אם יש ביקורת שצריכה להיאמר השבוע נוכח הופעותיו של בנימין נתניהו בתקשורת, הרי היא מדוע לא עשה זאת יותר עד היום. מדוע לא עלה ראש הממשלה לעיתים תכופות יותר לשידור מול האזרחים וניצל את כישוריו הרטוריים להעברת מסרים חשובים נוספים, כפי שעשה אל מול סכנת נגיף הקורונה. ולא, צעקות געוואלד ביום הבחירות אינן "מסרים חשובים".
נאומים נחרצים כאלה מצד ראש הממשלה היו יכולים להיות אפקטיביים יותר מעשרה נחמן שי ביום, והם נחוצים כחיסון לקורונה נוכח ריבוי תאונות הדרכים, האלימות הגואה בחברה ובמשפחה ועוד שלל אתגרים חברתיים ואחרים. לנתניהו יש את זה, ובגדול. אתה צופה בו בשידור חי ורואה לנגד עיניך מנהיג מבוזבז. איך אפשר לומר על מי שאוחז בשיא שלטוני במדינת ישראל שהוא מנהיג מבוזבז? אפשר.
כמו שאומרות המורות על התלמיד המבריק שתשומת ליבו מוסטת לנושאים שוליים – לילד יש פוטנציאל, וממנו היינו מצפים ליותר. תורידו את התיעוב המובנה של חלקים בחברה הישראלית כלפי נתניהו האיש, ותגלו הרבה מאוד אזרחים שמצאו בהצהרותיו נחמה וחיזוק. כן כן, נאומיו מנחמים ומחזקים – למרות ההגבלות הדרקוניות שעליהן הכריז.
גנץ עורר בנו ספק סביר גם בטרם קורונה. נתניהו הצליח לגרום למודאגים לחוש ביטחון
וההופעות הללו הן בדיוק מה שגורם לראשי כחול לבן וישראל ביתנו לצאת מדעתם בימים האחרונים, ולהתנהג בהתאם. אחרי שניהלו קמפיין שלם בגנותו, אחרי שהיו משוכנעים שנגמר לו הסוס, נתניהו מרביץ הופעות ופורח במפגן מנהיגותי מרשים. הם פשוט לא יכולים לשאת עוד את עוף החול הזה, שעושה להם בית ספר לחיים הפוליטיים, כשהמציאות משחקת לידיו פעם אחר פעם.
אחרי חרפת ההתבטאויות של בוגי יעלון ("בין הפרת ההבטחה שלא נשב עם המשותפת להפרת ההבטחה שלא נשב עם נתניהו, אנחנו מעדיפים ללכת על האפשרות הראשונה"); אחרי הסרטון הפרנואידי ששחרר לפיד ("תשאלו את עצמכם באילו מדינות ממשלה לא נבחרת מודיעה לאזרחים שאסור להם לצאת מהבית"); במחנה רק־לא־ביבי עדיין ניסו לשכנע אותנו שהבעיה לא בהם אלא בו. אבל מה לעשות, לא השתכנענו.
האם נתניהו הוא שחקן פוליטי מהסוג הכי אמין בעולם? ממש לא. תרחיש כמו סבב רוטציה שמתחיל בראשותו ומסתיים בבחירות במקום בחילופי משמרות אפשרי בהחלט.
אפשרי כמו רשימה לכנסת שנשבעת בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות שלא תרכיב ממשלת מיעוט בתמיכת מפלגה שיש בה תומכי טרור, ומפרה את הבטחתה לבוחר רגע אחרי.
אפשרי ממש כמו רשימת ביטחוניסטים שצובעת את עצמה בצבעי דגל המדינה, שטוענת להתמרכזות תחת הסיסמה "ישראל לפני הכול", שמתאמצת ממש למשוך אליה קולות של ימין דתי – ואז חוברת למפלגה האנטי־ציונית ואנטי־ישראלית המובהקת ביותר במשכן.
בשעה ששורות אלה נכתבות עדיין לא ברור מי יהיה ראש הממשלה הבא, והאם כבר נרקם חיבור בין־גושי לטובת אזרחי ישראל הנתונים תחת איום ביטחוני־אישי כבד מהרגיל. דבר אחד דווקא כן ברור: נתניהו הוא האיש שרוב אזרחי ישראל רוצים לראות בכיסא המנהלים של מערכה זו. לכך בדיוק התכוונה דעת הקהל כשהעניקה לו רוב מובהק במענה לשאלה "מי מתאים יותר לתפקיד ראש הממשלה".
גם בימים שכחול לבן עקפה את הליכוד בסקרים, נתניהו הוביל על בני גנץ באופן קבוע בלמעלה מעשרה אחוזים במדד הזה. אלה לא הגמגומים של יו"ר כחול לבן, ולא רק הזגזוגים של המפלגה כולה; זה חוסר הניסיון הפוליטי והמנהיגותי המוכח של גנץ, שהלך והפך למייאש למדי בשנה האחרונה, מול נתניהו והניסיון הבלתי נתון לוויכוח שלו, אפילו בקרב כת שונאיו האובססיביים.
אחרי חרפת ההתבטאויות של בוגי יעלון ("בין הפרת ההבטחה שלא נשב עם המשותפת להפרת ההבטחה שלא נשב עם נתניהו, אנחנו מעדיפים ללכת על האפשרות הראשונה"), במחנה רק־לא־ביבי עדיין ניסו לשכנע אותנו שהבעיה לא בהם אלא בו. לא השתכנענו
האם זה אומר שלנתניהו מותר הכול? ממש לא. האם ההתנהלות של מחנה ליברמן־לפיד לאחרונה מסריחה מצחנה בזכות עצמה? בהחלט כן. האם כך בונים אלטרנטיבה ו"פוליטיקה אחרת"? לגמרי לא. האם בכל זאת מומלץ לבקר כמה מההחלטות החפוזות ומחטפי החקיקה של הליכוד השבוע? לגמרי כן.
אלא שגנץ הצליח לעורר בנו ספק סביר, אם להתנסח בעדינות נימוסית, באשר לכישורי ההנהגה שלו גם בימים נטולי קורונה. נתניהו, לעומת זאת, הצליח לגרום לרבים ומודאגים לחוש ביטחון, והוא עדיין זוכה לאמון בנוגע ליכולתו לנהל את המשבר כעת, כמו גם לאושש את המדינה ביום שאחרי המבול. זו לא מחמאה גדולה לגנץ (ובטח לא ליעלון, אשכנזי או לפיד, שמישהו בדק מראש ומצא כי הם מעוררי אמון עוד פחות מיו"רם הנבחר). הרי מולם עומד ראש ממשלה חשוד בפלילים, שנקט השבוע כמה צעדים שנויים במחלוקת, ובכל זאת בעמודת הסקרים הוא מטפס ל־39 מנדטים אפשריים, שעה שחבורת הקוקפיט צונחת ל־30.
אם להשתמש במשוואה של יעלון – בין הבחירה בפדיחת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ובין מבוכת יו"ר כחול לבן בני גנץ, אזרחי ישראל מעדיפים ללכת על האפשרות הראשונה.
לתגובות: orlygogo@gmail.com
