ג'ואיש מן אין ניו יורק

הרחק הרחק בניו יורק מצא את עצמו הדייל ליאור סורוקה מתחבר למקורות בשלושה בתי כנסת שונים. עכשיו הוא חזר עם תשובה: אפשר לגור בניו ולהשאר יהודי. תתחילו להאמין

ליאור סורוקה | 5/12/2010 10:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ברחוב 82 וברודווי, נמצא אחד הסניפים הקטנים והשקטים יותר של ענקית הספרים "ברנס אנד נובל". בשירות הלקוחות שאלתי על הרומן הגרפי החדש, "איך להבין את ישראל ב-60 ימים או פחות", שכתבה שרה גילדן בעקבות ביקורה בארץ עם "תגלית". בחור צעיר עם משקפיים בעלי מסגרת פלסטיק וכיפה שחורה שעמד בתור לידי שמע את המילים "תגלית" ו"ישראל" ומיד נחלץ לעזרתי בניסיון למצוא את הספר. עולם קטן?

ויקיפדיה מספרת שבעיר ניו-יורק, שחיים בה שמונה מיליון איש, מתגוררים למעלה מ-650,000 יהודים, מה שהופך אותה לעיר היהודית הגדולה ביותר בעולם. בקיצור, כשמסתובבים בניו-יורק, ובעיקר במנהטן, תהיו בטוחים שאתם בחברה טובה. 

רויטרס
מדרכות ניו יורק. חפשו את הכיפות. רויטרס
מתחברים לא רק בכיפור

ביום שבת בצהרים הלכתי ל-JCC, ה-Jewish community centre, שנמצא על שדרת אמסטרדם בין רחוב 75 ל-76. המקום הוא מעין מתנ"ס משוכלל של הקהילה היהודית, ששוכן בלב מנהטן בבניין גדול ומרשים. בערב הקודם התקיימה כאן הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הישראלי. כן, אנחנו על המפה.

הלכתי לשמוע פאנל בנושא הטלוויזיה הישראלית, שהשתתפו בו הכותב עוזי וייל והבמאי רני בלייר. השניים ישבו במרכז מנהטן ביום שבת בצהריים וסיפרו לקהל הבוגר ברובו על הרומן של ההוא מ"מחוברים" עם ההיא מ"ממחוברות". מעניינת במיוחד הייתה הבקיאות המופתית שגילה הקהל בסדרות הישראליות, כמו "חדר מלחמה" ו"פרשת השבוע", סדרות שבהן אפילו אני עדיין לא צפיתי.
 

מחוברים למחוברים.
מחוברים למחוברים. צילום: יח''צ
המקום היה שוקק חיים ביום שבת בצהריים: בלובי הופיעה קבוצת א-קפלה צעירה והורים וילדים מילאו את קומותיו. דרך אגב, אם יש ברשותכם זמן פנוי כשאתם במנהטן, תוכלו לקבל לגמרי בחינם כרטיס כניסה חד פעמי לשלושה ימים לחדר הכושר ולבריכה של ה-JCC (לא לשכוח להביא כובע ים, אחרת תאלצו לשלם 10 דולר תמורת אחד).   

בתוך הכאוס האורבני שופע הגירויים
של ניו יורק, בהמולת הקניות והתיירים, בעיר שבה הומצא הביטוי "זמן שווה כסף", מספקים בתי הכנסת הרבים שפזורים בעיר סוג של מפלט ומזכירים שאפשר גם לעצור לרגע. גם בעיר שמאפשרת לך להיות הכי זר ולא מוכר, נעים לפעמים למצוא קהילה מוכרת. עד עכשיו יצא לי לבקר כבר בשלושה בתי כנסת, כשבארץ אני בא לביקור קצר רק בימי כיפור, וגם זה לא תמיד.

מקום תחת כנפי השכינה

ראשון בדרכי היה בית הכנסת "בני ישורון", שנמצא ברחוב 88, בין ברודווי לשדרת וסט אנד. מדובר בבית כנסת גדול של הקהילה הקונסרבטיבית, שמאוכלס בעיקר על ידי הגווארדיה המבוססת של האפר

שלט במעדניה.
שלט במעדניה.  ליאור סורוקה
ווסט סייד. בית הכנסת הזה הפך לסימן היכר של השכונה וגם כיכב בסרט "לשמור אמונים" עם בן סטילר ואדוארד נורטון. בפעם האחרונה שביקרתי במקום, הסתיימה התפילה, בשמחה גדולה, בריקוד ובשירה.

בית כנסת נוסף הוא בית כנסת אורתודוקסי של הקהילה התימנית בניו יורק. הגעתי לשם ללא ידע מוקדם, דרך חיפוש באינטרנט. מיהרתי לבית הכנסת כדי לא לאחר, אבל להפתעתי חיכה על מדרגות הכניסה אחד מחברי הקהילה שחיפש מתפללים שישלימו מניין. הבחור שמח מאוד לראות אותי ואני הבנתי שמפה כבר לא אוכל להימלט בקלות.

בבית הכנסת היו גברים בלבד, מבוגרים, או שמא יש לומר "עתיקים", שסלסלו את התפילה בהטעמה תימנית מעניינת. ברגע שהסתיימה קבלת השבת ובית הכנסת התמלא מעט, הרגשתי בנוח לצאת ולהמשיך בדרכי.

 קהילת "שמחת תורה" (CBST – Congregation Beit Simchat Torah) היא קהילה מיוחדת במינה, שמצאתי רק בעיר ניו יורק. מדובר בבית כנסת של הקהילה הגאה. כשהגעתי למבנה, בפינת רחוב 28 והשדרה התשיעית, לקח לי כמה שניות להבין שקבלת השבת מתקיימת בכנסיה. כיפות בצבע סגול בוהק המתינו למתפללים בכניסה. כשראיתי את הכיפות האלו נזכרתי בכיפות הקרטון שמחכות למבקרים בכניסה לרחבת הכותל, כיפות שאין דרך דרך נכונה ללבוש אותן.
 
סידור התפילה שונה מעט, המשפט "כמשוש חתן על כלה" מתוך "לכה דודי" הוחלף במשפט כללי יותר על אהבה וחלקים מהתפילה פנו אל השכינה בצורת נקבה. הרבה שרון קליינבאום שהנחתה את התפילה דיברה על חשיבות הוקרת החיים, על רצונו של האדם למצוא סדר בתוך הכאוס, ובסוף התפילה מנתה את מספר ההרוגים השבוע בעיראק ובאפגניסטן. נראה שלא משנה מי אתם או מה המגדר שלכם – כאן תוכלו למצוא מקום.

ישראל ברדוגו
יהודי בכל תחנה. ניו יורק ישראל ברדוגו
טוב ליהודים

בשדרת המוזיאונים (museum mile) של מנהטן נמצא גם מוזיאון יהודי. כניסה למוזיאון עולה לסטודנטים 7.5 דולר בלבד. המוזיאון מציג בעיקר יודאיקה יהודית -  לא הדבר הכי מעניין בעולם, אבל לפעמים אפשר לראות שם תערוכות מתחלפות של אמנים יהודים עכשוויים. אחת התערוכות היפות ביותר שהוצגו במקום הייתה תערוכה של פסלי דגים מוארים שיצר האדריכל היהודי פרנק גרי, שהושפע באופן כללי מדגים בעבודותיו.
 

מייקל בלומברג. יהודי פעיל.
מייקל בלומברג. יהודי פעיל. צילום: איי-פי
הנוכחות היהודית בניו יורק היא בולטת ומדהימה. היהדות משמשת כאן כר פורה ליצירתיות ולמסגרת קהילתית פעילה. בחנויות באפר ווסט סייד כבר מוכרים חנוכיות, קל למצוא כאן אוכל כשר ומעדניות יהודיות, יש הצגות פרינג' ביידיש, וודי אלן מנגן בסקסופון באפר איסט סייד, עיתון ה"טיימאוט" מציע מקומות מפגש לפנויים-פנויות יהודים (שוק-בשר גלאט כושר), ועוד לא הזכרנו את מייקל בלומברג – ראש העיר ויהודי בכל רמ"ח איבריו. בקיצור, מי אמר שלא שמייח?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הדייל שצ'יפר אותי

הדייל ליאור סורוקה מעופף בערי העולם ומצ'פר אתכם בסודות שרק דיילים יודעים

לכל הכתבות של הדייל שצ'יפר אותי

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/tourism/ -->