אודטה מציגה: הפסטה הכי טעימה בעולם
אודטה הרחיקה עד ונציה כדי לגלות את המתכון המושלם לפסטה איכותית וביתית
כמעט בכל מסעדה בוונציה האוכל כל כך טעים, שהמשטרה לא מרשה. אכלנו שם פיצות ופסטות כאילו אין מחר. כדאי רק לבחור מקומות שמלאים במקומיים, כדי להימלט ממלכודות התיירים. מה שכן, את הפיצה הטעימה ביותר אכלנו בדוכן שבאחת הסמטאות. הלוואי שהייתי רושמת כתובת כדי לתת אותה פה, אבל לא רשמתי. הבצק שלה היה דק וקריספי, והיא קרסה מרוטב נהדר וגבינות טובות. במסעדות, לעומת זאת, הם מגישים פיצות עם בצק רטוב ורך. “פיצה נפוליטנה" הם קוראים לזן המוזר הזה, שאכלנו גם אותו, ברוך, בטח שאכלנו, כי מה קשור?...
ומילה בקשר לפסטות הנהדרות שלהם, המגיעות בשלל רטבים מצוינים: הם מוציאים אותן מהסיר ברגע הפלאי ההוא שהן ב-די-ו-ק גמרו להתבשל – אך עדיין מוצקות לנשיכה וממשיכות את הבישול מהחום של עצמן, בצלחת.
והן מוגשות “אל דנטה" (“על השן") - כי הרוטב כבר מוכן מראש, והסועדים הם אלה המחכים לפסטה, ולא הפסטה לסועדים, כמו בארץ.
ואגב פסטה: כל האיטלקים מסתכלים על האנשים שאוכלים ספגטי בסיבוב מזלג הנשען על כף כמו על מפגרים טעוני טיפוח, ובצדק. כי ספגטי (ארוווווכים!) אוכלים בעזרת מזלג בלבד. משחילים כמה חוטי ספגטי על השן האחרונה (הקרובה לצלחת) של המזלג, מיישרים אותו בניצב לצלחת, ומתחילים לגלגל ולסובב אותו על המקום. כדאי לא להשחיל עליו יותר משניים־שלושה ספגטי, אחרת הפקעת שתתעבה שם תהיה אסטרונומית והרי כל הרעיון הוא פקעת בגודל ביס.
מסעדה ממש טובה: ST. ANGELO; מסעדה היסטורית ממש טובה ליד מוזיאון פגי גוגנהיים: AI GONDOLIERI; מסעדה זולה וממש טובה: ROSSOPOMODORO; ועוד אחת כזו: PICCOLO MARTINI.
מרוב הגעגועים לאוכל איטלקי, איך שנחתתי, מיד הלכתי עם חברים למסעדת “פרונטו" (ר"ח הרצל 4, תל אביב) שהיא איטלקייה יוצאת מהכלל טובה. דיוויד פרנקל, השף, נתן לי את המתכון לפסטה כמהין, שהיא אחת הפסטות היותר טעימות שאכלתי בחיי. וכה אמר הדיוויד:
בצק פסטה ביתי
חומרים ל-6 מנות
(120־150 גרם פסטה טרייה לסועד):
• 550 גרם קמח 00 (שהוא קמח עתיר עמילן וגלוטן, המאפשר טקסטורה אלסטית בלי הרבה שומן)
• 6 חלמונים
• 4 ביצים שלמות
• 10 גרם מלח
• 1 כף שמן זית
אופן ההכנה:
1. מערבלים את כל החומרים במעבד המזון, להב פלדה, וכשהכל מתאחד, מכניסים (בקערה מכוסה) למקרר, לשעתיים.
2. אחרי שעתיים אפשר לעבד את הבצק במכונת פסטה ביתית בעובי 5 ־6.
3. קורעים מהמכונה יריעות דקות של 12 עד 20 ס"מ (לפי האורך המועדף של הפסטה), ואת היריעות האלה מגלגלים ל"רולדה", כמו סושי. חותכים את ה"רולדה" במרחקים של חצי ס"מ, ואלה האטריות.
4. כשצריך לבשל אותן, מרתיחים מים (פלוס מלח לטעם) בסיר גדול, וזורקים פנימה את הפסטה הזו. היא מוכנה כשהיא צפה על המים.
5. וכאמור, לעולם הרוטב והסועדים מחכים לפסטה, ולא להפך.
רוטב הכמהין, חומרים למנה אחת
(שניים מהחומרים, מחית פטריות כמהין שחורות ופרמג'אנו רג'יאנו, אפשר להשיג בחנויות המתמחות באביזרי וחומרי בישול איכותי. בגלל רעידת האדמה הקשה שהייתה באיטליה לפני כשנה הושמדו טונות של פרמג'אנו איכותי, וקשה להשיג אותו. אבל שווה לדעת, שיש גם פרמג'אנו רג'יאנו כשר).
• חצי כוס ציר ירקות ועוף (במסעדה הם משתמשים בציר אמיתי; בבית, שומרי כשרות יכולים להשתמש באבקת מרק פרווה)
• 1 כף מחית כמהין שחורות
• חצי כף חמאה
• 2 כפיות שמנת מתוקה
• 3 כפיות פרמג'אנו רג'יאנו אמיתי מגורר
אופן ההכנה:
1. במחבת גדולה מצמצמים חצי כוס ציר ירקות ועוף, לרבע כוס.
2. מוסיפים לציר 1 כף מחית כמהין שחורות + חצי כף חמאה.
3. מוסיפים למחבת גם 2 כפיות שמנת מתוקה, רק לצבע, כדי שהציר לא יהיה אפור.
4. מוסיפים למחבת 150 גרם פסטה מבושלת, ומעל הכל מפזרים 3 כפיות פרמז'נו רג'יאנו מגורר. וזהו. זה כלום, כאילו, אבל זה טעים שאין כזו חיה.
יש להם בוונציה דליקטס מקומי אופייני: סופגנייה עם קליפה דק־דקה, מ־פו־צ־צת בקרם פטיסיאר מעורבב עם קצפת, ומעל הכל אבקת סוכר. וזה טעייייייים - למות. פשוט גנחתי עם כל ביס. לא בכל מקום זה טעים, ולא כל קרם הוא טעים. לטעמי, רק הווניל - אפילו לא
מלונות בעיצובים מיוחדים
מלונות שכדאי לבקר בהם כדי להתרשם מעיצובי הפנים היפים של הלובי שלהם, עם ביקורים מיוחדים בשירותים היפים, הם: DANIELI, CIPRIANI, MONACO, BAUER, GRITTI. תיהנו, תצלמו, קחו רעיונות, תנשמו את כל היופי הזה.
סבונים ובשמים
שווה להיכנס לחנות של רשת הסבונים והקוסמטיקה הבינלאומית, “לאש", כי הריחות משגעים, התצוגה עשירה ומרהיבה והשפע שם פשוט מסחרר חושים.
ומכל החנות, בעיניי, הקנייה הכי מהממת היא ליפסטיק ממש עבה של פרפיום מוצק קטן ב־11 אירו ל־12 גרם, ששמו KARMA GORILLA PERFUME .
ריח היסמין בתוספת התווים הנוספים של השמנים האתריים הטבעיים, פשוט מהמם, ובנוסף, זה מחזיק על הגוף שעות, שעות של עונג.
מסכות, רעשנים, ריקוד וריקודים
הדבר הכי נחמד, מבחינתי, היה לראות איך אנשים מבוגרים מטיילים שם ברחובות, בתלבושות לואי ה־14 מלאות ומסכות פנים. בארץ רק ילדים מתחפשים, ושם – כולם. בכל חנות שנייה מוכרים מסכות קרנבל, ולא ברור לי איך מתפרנסים שם כל ימות השנה ממסכות. אבל אם מגיעים לוונציה, החנות הכי ייחודית, שמוכרת את מסכות הפנים הכי מיוחדות (תחרה רכה פלוס יהלומים, או מסכת חצי פנים מיהלומי סברובסקי, אחלה גאדג’טים ליום האהבה...), היא BABY’S BOUTIQUE, שכתובתה: CASTELLO 4299, 30122.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם