ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

השתקן בשדה התעופה: דה רייטר חוזר לישראל

ג'ון דה רייטר, המורה הקנדי הידוע בשתיקותיו הארוכות ובמבטיו המהפנטים, חוזר לביקור בישראל. בראיון שנערך עמו לפני כחודש לתחנת רדיו אוסטרלית הוא מדבר על פשר שתיקותיו

לפני שנה נחת לראשונה בישראל ג'ון דה רייטר, הנחשב כיום לאחד ממורי הרוח האניגמטיים, הכריזמטיים והידועים בעולם. דומה שרבים מבין הנוכחים במפגשים הפומביים שנערכו עמו בארץ  התקשו במקצת לעכלם. הם נעו בין שתיקות ארוכות (מאד), למשפטים קלישאתיים (משהו) ולמבטים חודרים, תמוהים קצת. את הרשמים מהמפגש הזה ומראיון שנערך עמו אחריו סיכם אז תומר פרסיקו כאן.

בשבוע הבא ישוב דה רייטר לישראל. לרגל ביקורו קבלו ראיון עמו ששודר לפני כחודש ברדיו ביירון אפ-אם האוסטרלי. מראיינת: פוויטר טרנר.

אתה מדבר הרבה על "הבאת מציאות עמוקה לחיים". תוכל להסביר קצת במה דברים אמורים?

"מציאות עמוקה ורבת משמעות היא משהו שבדרך כלל מוחזק במופשט ואינו נלקח אל תוך החיים. כך שבמקרים רבים היא מובנת כהתקרבות אל המוחלט או ככניסה אליו, אבל זה משהו אחר כשהכול נוחת באמת בחיי היומיום ובתוך הפרטים."

אוקיי, אז מה קורה במפגשים שלך?

"אני עונה לשאלות של אנשים בנוגע לדברים שמעניינים אותם ברמה עמוקה ומשמעותית, ובמקרים רבים זה ברמה היומיומית הפשוטה. חוץ מלענות על שאלות, אני מתחבר לאנשים ברמה עמוקה יותר. אם הם מאפשרים גישה ברמה עמוקה מאד, אז אני נהיה מה שהם באופן ראשוני. כשזה קורה אין שום חוויה של איום, כך שנוצר קשר מאד עמוק ומוחשי של שיתוף ואחווה. אז מתרחש מפגש מאד עמוק, מפני שאנשים סומכים על מה שהם באופן ראשוני. כאשר הם חווים את אותו הדבר אצלי אין להם סיבה לא להיות בתוך קשר של אחווה עם זה, כך שמתרחשת הזנה עמוקה והכרה בטוב שהם חווים."

ומה מאפשר לך את הגישה העמוקה הזאת אל תוך תוככם של אנשים?

"אדם יכול להיות סגור על פני השטח, אבל מאחורי זה ועמוק יותר מזה, יש לו פתיחות עמוקה. כך שאני לא פועל על פי מה שנמצא על פני השטח, אלא רק לפי מה שקיים ברמה עמוקה יותר. בעצם, אני עוקף את כל האישיות ואפילו את מה שקיים על פני השטח בתוך ה'עצמי', עד למקום שממנו באה הפתיחות. זה הדבר שאליו אני מגיע ושאליו אני מגיב. המסר שאני מקבל בדרך הזו יכול להיות זהה למילים ויכול להיות מאד שונה מהן, אבל עדיין הוא בעצם כל מה שמתרחש במפגשים. בלעדיו, כל מה שעולה לדיון יהיה אקדמי בלבד."

מה יכולים אנשים לעשות או לא לעשות כדי לתמוך בהעמקה הזאת?

"הדבר הגדול ביותר שהם יכולים לעשות זה להשתתף עם כנות עמוקה. בלעדיה, הפתיחות להתרחב בתוך המיינד או להתרחב בתוך תפישת המציאות שלהם, עלולה להשתבש וללכת לכיוון לא נכון. עם כנות עמוקה מתרחש חיתוך דרך הכול, עד לעומק הרב ביותר שכנות זו מסוגלת ללכת. ללא הכנות, המציאות נותרת יחסית."

איך אפשר לדעת, בעצם, עד כמה הנכונות שלנו להיות כנים נושאת פרי?

"הכנות יכולה בקלות להיות מכוסה על ידי מנגנונים שמיועדים להגן מפני ההליכה עמוק יותר מהאישיות שלך ועמוק יותר אפילו מהעצמי שלך. הכנות העמוקה מאפשרת להכרה לרדת אל מתחת לאישיות ואל מתחת לעצמי. כשיורדים עד לשם, תהיה תגובה למה שההכרה יודעת שאינו קשור כלל לעצמי, אלא רק למה שמוכר וידוע ומה שעמוק יותר מהעצמי. כך שכדי להגיב לסוג כזה של ידע חי בפנים, צריכה להיות כנות שמאפשרת ויתור גמור על ההזדהות עם העצמי. זה יכול להישמע פשוט באופן יחסי, אבל כאשר האינדיבידואל נמצא בנקודה האחרונה הזאת של ויתור על העצמי, הדבר שעליו מוותרים איננו שטחי. זה מגיע לנקודה של ויתור ממשי על כל מה שאי פעם נתפש כבעל ערך."

ואחרי הרמה המוחלטת הזאת, שבה כל מה שיש זה כנות טהורה ואמת מוחלטת - האם זה נכון שהמסע פשוט ממשיך להיפתח ולהתגלות?

"זה אכן ממשיך להתגלות ולהיפתח. אין לזה סוף, מכיוון שתמיד מתקיימת אבולוציה של אותה רמה שאליה את מתעוררת. אבל כדי ללכת עמוק יותר מזה, ממה שאנשים בדרך כלל חווים, נדרש מההכרה להגיע באמת לנקודה אחת בתוך ההתרחבות, אל מעבר לחוויה שלהם את עצמם. וכדי לתחזק את החוויה הזאת נדרשת הפנמה מאד אמיתית של המחיר. כך שאם התשלום נעשה מתוך הכרה בעצמי, תשלום עבור מה שמתגלה, זה מאפשר למציאות בתוך ההכרה הזאת לנחות בתוך האישיות, בתוך העצמי, ובתוך האישיות - כל הדרך אל תוך החיים האינדיבידואליים של האדם.

"ללא הבנה ותשלום של סוג כזה של מחיר, זה לא באמת נוחת בתוך העצמי. מפני שכאשר משהו גדול יותר שהתעוררת אליו נוחת בתוך העצמי, זה יהיה במחיר המציאות של העצמי הזה ובמחיר המציאות

של האישיות הזאת. לעתים קרובות התעוררויות כאלה נחוות כדבר מאד נעים, כהתרחבות של הלב ושל המיינד, של תפישת המציאות. כאשר משהו כזה מסוגל לנחות בתוך העצמי וכל ההשלכות מתגלות באופן מאד אמיתי, יתחולל שינוי מאד עמוק במה שהעצמי הזה יהפוך להיות. זה יהיה מצב משנה חיים.

"במצב כזה, כל מערך הערכים של האינדיבידואל ישתנה, אפילו כאישיות. השינוי יתרחש בדרך בה האינדיבידואל נושא את עצמו ומתהלך בתוך החיים, מפני שהמציאות המתרחבת נוחתת כל הדרך לתוך החיים. אבל לעתים קרובות זה לא נלקח הרבה מעבר למופשט, אלא רק בצורה מצומצמת שעדיין מגנה על העצמי. חוויות ההתעוררות האלה כולן טובות ותומכות, או טובות באופן כללי לעצמי שנמצא שם. במובן זה, החוויות האלה נוטות להיות רק שיפור עצמי."

זה ברור שהזווית שממנה אתה רואה את העולם מאד שונה מזו שאני מניחה שאני רואה אותו. תוכל לחלוק קצת איתנו, בייחוד עבור אותם אנשים שאולי אינם יודעים מי אתה, מה קרה לך?

"אני נפתחתי באופן שאת ההשלכות שלו לא הבנתי באותו הזמן, והפתיחה הזאת אפשרה לי להיות משהו שהיה מאד שונה מלהיות 'מי'. זה היה יותר כמו להיות 'מה'. לדעת מה אני, בפנים ובחוץ, ובאותו זמן לא להיות מסוגל באמת להגיד מה ההבדל. זה היה מעבר לתפישת המציאות שאי פעם ידעתי או אפילו דמיינתי לעצמי. זו היתה ההתחלה. המציאות הזאת אותה חוויתי נמשכה בערך שנה, ואז היא החלה להתעמעם ולדהות בהדרגה, ולבסוף היא עזבה ללא סיבה נראית לעין.

"לאחר מכן התחלתי לחפש מהי המציאות הזאת. חשבתי שזה לא משהו שאי פעם אוכל להיות נפרד ממנו, או שהוא יהיה נפרד ממני. כך שבחיפוש אחריה ידעתי שעליי להיות מסוגל להיכנס או לגשת אל המציאות הזאת, בעצמי, וזה לקח זמן מה. זה התבטא באופן בסיסי בכריית באר בתוכי, דרכה הגעתי לכדי כניעה וויתור עמוק על הצורך למצוא אי פעם את המציאות הזאת. והכניעה הזאת היתה מוחלטת. אז גיליתי שוב את כל המציאות הזאת, והבנתי שבעצם זו היתה הכניעה, הסוג הזה של כניעה עמוקה ומשמעותית, שהביא לכך. מאז, במרוצת העשורים, התרחשה אבולוציה שלמה ובלתי פוסקת של להיות המציאות הזאת."

זה מעניין שתוך כדי שאני מדברת איתך אני למעשה צופה בעצמי מנסה לתפוש משהו, להחזיק משהו כדי ליצור איזושהי נוסחה. ויחד עם זה ישנה הכרה בכך שזה חסר טעם, וישנה גם הכרה בכך שאני עושה את זה.

"זוהי תגובה מובנת מפני שנקודת ההשקפה שלך באה מתוך עצמך. את מתייחסת אל עצמך, והדבר הגדול ביותר שברור לך הוא המציאות של עצמך, בה העצמי שלך הוא למעשה תמים ואינו אחראי להפרעה. ויחד עם זה, זוהי אי הבנה של מה שאת כהכרה, שנמצאת בתוך העצמי, רוצה להגיב אליו, שאין לו למעשה שום קשר לעצמך. יש לו קשר לתהודה שקיימת בתוכך שהיא יותר עמוקה אפילו מהעצמי שלך.

"ברגע שאת מזהה שהתהודה הזאת אינה באה מעצמך, אז ישנה רגיעה אל תוך התהודה שלוקחת אותך מעבר ומחוץ לעצמך. אז תיגשי באופן ישיר אל מה שאת כהכרה יודעת בפנים. לכן הגישה היא מיידית, היא פשוטה, והיא אמיתית עבור מה שאת כהכרה. שימוש בעצמי שלך לצורך זה לא יכול לעזור, מפני שמקורה של התהודה הזאת איננו בעצמי שלך. כך שכדי לעשות זאת את, בפשטות, נמנעת משימוש במה שהתהודה לא מגיעה ממנו. אז אם את משתמשת במה שנשאר, שהוא לא האישיות שלך, לא החיים שלך ולא העצמי שלך, את נשארת עם אותה המציאות שחיפשת. את נשארת רק זה, מכיוון שזה כל מה שנשאר."

ג'ון דה רייטר יבקר בישראל בתאריכים 12-15/2 ויעביר מפגשי עומק והתבוננות.­פרטים נוספים

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...