בקיץ 2004 סערו הרוחות במפד"ל. יו"ר המפלגה, אפי איתם, ביקש להוביל פרישה של המפלגה מממשלת שרון על רקע ההכרזה על תוכנית ההתנתקות. זבולון אורלב, מגובה בתמיכת הרב אברהם שפירא, צידד בהישארות עד שההתנתקות תעבור בכנסת. באחד מרגעי המשבר התלוויתי במשך יום שלם לאורלב, אז שר הרווחה. רגע אחד שנחרט בזיכרוני התרחש בשעת צהריים. בין פגישה עם הרב מרדכי אליהו והרב שפירא ובין טיפול בענייני משרדו, מצא אורלב זמן וסבלנות ליישב סכסוך בין חברי סניף המפד"ל בקריית־עקרון שעלו ללשכתו.
סיטואציה כזו הייתה כנראה אחת הסיבות שהביאו את נפתלי בנט לנטוש את הבית היהודי. התייחסות לחברי מפלגה היא אחד האתגרים הפחות פופולריים שרובצים לפתחם של ח"כים במפלגה שיש לה מרכז פעיל וסניפים בכל הארץ. זו הסיבה שבמערכת הבחירות הנוכחית רוב המפלגות מאמצות את המודל נטול הסניפים והמוסדות. זה כבר לא רק יאיר לפיד, אלא גם משה כחלון, בני גנץ ואורלי לוי־אבקסיס. גם לאיחוד הלאומי אין סניפים, ומועצת המפלגה מונה רק 120 חברים.
יש משהו מפתה במודל כזה של מפלגה. הרבה יותר אטרקטיבי לשבת עם שרים וחברי כנסת ולקדם החלטות וחוקים, מאשר להקשיב לטרדות של חברי מפלגה מקריית־שמונה או מדימונה. הרבה יותר קל להרכיב לבד רשימת כוכבים לכנסת, בלי לתת דין וחשבון למרכז מפלגה שבו מאות פעילים מעורבים. אבל אם רוצים שחברי הכנסת יהיו באמת שליחי ציבור שמחוברים לצרכים של בוחריהם, אי אפשר להסתפק בסיורים שהם מקיימים ברחבי הארץ חודשיים לפני הבחירות. חבר כנסת או שר ירגיש מחויב יותר לסייע למפוטרי מפעל בפריפריה, אם אחד מהם יהיה יו"ר הסניף המקומי של המפלגה או חבר מרכז. זה לא אמור להיות כך, אבל זה מה שעובד בפועל. המחויבות של חברי הכנסת והשרים לחברי מפלגתם תלויה גם בשאלה עד כמה הם צריכים אותם כדי להיבחר שוב. אין ספק שבמערכת היחסים הזאת יש גם סכנה לשחיתות, אך באותה מידה יש בה גם פוטנציאל לייצוג אמיתי של בוחרים.
ביום שני הקרוב יבחרו 950 חברי מרכז הבית היהודי את רשימת המפלגה לכנסת. בפוליטיקה החדשה של מפלגות הכוכבים נהוג לבוז למוסדות מפלגתיים מהסוג הזה, ולראות בהם ריחיים מיותרים על צווארי המנהיגים, אבל יש משהו הגיוני ובריא בכך שהמתמודדים על מקום ברשימה לכנסת צריכים לזכות באמונם של חברי מרכז. הצורך להשיג את תמיכתם של מאות חברי מפלגה מכל רחבי הארץ, עשוי להבטיח את החיבור שלהם לשטח לאחר הבחירות.
המאמר המלא מתפרסם היום במוסף יומן של מקור ראשון
