נירוונה בקפה
עופר גבירצמן טס לסיאטל חמוש בחולצת פלנל במטרה לפגוש את ברידג'ט פונדה בבית קפה. היא כמובן לא הייתה שם, אבל הקפה הצדיק את ההשקעה. קבלו המלצה לשני בתי קפה בסיאטל ששווים עצירה
בבוקר הראשון קמתי, הצטיידתי בג'ינס קרוע וחולצת פלנל ויצאתי לרחוב. אחרי הגילוי והאכזבה ששום ברידג'ט פונדה לא מחכה לי בבית קפה, קלטתי שאני היחיד שלבוש ככה ושנפלתי על האביב הכי חם שאי פעם היה בסיאטל.
אז הגראנג' מת, אבל תרבות בתי הקפה של סיאטל חיה ובועטת. חמש דקות אחרי שהורדתי את הפלנל מצאתי את עצמי בכניסה ל"אספרסו ויוואצ'ה". נכנסתי, הזמנתי קפה וכשהספל הוגש לי, הרמתי את ראשי ומולי עמד דיויד שומר, באמצע פינוי כלים.
שומר, לא שווימר. הסבר קצר: דיויד שומר נחשב לאב המייסד של אמנות הציורים בקצף, "לאטה ארט". אצל באריסטות (ברמנים של קפה) בעולם, וגם בארץ, הסתובבו ספרים וסרטי ההדרכה שהוא הפיק. מהספרים האלה למדנו איך לצייר לבבות, עלים ופרחים במזיגה יצירתית של חלב לקפה.
בבית הקפה בו עבדתי באותה תקופה, חלק ניכר מהמשמרת (ומלאי הקפה והחלב) הלך על תחרויות לאטה ארט. את הכל למדנו מהספר של דיוויד, שעבר אצלנו מבאריסטה לבאריסטה כמו גיליון פלייבוי גנוב של בנים בגיל ההתבגרות. והנה הוא עומד מולי, הדבר הכי קרוב לסלבריטי בתחום הקפה ומפנה כלים מהשולחן שלי. אחסוך מכם את שרשרת ההשתפכויות שהגיעה מיד אחרי, נסתפק בזה שהיה מביך.

אספרסו ויוואצ'ה התפתחו מאז לרשת קטנה של שלושה סניפים פלוס עגלת רחוב אחת או שתיים, ויש להם בית קלייה שמוציא תערובות קפה מהטעימות שאי פעם שתיתי. בסניף ברודווי (532 Broadway Ave east) אפשר לתפוס ספה פנויה ולשחק באחד ממשחקי החברה שפזורים במקום, להסתכל על הקולים סוחבים שקי קפה למכונה, להתרשם
הסניף הראשון בו ביקרתי אז, נסגר עקב מחטף נדל"ני, אבל אותו דייויד שומר עדיין מבלה את זמנו בשיפור ושכלול צורת העבודה מול מכונת האספרסו, המצאת גאדג'טים לבאריסטות וחקר הקפה.

את המשך הביקור בעיר העברתי עם חברים מקומיים, שאמרו לי: "בית קפה זה באוהאוס!” ולקחו אותי למקום שמבחינתי הוא אחד משלושת בתי הקפה האהובים עלי עד היום: "באוהאוס קפה" (301.E Pine St) בנוי בשתי קומות, כשהקיר הכי גבוה במקום מכוסה בספריה עמוסה, לכל האורך ומהרצפה לתיקרה. על הקיר נמצא סולם גבוה עם גלגלים, וכל אחד מוזמן לחרף את נפשו בחיפוש אחר ספר טוב.

אני זוכר שישבתי שם וחשבתי על כמה קשה היה לשכנע לקוחות ישראלים לבוא לקחת את הקפה המוכן מהדלפק. מעניין מה היו אומרים לי אם הייתי דורש שגם יפנו לבד.
"באוהאוס" אומנם קוראים לעצמם "קפה + ספרים" אבל המקום מתפקד גם כגלריה לאמנים צעירים ומי שלא רוצה לקרוא, יכול ליהנות מהתצוגה הנוכחית על הקירות.
ויש גם את ערבי ה"movie night”. בערבים אלו, מוקרן במקום סרט איזוטרי כלשהו, בדרך כלל סרט מדע בדיוני ישן, ללא קול, כשברקע דיג'יי נבחר נותן סט שהוא הרכיב במיוחד לפי מה שקורה על המסך. אם תמהרו, תספיקו להקרנה מיוחדת של "טרון".
עופר גבירצמן הוא סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ברשת "קפה ג'ו".