קורטוב של אוטיזם: מה הקשר בין התודעה האוטיסטית לבין גאונות?
מדוע מיוחס האוטיזם לרבים מבין הגאונים הגדולים של האנושות, מדארווין ואינשטיין ועד וורהול וניוטון? חן גרשוני מפרק לגורמים את התודעה האוטיסטית, בניסיון לפצח את סודה
צ'רלס דארווין, אבי תורת האבולוציה. אוטיסט?
אביב 2009. אני יושב וקורא כתבה בריטית, הטוענת שאבי תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין, היה אוטיסט. היא מזכירה לי כתבות אחרות, שטענו שאלברט איינשטיין ואייזק ניוטון היו אוטיסטים, ואת הכתבות שטענו שאנדי וורהול היה אוטיסט.
בעוד שדרווין, איינשטיין, ניוטון ווורהול מתו שנים רבות בטרם התגבשה הגדרתו הנוכחית של ספקטרום האוטיזם, ולכן הטענות לגביהם הן ספקולטיביות בלבד, רבים הם המדענים והאמנים בני זמננו המאובחנים כאוטיסטים. כדוגמאות למדענים אוטיסטיים בני זמננו, ניתן לציין את חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2002, ורנון סמית', את זוכה מדליית פילדס במתמטיקה לשנת 1998, ריצ'רד בורכרדס, את חוקרת האוטיזם מישל דוסון ואת הפרימטולוגית דון פרינס-יוז.
כדוגמאות למוסיקאים ולאמנים אוטיסטיים בני זמננו ניתן לציין את סולן להקת הויינז, קרייג ניקולס, את הזמרת ליידיהוק, את הזמר גארי ניומן, את הצייר פיטר האוסון ואת זוכה פרס פוליצר לשנת 1997, מבקר המוסיקה טים פייג'.
שבע אבני היסוד של התודעה האוטיסטית
הקשר בין אוטיזם ליצירתיות בכלל, וליצירתיות אמנותית בפרט, מרתק אותי כבר שנים ארוכות. בתחילה, נדמה היה לי שתמצית הקשר נובעת מכך שאנו, האוטיסטים, איננו מסוגלים לחשוב באופנים המקובלים, בהם חושבים רוב האנשים. לכן, אנחנו נאלצים לפתח דרכי חשיבה עקיפות, המובילות אותנו לעתים קרובות לרעיונות בלתי מקובלים, אשר לחלקם יש ערך יצירתי. בנוסף, נדמה היה לי שהבידוד החברתי שאנו נוטים להיקלע אליו מעניק לנו שפע של זמן פנוי לפיתוח רעיונות יצירתיים.
כיום, אני מבין שבעוד הקושי לחשוב באופנים מקובלים והבידוד החברתי אכן ממלאים תפקידים חשובים בהתהוות היצירתיות האוטיסטית, קיימים עוד חמישה גורמים התורמים לה באופן משמעותי:
התודעה האוטיסטית נוטה לשלוט היטב במערכות סגורות – מערכות המפיקות תוצאות ידועות מראש כאשר מבצעים בהן פעולות ידועות מראש. דוגמאות
למערכות סגורות הן תוכנות מחשבים, כלי נגינה, בדי ציור, נוסחאות מתמטיות, חומרים כימיים, כלי רכב, מתכוני בישול, וכו'.
לעומת זאת, התודעה האוטיסטית נוטה להיקלע לחוסר אונים כאשר מעמתים אותה עם מערכות פתוחות – מערכות אשר לא ניתן לחזות מראש את התנהגותן. דוגמאות למערכות פתוחות הן נסיעות בכבישים שאינכם מכירים, הפסקות בין שעורים בבית ספר או באוניברסיטה, הימים הראשונים במקומות עבודה חדשים, מסיבות, וכל העיסוקים, או הארועים, המכילים מידה רבה של תקשורת לא פורמלית עם בני אדם.
לפיכך, אוטיסטים, מטבעינו, נוטים להימלט מחוסר האונים של העולם החברתי אל תוך הבית החמים של היצירתיות האמנותית, הטכנולוגית והמדעית. מכיוון שכה רבים מאיתנו מקדישים את מיטב זמנינו לתחומים אלו, אך טבעי הוא שאחדים מאיתנו מגיעים בהם להישגים יוצאי דופן.
חן גרשוני. אוסף ומנגן
הגורם השני הוא זה שהתודעה האוטיסטית נוטה להתמקד בפרטי פרטים. מכיוון שפיתוחי תורות מדעיות מדוייקות, מוצרים טכנולוגיים מורכבים, קטעי מוסיקה עמוסי צלילים או ציורים רחבי יריעה דורשים התמקדות גבוהה בפרטי פרטים, טבעי הוא שרבים מבין העוסקים בתחומים אלה מפגינים מידה כלשהי של מאפיינים אוטיסטיים.
השלישי הוא שהתודעה האוטיסטית אוהבת חזרתיות. פיתוח רעיון אמנותי, טכנולוגי, או מדעי, דורש בדרך כלל מידה רבה של ניסוי וטעייה, של חזרה על אותו הרעיון עצמו, שוב ושוב, תוך הכנסה הדרגתית של שינויים קלים, כך שמגירסה לגירסה הופך הרעיון ליפה יותר, או לנכון יותר, עד לגיבוש גירסתו הסופית. לכן, ההתמדה הרבה הנחוצה לשם הפיכת רעיון בסיסי למוצר מוגמר, מתיישבת יפה עם נטייתה של התודעה האוטיסטית לחזרתיות.
עניין חשוב נוסף הוא זה שאוטיסטים נוטים להתמקד בתחומי עניין מוגבלים, מה שהופך רבים מאיתנו למומחים בתחומינו. הנקודה האחרונה היא החיבה שמגלים אוטיסטים כלפי אספנות. בין אם מדובר באוספים פיזיים - של תקליטורים, מאובנים, תכשיטים, פרחים מיובשים, דגמי מטוסים, תצלומי בניינים ואבני חן, או באוספים מנטליים, של שמות, נוסחאות, תאריכים, מקומות ומנגינות. האוספים שלנו נוטים להיות גדולים מאוד ואנחנו נוטים להכיר אותם באופן אבסולוטי. האוספים הללו מספקים לרבים מאיתנו מאגרי מידע גדולים, אשר מהם אנו שואבים את הרעיונות הדרושים לפיתוח יצירותינו.
אלו הן, אם כן, שבע אבני היסוד של היצירתיות האוטיסטית. הן כבר הביאו תרומה אדירה להתפתחות התרבות האנושית ובוודאי יתרמו לה אפילו עוד יותר במהלך המאה העשרים ואחת, ובמהלך המאות שיבואו אחריה.
חן גרשוני הוא חבר פעיל באס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל. לבלוג
נא להמתין לטעינת התגובות
