סתיו מלוכסן: שיחות מהרפואה הסינית
לשחרר, להשיל, להיפטר מרגשות תקועים, לעשות סדר, לבדוק למי או למה אתם לא נותנים ללכת. ד"ר ראובן ברק פורט על מיתרי הלב עם הגות סינית של סתיו, ומקנח בדייסה שמרפאת כל מחלה סתווית
אך זהו גם הזמן לעבוד על מאפיין חשוב נוסף של המתכת: היכולת לשחרר, להשיל, TO LET GO: להיפטר מרגשות תקועים, לפתור סוגיות רגשיות לא פתורות, לסלוח, לבקש סליחה, לחתוך חבלים וכבלים שקושרים ומקבעים אותנו, ולהשתחרר. לא בכדי זהו גם זמנם של יום הכיפורים ושל עיד אל-פיטר: נראה שכמו הטאואיסטים הסינים, גם היהודים וגם המוסלמים זיהו את אותן אנרגיות ביקום.
זה הזמן גם לעשות סדר, לזרוק דברים שנצברו, דברים שתוקעים אותנו. לבדוק במה אני אוחז ואיני מוכן לשחרר, במי אני אוחז ואיני מאפשר לו או לה ללכת? זה יכול להיות חפץ או רגש, זיכרון, צער או אובדן - כי רק הוויתור עליהם יאפשר לנו להיכנס לשלב העוברי של החורף, ממנו ניוולד מחדש באביב.
הרגש של אלמנט המתכת הוא הצער, שהתנועה הטבעית שלו היא התעבות. בדיוק כפי שבעונה זו מתחילים עננים להתעבות בשמיים, כך אנשים חווים התכנסות והיאספות. על כן טבעי שבעונה זו יעלו צער, הרהורים ומלנכוליה. אלו הם רגשות שכיוון זרימתם פנימה, משום שזהו תהליך של התבוננות עצמית ובחינה פנימית. זהו מצב טבעי ונכון. אין צורך לרוץ לרופא ולבקש ציפרלקס, ואין סיבה של ממש לחשוש מפניו. נהפוך הוא: כדאי להתבונן ברגש, לחוש אותו, ללמוד ממנו ואף להתענג עליו. לכן שר אריק אינשטיין, "זה הסתיו \ עם הענן \ ועם הרוח המייבב \ ואם אתה סתם ציניקן \ בכל זאת זה צובט בלב". ("רוח סתיו", מילים: יחיאל מוהר, לחן: יוחנן זראי).
בניגוד לדימוי האינטואיטיבי שלנו על המתכת כמשהו קר ונוקשה, רואים אותה הסינים באור שונה. על כך נאמר ב"ספר הההיסטוריה", אחד מחמשת הקלאסיקות הסיניות: "תכונתה של המתכת היא להישמע לידו של בעל המלאכה, ולקבל על עצמה צורות שונות". אמנם המתכת קשה מן העץ ומן המים, אך היא קלה ונוחה לעיבוד ולעיצוב, ועל כן חשוב לא לאבד את הגמישות כתגובה לשינויים המתרחשים בסתיו.
שתי עונות המעבר, אביב וסתיו, הן עונות של שינוי, של מעבר ממצב צבירה למצב צבירה. האביב הוא זמן ההיפתחות, הפריצה, המעבר מן היין של החורף אל היאנג של הקיץ,
האיברים השייכים לאלמנט המתכת הם הריאות, העור והמעי הגס. אלה האיברים שבאים במגע עם העולם: הריאות מתבטאות בקצה מערכת הנשימה: הפה והאף, והעור כמובן, ואילו המעי הגס מסתיים בפי הטבעת. על כן הם גם הגבול וגם נקודות המפגש שלנו עם העולם, שערים שדרכם עלולים לחדור מחוללי מחלה. בסתיו מומלץ לשים דגש ומודעות לנשימה, ולתרגל נשימה מודעת (רצוי באויר הפתוח) שתאפשר לאדם להיפטר מרעלים ולשאוף פנימה אנרגיות חדשות, להשכים לישון ולהשכים קום, ולהישמר מפני השפעות שליליות, פיזיות ומנטליות, על מנת להגן על הריאות.
הריאות מכונות ברפואה הסינית "האיבר העדין" או האיבר הרך, בשל היותן העליונות והחשופות ביותר מבין האיברים. תכונה זו הופכת אותן פגיעות למחוללי המחלה האופייניים לסתיו - הרוח והקור. על כן מומלץ בעונה הפכפכה זו להיזהר בלבוש ובחשיפה לשינויי מזג האויר, שמא ירבו מחלות של דרכי הנשימה. ומכאן, למרות שעדיין חם מן הראוי שכבר תתחילו לצמצם בצריכת מזונות קרים ומקררים, ותתחילו להוסיף לתזונה מזונות חמים ומחממים. הסתיו הוא הזמן הנכון והחשוב ל"טיפול 10,000", ומי מכם שמטופל באופן קבוע - זה הזמן לגשת אל המטפל שלכם לקבלת "כיוון כללי", כהכנה לחורף.
ואם, חלילה הצ'י שלכם חלש ויש צורך לחזק אותו, או שמא חליתם ואתם רוצים לטפל בעצמכם, יש לי בשבילכם עצה: יש במסורת הסינית מאכל שהוא "תרופת על". למאכל קוראים קונג'י ( congee 粥 zhōu והוא למעשה דייסת אורז. אבל אל תזלזלו, מאכל-תרופה זה קיים כמעט בכל תרבויות העולם, ותכונותיו הרפואיות רבות מלפרט. הקונג'י מקובל כמאכל יומיומי. לפעמים כארוחת בוקר, ולפעמים כתחליף לאורז רגיל בשאר הארוחות. הוא נחשב מתאים במיוחד לילדים, לזקנים ולחולים. האורז הוא בעל טעם מתקתק, ועל כן שייך לאלמנט האדמה ומחזק אותו. האנרגיה שלו חמימה והוא נחשב כתומך בקיבה, בטחול ובריאות.
הכנת הקונג'י פשוטה: מבשלים אורז לבן, מלוטש (לפעמים אורז דביק), עם כמויות מים גדולות בהרבה מן המקובל (על מנה אורז חמש או שש מנות מים), ולאורך זמן רב (כשש שעות ולעתים במשך כל הלילה), בסיר מכוסה על אש קטנה ככל האפשר. כדי לכוון את הדייסה לטיפול בבעיה מסוימת, מוסיפים לאורז תוספים שונים (המפורטים למטה), לפי הצורך. אל תחששו "מעודף מים" או עודף בישול, ככל שהבישול ארוך יותר הקונג'י נחשב "חזק" יותר.
דוגמאות לקונג'י שונים:
• לבצקות, צבירת נוזלים מוסיפים לאורז עדשי אדזוקי.
• לבעיות נשימה, אסתמה וליחה מוסיפים "גוגואים" (גלעיני מישמש- התוך שלהם)
• לקשיי עיכול, גזים מוסיפים גזר.
• לתופעות לוואי של אכילת יתר וליחה מוסיפים זרעי חרדל.
• לשיעול יבש או לעצירות הנובעת מיובש מוסיפים צנוברים.
• למחלות חריפות של דרכי הנשימה (שפעת, הצטננות וכו') מוסיפים בצל ירוק, ג'ינג'ר, ציפורן, קינמון.
• לחיזוק כללי והחלמה ולשיקום ממחלה מוסיפים חלבונים: קטניות (עדשי מאנג), ביצים, טופו, חתיכות דג או עוף ואף בשר כבש למי שאוכל חלבון מהחי, וכן שורש ג'ינסנג.
• לחוסר דם או אנמיה מוסיפים תות עץ (רצוי שחור) וסוכר גבישי (סוכר נבאט), שעורה, תרד. אפשר להמתיק במולסה.
• לעצירות מוסיפים גרעיני שומשום שחור או זרעי פישתן טחונים.
• להורדת לחץ דם מוסיפים סלרי.
• ל"מעיים עצלים" מוסיפים בטטה, אגוזי מלך.
• לליחה מוסיפים אגסים, עלי מרווה.
• לתופעות גיל המעבר, לגושים (לא סרטניים) בשדיים או מיומה ברחם מוסיפים אצות (וואקמה למשל או אצה כחולה-ירוקה)
• להפרעות שינה מוסיפים ליצ'י, תמרים.
• לחום גבוה מוסיפים עלי נענע, כרוב סיני.
אז מה עושים עכשיו, כשהסתיו כבר כאן? עלו לבוידם וזרקו משהו שאתם לא צריכים וסתם שמרתם. רדו לחוף אחה"צ לראות את השקיעה. הרשו לעצמכם רגע של הרהור. הכינו לעצמכם קונג'י טעם ובריא, או שתפו אותנו במתכון סתווי מוצלח, והתחילו להתכונן לחורף.
לאתר הבית של ד"ר ראובן ברק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם