ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

לגעת ביהלום: איש העסקים הישראלי שיחליק לכן את הקמטים

בגיל 21 תם טייכר עלה על מטוס לניו יורק עם עשרה דולר בכיס. היום, בגיל 30, הוא חולש על ארבע חברות, ועומד מאחורי קו המוצרים Forever Flawless שמבוסס על יהלומים

חגית גינזבורג | 2/6/2012 6:00

תגיות: תם טייכר,בוטוקס

הטרנד הלוהט ביותר היום בגזרת האנטי אייג'ינג הוא הניסיון למצוא תחליף זמין לבוטוקס. בוטוקס בצנצנת, יש מי שקורא למוצרים החדשים, המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת ומבטיחים להחליק את הקמטים בלי התערבות של כירורג או של חומרי מילוי.

- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון

תם טייכר, 30, הוא הישראלי שעומד מאחורי חברת הקוסמטיקה האמריקאית Forever Flawless (אל תתבלבלו בינה לבין ליין המוצרים של "דיור", הנושא את אותו השם), שהושקה בינואר 2012. החברה הוציאה לשוק ליין של מוצרים המבוססים על יהלומים, שנחשבים כעת לאחד הלהיטים המבוקשים ביותר בחנויות הקוסמטיקה בארצות הברית.

הקרמים היוקרתיים האלה ארוזים בצנצנות אקריליק זוהרות שמחולקות לפי צבעים - יהלום שחור, יהלום ורוד או יהלום כחול. אם ביקרתם בלאס וגאס לאחרונה, ראיתם אותם מנצנצים מהבוטיקים בקזינו, ואם תגיעו לאירופה בקרוב, זה יקרה לכם גם שם. לישראל הם עדיין לא הגיעו. "הפידבקים מדהימים", מספר טייכר. "נשים שקנו את המוצרים סיפרו לנו שהתוצאות מיידיות כל כך, שהן נשארו המומות. שבועיים אחרי שהשקנו אותם כבר קיבלנו טלפונים מרוסיה, סינגפור ואוסטרליה. כולם רוצים למכור אותם".

''אני רואה יעד, אני רוצה לכבוש אותו, ואני לא נח עד שאני מצליח'' . טייכר אריק סולטן

15 אלף דולר בערב

טייכר עלה על מטוס לניו יורק בגיל 21 עם עשרה דולר בכיס. תשע שנים מאוחר יותר הוא חולש על ארבע חברות מצליחות, מעסיק 300 עובדים, משקיף על לאס וגאס מדירת פאר ושואל את עצמו מה העסק הבא שיקים.

הוא נולד וגדל בהוד השרון. את הזיקה לעסקים גילה בגיל צעיר. בגיל 12 כבר ניהל ביד רמה רשת בייביסיטריות בשכונה שלו, בגיל 13 התחיל לסחור בבורסה. "חברים שלי לכיתה היו מגיעים לבית הספר עם עיתון ספורט, אני הבאתי עיתון 'גלובס'. זה עניין אותי מאז מעולם, וברגע שהבנתי איך הדברים עובדים, התחלתי לסחור בעצמי".

איך השגת כסף לסחור בבורסה בגיל 13?
"בזכות אבא שלי, שהיה נוקשה איתי. כשהייתי בן 13 הוא שלח אותי לעבוד בשדות, ומאז ועד היום לא הפסקתי לעבוד קשה".

אחרי הצבא טייכר היה בדילמה. "ידעתי שאני חייב ללמוד, כי זה מה שהמשפחה תצפה ממני, אבל ידעתי גם שזה פשוט לא בשבילי. אז עליתי על מטוס לניו יורק, כי זה הפתרון היחיד שיכולתי לחשוב עליו. היו לי עשרה דולר בכיס, לא הכרתי אף אחד ואפילו לא דיברתי אנגלית בסיסית, אבל האינסטינקט לקח אותי לשם. כל בנאדם שעוזב את הארץ בורח ממשהו, ואני לא מתבייש להודות שגם אני באיזשהו מקום ברחתי. הדבר היחיד שהיה לי אז הוא אמביציה מטורפת להצליח ונכונות לעבוד קשה בשביל זה".

והוא אכן עבד קשה, בהתחלה כסוכן מכירות של חברות שונות. 18 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, בתנאים מחפירים לעתים. "הייתי משועבד למטרה, וכלום לא עניין אותי. ידעתי שאני רוצה להצליח ושאני רוצה לעשות את זה בכוחות עצמי,

אז אני חייב לחסוך כסף. כל עסק שהקמתי מאז ועד היום הוא מהון עצמי שלי. אף פעם לא לקחתי הלוואה מהבנק או ממישהו בכלל".

במשך שנים חלק דירות מתפוררות עם תשעה שותפים וישן בחדר ארונות. לפעמים גם לא היה לו כסף לאוכל. "ההתחלה הייתה מאוד מאוד קשה", הוא מודה, "נגעתי בתחתית של התחתית". זה קרה, למשל, כשחבר אמריקאי יהודי סיבך אותו וגרם לכך שיעצרו אותו. "הוא היה אדם שהתמכר לסמים קשים, וביקש ממני עזרה. נתתי לו אוכל, בית, אפילו קניתי לו חליפה. הוא כל הזמן ניגן על העניין הזה של 'שנינו יהודים'. אבל אז גיליתי שהבחור הזה גנב ממני כסף, וכשהתעמתתי איתו, הוא דפק את הראש בקיר ואמר למשטרה שתקפתי אותו. ישבתי בגללו במעצר ובחקירות כמה ימים, עד שהמשטרה הבינה שהתלונה שלו הייתה מפוברקת. וזה רק סיפור אחד, נגעתי בהרבה צדדים מכוערים של המין האנושי ושל החיים, אבל זה רק חישל אותי יותר".

''הפידבקים מדהימים''. אתר החברה יח''צ

אחרי שהתאושש וחסך מספיק, טייכר הגיע ללאס וגאס, ושם קיבל את ההחלטה להשקיע ברשת יוגורטריות, שלה קרא "יוגלי מוגלי". "מהר מאוד הבנתי שהחוכמה היא שאם יש לך רעיון או שמשהו מוצא חן בעיניך, פשוט לך על זה. ואני כזה. רוב האנשים מוצאים את עצמם חושבים 'אם הייתי יכול, הייתי מקים עסק כזה וכזה'. אני לא חושב, אני עושה. פתחנו סניפים בג'ורג'יה ובאטלנטה, והם הצליחו, אז פתחנו עוד".

הרשת הפכה ללהיט, והיום מונה למעלה מ-20 סניפים בארצות הברית. "אני לא יודע אם לקרוא לזה מצליח, כי אני מאוד רחוק מהשאיפות שלי, עוד לא הגעתי אליהן. השאיפות שלי לא מדודות בכסף. אני אוהב את העשייה, את הפיתוח, את היצירה. אני אוהב לקחת רעיון ולהפוך אותו למשהו מוחשי".

כעת הוא חי בלאס וגאס. "כשאנשים מגיעים לוגאס מה שמעניין אותם זה מסיבות, קזינו, בחורות. ביום הראשון שלי בווגאס הלכתי ברחוב, הסתכלתי למעלה, ימינה ושמאלה, אמרתי 'תודה על ההזדמנות, אקח אותה בעשר ידיים' וזהו. זה היה מרתון שלא נגמר. הפעם הראשונה שיצאתי לבלות בווגאס הייתה אחרי שנתיים. פעם ראשונה שיצאתי למועדון. לא אכלתי במסעדות, לא נפגשתי עם חברים. זה לא עניין אותי".

להצלחה היה מחיר: בגיל 25 טייכר אושפז בגלל לחצים וסטרס. אחרי שהקים ארבע חברות (כמעט בכולן יש לו רק שותפים ישראלים), טייכר הבין שהוא יכול להרשות לעצמו גם להירגע קצת. "הייתי יוצא ומבלה ומבזבז בערב 15 אלף דולר, ואז הייתי קם בבוקר ואומר 'בשביל מה? אתה יודע מה אפשר לעשות ב-15 אלף דולר'? היום זה אחרת, אבל אני לא חי כמו בנאדם נורמלי. אני טס המון ויש לי לו"ז מאוד צפוף ואינטנסיבי, אבל בסך הכל אם אני רוצה להתפתות, זה קל מאוד, אז תמיד אני יוצא רק בסופי שבוע. זה עניין של אופי. אני גם לא אוהב להמר. מי שמהמר לא יכול לחיות בעיר הזו, רק לבקר".

מה לגבי נשים בווגאס?
"אין לי חברה כרגע, אבל אני יוצא עם בחורות. וגאס היא בהחלט מקום שקשה למצוא בו את האשה הנכונה. כולן מזויפות, ואני יכול להסתכל על בחורה ותוך שניות לקלוט בדיוק איזה ניתוחים פלסטיים היא עשתה ואיפה. אני מאמין שבסופו של דבר בת הזוג שלי תהיה יהודייה, וגם ישראלית".

טייכר מעיד על עצמו שהוא אף פעם לא מסתכל על כסף. לא בודק את החשבון במסעדה, ואם הוא רוצה לקנות לעצמו משהו, הוא פשוט קונה אותו. "יש לי עיקרון אחד שמוביל אותי, וזה לעולם לא לשלם מחיר מלא. אני מכיר המון אנשים בוגאס, ויש לי 40% הנחה בכל חנות שאני רוצה. זו תכונה מאוד ישראלית, ואני אוהב את זה".

הסוד שלו להצלחה הוא פשוט: לעולם לא לשכוח מנין באת. "כל יום אני מתחיל מאפס, זה אחד העקרונות שלי", הוא אומר. "המטרה שלי היא קודם כל להביא אוכל לשולחן, וזה מה שנותן לי אנרגיה כל יום. כסף הוא לא מדד, אף פעם לא יהיה ואף פעם לא היה. אני רואה יעד, אני רוצה לכבוש אותו, ואני לא נח עד שאני מצליח. מישהו בא ואמר לי, 'איזה מזל היה לך'. אמרתי לו, 'היה לי הכל בחיים חוץ ממזל'. המזל היחיד שהיה לי זה לקום כל בוקר עם אנרגיות מדהימות ונחישות להשיג את מה שאני רוצה".