איך מבלים דיילים בבנגקוק? חוויות מהמסאז' ועד דלי הוויסקי
עבור דיילי אל על הביקור בבירה התאילנדית הוא קצר וקצוב, אך מלא ריגושים: ממכון המסאז' אפשר לחתוך בסירה ישר אל קניון החיקויים הזולים, ולסיים בדלי וויסקי בטעם של תרופה
זמנם של הדיילים בחו"ל קצוב, מחר כבר צריך לעלות לטיסה הביתה, ולכן התקלחנו, השלנו מעלינו את עייפות הטיסה, ויצאנו מיד במונית לכיוון רחוב הקוואסן המפורסם. על אף גודלה של העיר והתיירים הרבים שמציפים אותה, נדמה שאפשר למצוא את רובם מתרכזים במדרחוב הלא גדול אך ההומה הזה.
מסביב סוכנויות נסיעות עם שילוט בעברית, בית חב"ד והקשר הישראלי, עגלות מזון עמוסות אטריות, ירקות ופירות, דוכנים של שמעטס, פאבים הומי תיירים בהירי שיער שהשמש צרבה, ותאילנדים רבים שמציעים מסאז'ים. הרוכלים מזהים מיד שאנחנו ישראלים ופונים אלינו בעברית משובשת. אני מקווה לחשוב שהסנדלים הן אלו שמסגירים את זהותי.
עוד במטוס, בשעה שהחביתות מתחממות בתנורים, הדיילים כבר מדברים בערגה על אוכל הרחוב בקוואסן. שני הדיילים שאיתם הסתובבתי בחרו לאכול פאד-תאי, ואני תרתי בעיקשות בין העגלות השונות, שנעות ברחוב מצד אחד למשנהו ללא הרף, אחר עגלה שבה מכינים סלט פפאיה (סום טאם). מול עינינו המשתאות, במכתש ועלי כותשת בעלת העגלה שום, פפאיה ירוקה קצוצה (הגרסא הבוסרית של הפפאיה הכתומה שאנו מכירים ממשלוחי הפירות היבשים בט"ו בשבט), עגבניות, שעועית ירוקה, בוטנים ומיני תבלינים. את המעדן החריף אוכלים בעמידה או על שפת המדרכה האפורה יחד עם אורז דביק, וכל החגיגה הזו תמורת ארבעים בהט, כחמישה שקלים.
לכל דייל יש את המקום שלו למסאז'; זאת הולכת לבקתה מעץ, זה מכיר מקום בסמטה פה ליד, וזו שומרת אמונים למסאז'יסטית ברחוב המקביל. אני צעדתי בעקבות דיילת ותיקה יותר. המקום שלי קצת יותר יקר, היא מספרת, אבל אפשר למצוא שם גם מקלחת נקייה. מבין מגוון האפשרויות
המשכנו בחוויה הקולינארית וחיפשנו עגלה-דוכן של בננה לוטי לקינוח. המוכרת המיסה במיומנות חמאה במחבת חמה, זרקה כדור בצק אל מרכזה, ורידדה אותו בידיה, הפשיטה בננה מקליפתה, פרסה אותה במהירות לפרוסות, אותן הניחה במרכז הבצק המוזהב, ומעל הכול הזליפה חלב קוקוס. טעים-טעים. את סופו של הערב הזענו מעל כוס סינגה, הבירה המקומית המוצלחת, ומעל "באקט" (דלי קטן מלא בקרח ובו וויסקי, כדרכם של התאינלדים) מוצלח הרבה פחות בטעם סירופ לשיעול, שהחזיר אותי למסיבות חסרות הפשר של גיל התיכון.
למחרת בבוקר יצאנו במונית ממוזגת לכיוון ארמון המלך (נסיעה אחת אפופת עשן אגזוזים בטוק-טוק הספיקה לי). אם יש לכם 24 שעות בבנגקוק, זו תחנה שלא כדאי לוותר עליה. אי אפשר להיכנס לארמון במכנסים קצרים, אולם תמורת פיקדון תוכלו לשאול בכניסה שרוואל צבעוני ועוד בגדים להתכסות בהם.
המתחם המלכותי יפה, שלו ורחב ידיים ויש בו מבנים, מוזהבים או צבעוניים, משובצים במראות קטנות. מדריך הטיולים שקניתי בארץ ידע לספר שהארמון נבנה ב-1782 על-ידי המלך ראמה הראשון. מחוץ לאחד המבנים, בו התקיימה תפילת צהרים, תייר מערבי ובת זוגתו התאילנדית מלמלו באדיקות את מילות התפילה, ושומרים במדים לבנים צעדו בסך.
אם כבר הגעתם לארמון המשיכו לואט פו (wat pho), המקדש ובו הבודהה השוכב, שנמצא ממש מאחורי הארמון. שווה לראות את הבודהה המוזהב וגדול המימדים הזה, שוכב לו בניחותא עת הגיע לנירוונה, בעוד התיירים הרבים מנסים להכניס אותו לעדשת מצלמתם.
אם הישראלים הפכו את תאילנד למקום עליה לרגל, אז ה-MBK הוא כנראה בית המקדש. תאילנדית אדיבה בעמדת מודיעין לתייר מחוץ לארמון המלך כיוונה אותנו לעבר נהר הצ'או פרייה (Chao praya) הסמוך, והמליצה לקחת מונית סירה ולאחר מכן להמשיך ברכבת העילית, ה-sky train, עד לתחנת סיאם, שם שוכן ה-MBK.
בשעות השיא הסירה, כמו רחובותיה של בנגקוק, עמוסה באנשים, אבל פקקים בנהר אין. מהסירה נגלים פחונים לצד מלונות פאר, סירות חולפות על פנינו וגם אונית משא אחת גדולה, הכרטיסן מחווה קידה כאשר הסירה חולפת על פני מקדש. הרכבת העילית, איתה המשכנו, הייתה משוכללת יותר מהסירה, ממוזגת, דוברת אנגלית ונטולת פיח מנועים.
ה-MBK הוא מרכז קניות ענק והומה, עם הרבה מותגים מזויפים של כל דבר שבעולם. אם אתם מחפשים מוצרים לא מזויפים גשר יוביל אתכם לסיאם סנטר ולסיאם פאראגון הסמוכים, מרכזי קניות נעימים אך יקרים יותר. בין החנויות הופתעתי למצוא גם סניפים של FOX ושל CASTRO הישראליות. בקומה התחתונה של סיאם פאראגון יש סופר מפנק עם כל טוב, וגם את עולם המים של סיאם (Siam ocean world), שיחכה לי לביקור הבא.
מלבד כמה חנויות שרופות אין בעיר זכר למהומות שאירעו כאן בחודש אפריל האחרון, החולצות האדומות והצהובות היחידות שראיתי היו בדוכני ה-MBK. התיירים בבנגקוק חזרו לשגרה, ונראה שהם אף פעם לא עזבו אותה. הם ממשיכים מכאן לאנשהו; אל האיים, צפון תאילנד, או למקום אחר באסיה, ואני בדרכי למטוס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם