ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

מה עצים רוצים? מסע שאמאני לערבות סיביר, פרק 3

עץ הליבנה הבודד שמעניק מחסדיו למבקרים ועצים מקודשים אחרים, שקסמם רב עד כדי שגם מערביים גמורים נוטים למלמל לידם תפילה חפוזה. השאמאן דוב טרובניק ממשיך במסעו לערבות סיביר שישויות קסם עודן מהלכות בהן

 

המכונית נעצרה באמצע הגבעות הירוקות שנדמו אינסופיות. הן נשברו רק מדי פעם, במצבורי סלעים אפורים, וכולנו ירדנו להתבונן בעץ הליבנה הבודד שעומד ומפיץ אנרגיה שממש מזמזמת באוזניי. סאשה, הבחור המקומי שלקח אותנו למקום, מספר שזהו עץ שאמאני מקודש, כיוון שלא לחינם הוא עומד כאן, בודד וללא חיבור ליער שנמצא קילומטרים רבים מאיתנו.

לפי המסורת המקומית, לפני שנים רבות מאוד, נערה אחת התאהבה בסוס והחליטה להינשא לו. הוריה וכל משפחתה, כמובן, התנגדו נמרצות ולא הסכימו לרעיון המטורף, אולם היא רכבה על גב סוסה האהוב אל עבר בית השאמן וביקשה שיעשה את שהוא יכול כדי שהדבר יתאפשר. מסיבות שאינן ידועות עד היום, השאמאן הסכים לבקשתה, ערך טקס מיסטי עלום והדבר התגשם.

מובן שמשפחתה של הנערה הגיעה להתלונן ולמחות על המעשה הנורא של השאמאן. בתגובה לכל אלה הודיע האחרון שכאשר ימות, אם ממקום קברו יצמח אשוח כולם ידעו כי הוא טעה, אולם אם יצמח ממנו ליבנה, ידעו כי צדק, וכי הדבר שעשה טוב הוא. והנה, לימים צמח מקברו של השאמאן עץ ליבנה בודד המעיד על בחירתו הנכונה. ועד היום, עץ זה מקודש ומגיעים אליו רבים כדי לשטוח את בקשותיהם כשהם מניחים מטבעות וממתקים לרגליו, ועל ענפיו קושרים סרטי תפילה.

עץ הליבנה הבודד רחוק מלהיות היחידי שנקרא "עץ שאמאני" או "עץ מקודש" באי אולחון. כך גם בשטחים סביב האגם ביקל, בהם ניתן למצוא עצים רבים עליהם נקשרים בדים בתפילה, ומנחות, מטבעות וסוכריות מונחים לרגליהם.

המקור לחיבור הרוחני בין שאמאנים לעצים ולשאר הקהילה, נובע מתפיסת העולם השאמאנית שעל פיה מה שמחבר בין כל ממדי הבריאה הוא עץ החיים. שורשיו בעולם התחתון, ענפיו בעולם העליון וסביב גזעו בני האדם מרקדים את ריקוד חייהם, בעולם המרכזי. כל עץ נתפס כהתגלמות פיזית של אותה אנרגיה אדירה, שלפי הסיפורים התקיימה עוד לפני הזמן בעצמו, ומחזיק את הקשר והחיבור בין כל ממדי הקיום.

ועדיין, למרות שכל עץ הוא בגדר הבעה פיזית של עץ החיים, רק מעטים נהפכים לעצים שאמאניים מקודשים. מה שהופך אותם לכאלה הוא אחד משלושה דברים:

מסורת מקומית: סיפורים על אודות אירועים שהתרחשו לצד העץ או שהביאו לצמיחתו או לצורתו, או אגדות עממיות ופולקלור שעל פי רוב הן התגלגלות של מסורת קדומה אל העידן הלוגי יותר שלנו. את הסיפורים הללו יודעים זקני הקהילה לספר לילדים וכך להעביר את המסורת המקומית. ישנם סיפורים רבים על עצים שאסור לגעת בהם או לגדוע, כיוון שדברים קשים קרו לאלה

שניסו בעבר, סיפורים על עצים שהיו פעם אנשים או בעלי חיים, וסיפורים על עצים המהווים מקום מגורים לרוחות ולישויות שונות.

פלא שארע לצד העץ: כיוון שסיביר ענקית עד כדי שלעיתים נדמה שאין לה כלל גבול וסוף, וכיוון שהיא עדיין ברובה שממה פראית, לא מעובדת ולא מיושבת, כוחות הטבע הנסתרים עודם חזקים בה מאוד. דברים שאינם הגיוניים עדיין מתהלכים בין הגבעות הירוקות, וישויות קסם של אמא אדמה עודן פועלות בצורה מורגשת וחיה ביערות וסביב מערות וסלעים. ישנם עצים שבסביבתם החיים האנרגטיים הללו אינטנסיביים ביותר, ומביאים פלאות לבני האדם הנמצאים בקרבתם. רפואה והחלמה, פריון לנשים, התגלות רוחנית ופתרון בעיות, הם רק חלק מהדברים שאפשר לשמוע בסיביר כמיוחסים לעצים שאמאניים מקודשים.

השאמאן: ראייה שאמאנית היא ראייה המאפשרת לשאמאן לקלוט בעיניו דברים שהם מעבר לפיזי. אחד הפירושים של המילה "שאמאן" הוא: "זה הרואה באפלה", כלומר זה היודע להתבונן אל מעבר למציאות הגשמית ולראות את כל רובדי הקיום. השאמאן המקומי יודע לזהות מקומות עוצמה ומקורות של אנרגיה, הוא מכריז על העץ כבעל כוח, וכך כל הקהילה יכולה ליהנות מעוצמתו המיוחדת של העץ ומהמקום בו הוא נמצא.

סביב סלע השאמאנקה   נמצאים עצים מקודשים רבים. גזעיהם מעוטרים בסרטים של תפילות רבות, על גבי ענפיהם בדי תפילה ובקשות ולמרגלותיהם מטבעות, סוכריות ועוד מנחות שהשאירו עולי הרגל במקום.

התמזל מזלי בביקור באי אולחון המקודש ועברתי בו סדרה של תשע חניכויות שאמאניות, שפתחו צוהר ליצירה, לתעוזה ולצעידה אל מעבר למה שבטוח ולפחד הקושר אליו. אחת החניכות התרחשה תחת עץ מקודש שכזה, הצופה אל סלע השאמאנקה. בחניכה הזו, שהיתה קשה מאוד מבחינה פיזית, קיבלתי חזיון חזק ביותר. החיזיון הראה עתיד של עולם טבעי ומחובר לאמא אדמה, נשים של עוצמה המנהיגות אותו ושלום שנמצא בכל.

כששאלתי את השאמאן שחנך אותי את דעתו לגבי החיזיון שהעץ המקודש נתן לי, הוא רק אמר שידיעת העתיד מגיעה כדי שאנחנו ניצור אותו. לדעת פוטנציאל זה לא מספיק – אם לא נפעל כדי לקיים אותו, החיזיון הוא רק תעתוע.

במקביל לעצים שאמאניים מקודשים, האי אולחון - כמו גם החופים הסובבים את הבייקל המקודש בכלל, משובצים בעמודי תפילה הנקראים אובו בפי המקומיים. עמודי התפילה הללו נמצאים במקומות מקודשים, בהם הפתח בין הממד הפיזי לבין הממדים הנסתרים רחב, פתוח ונגיש.

גם עמודים אלה מעוטרים בסרטי תפילה מרובים, בתמונות אנשים המבקשים לעצמם מרפא, מזל או בקשה אישית אחרת. אלו נדחפו בינות לסרטים הרבים, במנחות, מטבעות וממתקים. המקומות בהם האובו ממוקמים נבחרים בקפידה על ידי השאמאנים, כדי לסמן עבור הקהילה כולה את המקומות בהם ניתן לקבל את המענה הטוב ביותר עבור צרכיהם השונים. במקומות הללו גם נערכים טקסים שאמאניים רבים.

העמודים עשויים עץ וכותרתם תמיד מחורצת בשלושה חריצים, אשר מייצגים את שלושת העולמות – עולם תחתון, עולם אמצעי ועולם עליון. עולי הרגל המבקשים לעצמם מרפא או עזרה בנושא מסוים, יקשרו את סרטיהם בחלק המתאים לאופי בקשתם: בקשות המופנות לאמהות הקדמוניות ולאבות הקדמוניים יקשרו בחלק התחתון, בקשות הנשלחות לרוחות המיטיבות ולהדרכה הרוחנית הנעלה יקשרו בחלק העליון, ואילו עניינים שמופנים לרוחות הטבע, השדה, המים או האדמה יקשרו בחלק האמצעי.

במהלך שהותי באי אולחון הגעתי למספר מקומות עוצמה, המסומנים באובו, כשאחד ממרובי העוצמה  ביותר היה מקום בו עמדו זקופים ארבעה עמודים, כאצבעות של איזו ישות נעלמת המזדקרות אל השמים מתוך האדמה. לרגליהם היו מונחים עמודים נוספים, אשר כפי שהוסבר לי, ממתינים לטקס מיוחד עם שאמאן שכרגע נמצא במקום אחר, ובמהלכו יתווספו לארבעה העומדים כדי לסמן כי מקום זה עוצמתו היא אכן אדירה וגדולה.

אחת ההפתעות הגדולות שלי בחוויה הסיבירית היתה יחסם של הרוסים לעצים השאמאניים ולאובו. אנשים שאינם מאמינים ברוחות, בשדים או באנרגיה מסוג כלשהו כלל, אנשים מערביים לחלוטין המחשיבים עצמם נאורים ורציונאליים, בכל מעבר ליד אובו או עץ מקודש, עצרו, הקדישו זמן להיות לידו, הניחו מספר מטבעות לרגליו ונשאו תפילה מהירה וחרישית לרוחות המקום. משפחות עם ילדים אשר הגיעו למקומות הללו, דאגו לשמור על ילדיהם לבל ירימו את המטבעות או ייקחו מהממתקים שהושארו במקום.

כששאלתי חלק מהם לפשר ההתנהגות הלא ברורה הזו במקום, התשובות נעו מ:"זה לא יכול להזיק", דרך "צריך לכבד את המקומיים" ועד לסיפורים על ילדים ומבוגרים שהעזו להרים ולקחת מטבעות וסוכריות ובכך הפילו על עצמם סבל רב של כאבים, מחלות ומזל רע שרדף אותם עד ששבו למקום והשיבו את מה שגנבו מהרוחות.

עבורי, החוויה של האובו היתה כמעט משכרת. האנרגיה במקום מלאת עוצמה באופן יוצא דופן ובגלל אופיו הטבעי, הלא מעובד והפראי של האי כולו, גם האנרגיה היתה משולחת רסן. כאשר פתחתי את הראייה השאמאנית שלי לצד האובו, האנרגיה הזו נשאה אותי אל מקומות בממדים הנסתרים עליהם שמעתי רבות, אולם רק כאן יכולתי לחוות אותם וליצור קשר עם הסודות הנסתרים שבהם.

ללא ספק, המרחבים הפתוחים, הלא בנויים והלא מיושבים בסיביר, עדיין אוחזים קסם נושן וסודות רוחניים. אם פוסעים בנתיבים השאמאניים ועוקבים אחר הסימונים שלהם, ניתן לגעת בפלאים הנסתרים של הטבע המרהיב העוטף את כולנו.


לפרק השני בסדרה
לפרק הראשון בסדרה


דוב טרובניק הוא שאמאן, מחבר הספרים "מאיה – מסתרי התרבות הנעלמת", ו"מגע שאמני לפתיחת הלב - שיטת אד-אומה".­לאתר הרוח הגדולה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...