טעים בריבוע: ביקור במסעדת "קוביות" וב"קפה בוגרשוב"
מאחורי הגימיק של מסעדת "קוביות" - הגשת מנות מרובעות בלבד - מסתתר קונספט מהפכני. לעומתו, "קפה בוגרשוב" נרדם בשמירה ולא מספק תחליף לשכנים המוצלחים שלו
הרעיון לשווק בר-מסעדה הקרוי "קוביות" ומסתמך על הקונספט הריבועי הוא גימיק. אבל מאחורי הגימיק, מתברר, מסתתרת קונספציה הגיונית: במקום להתמודד עם מלאכת החיתוך המעייפת, מגישים לכם את הבשרים כבר חתוכים לביסים - כמו אימא החותכת את המנה לילדיה - המתאימים בדיוק לגודל לסתות קונבנציונליות. זו הסיבה שיחד עם המנות ב"קוביות" מוגש מזלג בלבד. כשמהרהרים ברעיון זמן נוסף, נדמה שהוא גאוני למדי. באמת, איך לא חשבו על זה קודם?
פנים הבר-מסעדה חמים ומעוצב היטב, אולם החלק החיצוני, הסגור כרגע בזגוגיות כהגנה מהרוחות, מביש למדי. אווירת החמימות והתאורה בפנים מתחלפות בקרירות ובתחושה של ישיבה בתוך סוכה. למרבה המזל, אפשר להתנחם באוכל. שלושה סוגי תפריטים מוגשים במסעדה, כאשר מחיר המנה נקבע על פי המרכיב הדומיננטי של המנה: 30 שקל למנה הצמחונית ולמנות שניצל עוף, דג וחזה עוף, 40 שקל למנות מבשר שייטל, פרגית, טונה אדומה וקוביות קבב ו-50 שקל למנות בשר האנטרקוט, סינטה, פילה ומיקס הבשרים. לכל המנות מתווספות צ'יפס ריבועי ממכר או קוביות תפוחי אדמה אפויים וכן עלי חסה גדולים ומתובלים היטב (אולם בלתי ניתן לאכול אותם בעזרת מזלג בלבד). לקינוח מוגשת קוביית שוקולד, על חשבון הבית.
בסך הכל, יש תמורה חביבה לאגרה. הבשרים טריים ועסיסיים, אופן הכנתם - על מחבת לוהטת עם מלח ופלפל בלבד - פשוט ומוקפד, הרטבים מסקרנים והשירות לבבי. בהחלט שווה קפיצה. את החשבון, אגב, אפשר לשלם במטבעות עגולים.
שווה קפיצה. מנת שייטל בקר במסעדת קוביות
דרור כץ
איזה שיעמום
רחוב בוגרשוב, שלא כמו קינג ג'ורג' ובן יהודה החותכים אותו, עדיין נהנה מתדמית שיקית. הוא עמוס בחנויות בגדים, צעיר ברוחו (ובגילאי המבלים בו) וממוקם בנ.צ אידאלי - מטר מהסנטר ומטר מהים. מבחינה קולינרית הוא עמוס במסעדות, בבתי קפה ובקונדיטוריות, ונדמה שגם התחלופה שלהם גבוהה למדי. הם נסגרים, נפתחים מחדש תחת בעלים חדשים, נסגרים וחוזר חלילה. "קפה בוגרשוב" נפתח במקום שבו כבר פעלו אי-אילו מסעדות ובתי קפה, האחרונים שבהם סניף כשר של "קפה קפה" ומסעדת פסטות תעשייתית. הבעלים, שכבר מצליח עם "קפה הנרייטה", מנסה להביא את הבשורה גם לבוגרשוב.
הבעיה העיקרית היא שעל מנת להצליח
ברחוב עמוס ממילא בבתי קפה, הוא צריך להיבדל מאחרים, להיות שונה, להביא רעיון מהפכני. "קפה בוגרשוב", אם לומר את האמת, הוא בעיקר משעמם. ארוחות הבוקר סטנדרטיות (41 שקל לארוחה ישראלית, 39 שקל לארוחה אנגלית על בסיס שעועית), עם אותן ביצים קונבנציונליות לבחירת הלקוח, עם אותן גבינות שמנת שכבר טעמנו אלף כמותן, עם אותו סלט ירקות עייף. אפילו ארוחת הבוקר הנורווגית (47 שקל), הלכאורה מסעירה, מרדימה עם צלוחיות קטנטנות ובהן דגים כבושים. לא בטוח שככה אוכלים בנורבגיה.
האם כך מתכוונים ב"בוגרשוב" למשוך את הקהל הקבוע של "אוליב"? כך מתכוונים להביס את המחירים האטרקטיביים ב"ברנש"? את העושר הקולינרי ב"בנדיקט"? אם כך, אפשר ישר לסגור את המקום ולעבור לפראייר הבא שיפתח במקום מסעדה.
קוביות, מלכי ישראל 8, תל אביב. טל' 9443500–057
קפה בוגרשוב, בוגרשוב 27, תל אביב. טל' 9443889–057
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם