אחד מהמקומות המקודשים לדת הזו הוא עמוד האינטרנט "טיסות סודיות", שבאדיקות דתית ממשיך לפרסם גם בימים אלה טיסות זולות לאמסטרדם בחורף הבא (62 אירו הלוך חזור, אם בא לכם) והזדמנויות מדהימות לחנוכה או כריסמס, חופשות סקי עם טיסות של איזיג'ט ב־20 דולר לכיוון.
מי בכלל חושב עכשיו על טיסה לאירופה? האם האנשים האלה השתגעו לחלוטין? התשובה – ממש לא. הם נאחזים בדת. בטקסים, במסורות, בצורך האנושי בתקווה שגדולה מאיתנו לעתיד טוב יותר.
ויש עוד דת, שגם עליה צריך לדבר בימים טרופים אלה. דת רק לא ביבי.
מבחינה מספרית, זו ממש כת. בזמן קצר היא הצליחה לפתח מנהגים דתיים, משנה סדורה, כמה נביאים ומנהיג שמוחלף מדי פעם כי המטרה מקדשת את האמצעים. והמטרה היא נתניהו.
קנאי הדת הזו לא מתחשבים בקורונה. יש להם ייעוד וחזון, והם ממשיכים בכל הכוח. זו אולי הדת שספגה את הפגיעה הקטנה ביותר לאחרונה. כנראה יש בה משהו שאין בדתות אחרות, איזו תשוקה יוקדת ותחושת משיחיות עזה שלא קיימות בדתות הממוסדות יותר, שכך או אחרת מרכינות ראש בפני הנגיף ומחכות עד יעבור זעם.
אנחנו בתקופה מטורפת. מאיימת. לא פשוטה בכלל. דתות העולם הן קיר להישען עליו, אבל הקיר הזה רועד. הדתות והמאמינים יחזיקו מעמד, ככל הנראה. גם הנגיף הזה יעבור בסופו של דבר, ואנחנו נחזור להתפלל במניינים, נחזור לאכול במסעדות שלוש פעמים ביום, ונחזור לנורווגיה ב־120 אירו. גם לאנשי דת "רק לא ביבי" לא צריך לדאוג. נדמה שהם מחוסנים טבעית מפני כל מה שמנסה לעמוד בדרכם. כוחה של אמונה.
