הבעיה של סבתא יוכבד: שיחות מהרפואה הסינית
המצב של סבתא יוכבד היה חמור עד כדי שגם הרופאים (המתמחים בברכיים) וגם הדרקונים (האחראיים על נוזלי הגוף) התקשו לעזור לה. אז מה עושים? על רופאים ודרקונים: פרק VIII
(הכנפיים מתפתחות רק לאחר שהגיע הדרקון לגיל מסוים).
וכמובן, הוגדרו 9 סוגי דרקון: הדרקון השמיימי הוא המושך את כרכרות האלים ושומר על ארמונותיהם; הדרקון הרוחני, אבי הרוח והגשם; הדרקון השומר על האוצרות הנסתרים תחת האדמה, שבכל פעם שהוא יוצא לדווח לאלים בשמיים מתפרץ במקום יציאתו הר געש; דרקוניות העולמות התחתונים, שליטות הנהרות והפלגים ובנות הזוג של הדרקונים הרוחניים, שעל מנת להזדווג איתם הן מתעופפות מעלה; דרקון הגשם המכונף המתגורר בקוטב הדרומי, וכנפיו מעידות על גילו המתקדם - כאלף שנים. הוא אבי כל היצורים ההולכים על ארבע, הוא אשר בזנבו יצר את מעברי המים המשמשים להשקיה ואשר באמצעותם מתקיימת השליטה על המים.
הדרקונים בעלי הקרניים הם מורידי הגשם, הם חירשים וכנראה החזקים מכל הדרקונים; הדרקון המתפתל שוכן בימים ובאגמים; הדרקון הצהוב שעלה מן הנהר לואו כדי ללמד את הקיסר את עקרונות הכתב; ארבעת המלכים הדרקונים, השולטים על ארבעת הימים ויכולים ללבוש צורת אדם. הם מתגוררים בארמונות בדולח ושולטים על ארבעת הימים, המחולקים לפי ארבע רוחות השמיים. לדרקונים רבים מיוחסת זיקה עזה למזג האוויר ולמים, עד כדי שהתרחשות של שיטפון או בצורת מעידה על כך שבן תמותה הרגיז דרקון. אבל החשוב מכולם בשליטה על המים הוא יינג-לונג, דרקון הגשם המכונף.
ולמה כל זה מעניין אותנו? בגלל סבתא יוכבד.
לסבתא יוכבד הייתה בעיה. הבעיה היתה חמורה כדי כך, שאם היא הייתה פונה לטיפול אצל שאמאן בסין העתיקה, הוא היה נאלץ להקריב קורבנות ולפייס את יין לונג, הדרקון השולט על הנוזלים והמים.
סבתא יוכבד לא הייתה סבתא שלי כמובן, אבל היא הייתה מאוד סבתא יוכבד, ומאוד כאבו לה הברכיים. לסבתא יוכבד הייתה שחיקה קשה בסחוס של שתי הברכיים, מצב הקרוי בשפת הרפואה גונארטרוזיס, מצב שרכשה לעצמה ביושר רב בזכות 80 ויותר שנים במהלכן סחבה, תחילה, את בנותיה התינוקות בערבות קזחסטאן כשברחו מהנאצים מזרחה, ואחר כך כשהייתה מטפסת ויורדת מדי יום 3 קומות, עד לדירה הקטנה ברחוב ארלוזורוב. היא נשאה איתה את סלי הקניות במעלה המדרגות, ואחר כך עמדה במטבח הזעיר, שוקדת על ארוחת הצהריים לבנות ולסבא אליעזר.
לבעייתה של סבתא יוכבד היה פתרון אחד בלבד: החלפת הברכיים בפרוטזות, אלא שבמצבה זה לא היה מעשי. על כן, נותרתי אני לבדי אל מול ברכיה. מנקודת מבטה של הרפואה הסינית סבלה סבתא יוכבד מהפרעה בנוזלי הגוף (JIN YE 津葉), ועל כן, מלבד נקודות הדיקור המקומיות סביב הברכיים, בהן טיפלתי בשקדנות רבה, טיפלתי במסירות בצ'י הכליות, הטחול והקיבה שלה.
אבל חוץ מצ'י, דם ועוד כמה סוגי אנרגיה, קיים "אצלנו הסינים" חומר או אנרגיה המכונה "נוזלי הגוף". המושג
את המילה השנייה, יה - YE: 葉 - אפשר לתרגם כמיץ, או כהפרשה מאורגניזם חי. אופיו יותר ייני, והוא נע עם הצ'י המזין והדם, תוך שהוא סך את המפרקים, הגידים והרצועות ובכך מאפשר את תנועתם החלקה. הוא גם ממלא את מח העצמות ואת הגולגולת וחללי המוח ומזין את האיברים הפנימיים, ומופרש על פני העור כחֶלֶב. שניהם יחד פירושם נוזלים, או חומרים לחים הקשורים לאורגניזם חי.
מקור נוזלי הגוף במזון ובשתייה. אלה נכנסים לקיבה, ומשם עוברים סדרה ארוכה של תהליכי התמרה והפרדה בין "טהור" ל"לא טהור" ע"י הטחול, המעי הדק, הכליות, הריאות, הלב, שלפוחית השתן והמעי הגס. בכל שלב ממוצה חומר שהגוף יכול לעשות בו שימוש ואז הוא זורם כלפי מעלה. החומר הנותר, זה שהגוף עדיין לא יכול להשתמש בו, יורד מטה, לתהליך נוסף של מיצוי, הפרדה והתמרה, עד לשלב הסופי של הפרשות הגוף: השתן והצואה. מילת המפתח בכל התהליכים היא התמרה (化 huà) - שהיא שינוי בצורה או באיכות של חומר, ונשוב וניתקל בה הרבה.
בתהליכי ההתמרה של נוזלי הגוף משמש הטחול כשחקן ראשי. על כן הוא נחשב בהיררכיה הפנימית של הגוף, זו הממשילה אותו לממלכה, ל"ראש הממשלה". הטחול גם מתמיר את הנוזלים לרוק. גם לריאות, הנחשבות באותה היררכיה ל"שר השולט על מעברי המים", מיוחס בתהליך זה תפקיד חשוב - בעיקר בהפצת הנוזלים ה"טהורים" לעור. הן גם אלו המתמירות את הנוזלים לריר או ליחה. הכליות נחשבות ל"שולטות על המים" בגוף. הן מפקחות, כמובן, על הנוזלים בדרכים רבות, הנגזרות בעיקר מהיותן המקור ליאנג של הגוף - לאש המפעילה איברים רבים. הן גם מתמירות את הנוזלים לשתן.
איבר מסתורי ומיוחד הוא המחמם המשולש, הקיים רק כפונקציה, כמבנה ארגוני. זוהי מעין מערכת גשרים, או קשרים, בתוך מפעל או בית זיקוק, המאפשרים את תפקודו. המחמם המשולש אמון על "השקיית" ובקרת כל משק נוזלי הגוף. הוא עוזר בהתמרה של נוזלים ובהנעתם, ומסייע בהפרשת נוזלים אל מחוץ לגוף: הוא "עוזר לתפקד". גם לשלפוחית השתן ולקיבה תפקיד במחזור נוזלי הגוף, אבל עליי חביבים במיוחד תפקידיהם של שני איברים: הלב, המתמיר את הנוזלים לזיעה, והכבד, המתמיר את הנוזלים לדמעות.
נוזלי הגוף הם האנרגיה היותר יינית בגוף ועל כן הם חומר. תפקידם ללחלח, להזין, לסוך, ליטול חלק בבניית הדם, לדלל אותו ולמנוע מצב של סמיכות מופרזת ולשמש כחומר מתווך בין יין ליאנג ועל כן לעזור בשמירת חום הגוף. חסר בנוזלי גוף יתבטא בליקוי באחד התפקודים הללו, והרקע לכך יהיה חולשה של צ'י הטחול, הקיבה והכליות, או אובדן נוזלים או דם. עודף יכול להוביל להתפתחות ליחה או בצקת, על רקע חולשת צ'י של איבר שתפקידו להתמיר ולהניע את נוזלי הגוף באותו אזור: צ'י הריאות - בפלג הגוף העליון; צ'י הטחול – בבטן; צ'י הכליות - בפלג הגוף התחתון.
ככל שהגיל מתקדם כך מתחוללת ירידה טבעית של אנרגיות. התהליך טבעי ומתרחש בכולנו - אך ביתר שאת כפונקציה של אורח חיינו. ולסבתא יוכבד היו, מלבד 80 שנות חייה, לא מעט גורמי שחיקה בחיים. ברור היה לשנינו שלא אוכל לבנות את הסחוס שלה בחזרה, אבל החלטנו, יחד, לנסות "את הדרך האחרת". בתום סדרת טיפולים רציפה הסחוס בברכיים שלה לא צמח מחדש, זה בלתי אפשרי, אבל הכאב נעלם, והיא שוב יכלה לעמוד במטבח הזעיר ולהכין צהריים בשבילה ובשביל סבא אליעזר.
לאתר של ד"ר ראובן ברק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם