בעיתון "דה מרקר" דווחה בתחילת השבוע הכותרת המבהילה הבאה: "מסמך סודי חושף: משרד החינוך קלט רק 7 מורים לפיזיקה ו-477 ליהדות". הארץ רעשה וגעשה. "הדתה!" משרד החינוך קולט מורים ליהדות בהמוניהם ומורים לפיזיקה אין.
בהמשך הכתבה מואשם משרד החינוך בכך שמורים לעתיד בוחרים לעבור הכשרה ביהדות ולא בפיזיקה, כאילו שכחו שם שבחירת עתיד מקצועי נתונה בידיו של כל סטודנט בכניסתו אל מערכת ההשכלה הגבוהה. מיטיבי הקשב והדפדוף יגיעו רק לקראת סוף הכתבה לנתונים על כך שמאות מורים למתמטיקה, מדעים, מחשבים, ערבית ועוד ישתלבו גם הם במערכת החינוך בשנת תש"ף ולא רק 477 מורים ליהדות ושבעה מורים לפיזיקה.
במערכת הפוליטית מיהרו לעשות כבר קמפיינים מהכותרת הדרמטית, ללא קשר לעובדות. הכותרת הסתדרה עם קמפיין ההדתה, והראשונים לזהות היו כמובן חברי המחנה הדמוקרטי, הלוא הם אנשי מרצ. וכך יצא לו לדרך קמפיין הדתה חדש, אחרי אינספור קמפיינים אחרים, שאמנם הנתונים בו הם נתוני אמת, אך תיאור המציאות לוקה בעיוות קשה.
למספרים: 6,182 מורים דיווחו שהם מחפשים עבודה לקראת שנת הלימודים תש"ף, כך לפי דו"ח משרד החינוך שהוכן לקראת ה-1 בספטמבר. בחינוך היסודי, כך עולה מהנתונים, 1,290 מורים מועמדים להשתלבות בחינוך מיוחד, 538 במתמטיקה, 424 מורים במדעים, 345 בהוראה כוללת, 315 בערבית, 249 ביהדות ו-30 מורים מועמדים להשתלב בתנ"ך. בחינוך העל-יסודי חיפשו עבודה 615 מורים לחינוך מיוחד, 477 מורים ליהדות, 470 מורים למתמטיקה, 384 למדעים, 35 לתנ"ך, שמונה מורים לכימיה ושבעה מורים בלבד לפיזיקה.
במבט-על של הדו"ח נכתב כי יש היצע של 4,762 מורים מול חוסר של 1,739 בלבד. כלומר ההיצע גדול לאין ערוך מהביקוש במערכת החינוך. כך למשל לבתי הספר היסודיים יש היצע של 488 מורים למתמטיקה לעומת ביקוש ל-138 מורים בלבד. בחינוך העל-יסודי יש מחסור של 12 מורים לתנ"ך במחוז מרכז. לעומת זאת בכל הארץ יש היצע של 464 מורים למתמטיקה לעומת ביקוש ל-52 מורים בלבד ואילו בכימיה יש ביקוש לעשרה מורים מול היצע של שמונה בלבד.
עם תמונת המצב המורכבת הזו התמודדה הנהלת משרד החינוך לפני פתיחת שנת הלימודים, בניסיון לשבץ מורה מתאים לכל מקצוע. אולם במקצועות בהם התגלו חוסרים במורים מקצועיים, שובצו מורים בעלי הכשרות אחרות לתפקיד.
במשרד החינוך מודעים לבעיה הקשה בקליטת מורים לפיזיקה וכימיה, אבל גם בתנ"ך וגאוגרפיה. כדי לתקן את הכשל הזה שבו אין בנמצא מורים מקצועיים למקצועות האלו צריך לחזור לשני מקומות: תגמול סטודנטים במקומות הלימוד על ידי המדינה ותגמול מורים מקצועיים על ידי משרד החינוך כך שיותר כאלה ירצו להגיע ולעבוד. כיום, גם אלו שמסיימים לימודי פיזיקה וכימיה לצד תעודת הוראה, יבחרו עם סיום שנות הלימודים שלהם בעבודה בתעשיות ובהייטק ולא במערכת החינוך, ששבויה על ידי ארגוני עובדים סוציאליסטיים עם הסכמי שכר שאינם מאפשרים לשלם יותר למורים מוכשרים יותר.
אם מדינת ישראל הייתה מאפשרת חוזים אישיים היה קל יותר להביא אל המערכת את המורים האלו. אם משרד החינוך, ללא תלות בארגוני המורים, היה יכול לתת להם מערכת תמריצים, חוזה אישי ואופק התקדמות היינו רואים יותר מורים לפיזיקה, מתמטיקה ומדעים משתלבים בבתי הספר של הילדים שלנו. אנחנו היינו זוכים בחינוך איכותי יותר ולמורים היה אופק חדש, אמיתי.
מוקד מתקפות ההדתה עבר מבנט לשר החדש רפי פרץ עם חילופי הגברי במשרד החינוך. הקמפיין אף תפס תאוצה מאחר שהשר פרץ בעוונותיו הוא גם רב – רב צבאי לשעבר אבל עדיין רב – וכמייצג יהודי שכזה ממש כמו בקריקטורות האנטישמיות זוכה השר פרץ ל"ככב" בקמפיין המחנה הדמוקרטי כמי שאחראי באופן ישיר להדתה התורנית.
אגב, הרחבת תוכנית תרבות יהודית על ידי שר החינוך הקודם נפתלי בנט – במקום לכיתות ה' עד ח' לכיתות ג' עד ט' -גורמת לכך שנכנסים יותר מורים ליהדות לבתי הספר. גם אחרי הרחבת התוכנית מדובר בחמש שעות שבועיות בסך הכול לכל הכיתות מכיתה ג'-ו' ולא חמש שעות בשבוע לכיתה. שעה וקצת שבועיות בממוצע של יהדות וחגים. עוד לא ראיתי פוליטיקאים שמבקשים לעודד בורות במושגי יסוד של העם היהודי, כאילו חזרנו אלפי שנים לאחור למסורות שהשתיקה יפה להן.
רק למען השם (וסליחה על ההדתה), איזה קשר יש בין המחסור החמור במורים מקצועיים, שבאמת נדרש לטיפול, והמורים ליהדות שמלמדים רק יהדות, לסערת ההדתה? מישהו באמת חושב שבמקום שיעורי כימיה ישלחו את המורה ליהדות להשלמת שעות במקצועות שהוא לא יודע? מערכת החינוך מוצפת בשנת הלימודים תש"ף במורים למתמטיקה, מורים למדעים ובמאות מורים שלמדו חינוך מיוחד, וכן גם במאות מורים לתרבות יהודית. זה לא או–או , קוראים יקרים, וכולנו מבינים את זה – אז איך בכזו קלות עושים על המורים עוד כותרת?
