רבים נשמו לרווחה לאחר שנחתם הסכם הריצה המשותפת של הימין החדש והאיחוד הלאומי. השילוב בין בנט, שקד וסמוטריץ' קולע לטעמם של רבים שרואים בשלישיה הזו את מי שמובילים ממילא מבחינה פוליטית את המגזר והימין האידיאולוגי בשנים האחרונות.
עם זאת, החתימה הזו מעמידה בסיטואציה קשה מאוד את מפלגת הבית היהודי ואת הנהגתה. בחירה כמעט בלתי אפשרית בין האמינות ובין השרידות. בחירה בין העמידה בהסכם שנחתם עם בן גביר אשר עלול להביא את הבית היהודי, מפלגה עם היסטוריה של למעלה ממאה שנה, אל מתחת לאחוז החסימה, ובין חבירה לבנט, שקד וסמוטריץ', במחיר איבוד האמינות.
ההידרדרות של הבית היהודי אל מתחת לאחוז החסימה היא לא אירוע קטן משמעות בפוליטיקה הישראלית. הבית היהודי היא היורשת החוקית של המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית שקמה בשנת 1956. המפד"ל עצמה היא היורשת החוקית של שתי המפלגות שהקימו אותה, המזרחי בעלת הגוון האזרחי-בורגני והפועל-המזרחי בעלת הגוון החלוצי-סוציאליסטי. המזרחי קם כגוף פוליטי בתוך ההסתדרות הציונית בשנת 1902, לפני כ-118 שנה. הפועל המזרחי קם כהתארגנות חברתית-פוליטית בשנת 1922, לפני כ-98 שנה. הבית היהודי נושא על גביו היסטוריה חברתית ופוליטית מפוארת, ואף יו"ר, גם לא הרב רפי פרץ, לא רוצה להיות זה שעל שמו תירשם מחיקתה הפוליטית של התנועה המפוארת הזו.
לכן, ההתלבטות שבפניה עומד הרב פרץ היא קשה כל כך. המחשבה שמעבר של אחוז החסימה על ידי רשימה של הבית היהודי ועוצמה יהודית זו משימה פשוטה היא מחשבה שגויה. בבחירות אפריל עמדה רשימת איחוד מפלגות הימין על 20 אלף קולות בלבד מעל אחוז החסימה. זה פער שברירי מאוד. בלי סמוטריץ', ועם הרב פרץ ובן גביר כמובילי הקמפיין, המשימה עשויה לעבור מאגף הקשה לאגף הבלתי אפשרי. גיוס "כוכבים" כמו שמעון ריקלין ושרה ב"ק לא ישנה את התמונה.
עבור סמוטריץ', אגב, החבירה למפלגה שאיננה "דתית" במובהק היא חבירה כמעט טבעית. האיחוד הלאומי קם כחבירה של שלוש מפלגות ששתיים מהן לא היו מפלגות דתיות. מולדת, חירות ותקומה. מה שנשאר מכל זה היא תקומה, שירשה את השם "האיחוד הלאומי" בתוקף הנסיבות, אבל ממש לא המציאה אותו. איחוד כזה של דתיים וחילונים סביב מכנה משותף מדיני-התיישבותי, תוך הסכמה על אי הסכמה בתחומים אחרים, הוא חלק מה-DNA של המפלגה הזו, ולכן החיבור הוא אולי קצת קשה, אבל בטח לא מלאכותי.
כעת הדילמה הקשה עוברת, כאמור, למגרשו של הרב פרץ. אין בדילמה הזו החלטות טובות. כל אופציה שבה יבחר הרב פרץ תהיה החלטה רעה. אבל זה תפקידו של מנהיג, לבחור את ההחלטה הרעה פחות ולא את ההחלטה הרעה יותר.
