לנסוע או לא לנסוע: מחשבותיו של אב טרי בחו"ל
אחרי חמישה ימים באמסטרדם חזרתי הביתה. שום דבר לא השתנה והיא אפילו לא שמה לב שלא הייתי בסביבה. הבובה הצוחקת גרמה לה לבכות, ולכל השמלות מ-H & M קידס היא נשארה אדישה. 832 יורו נדרשו לי על מנת להשקיט את מצפוני. אבא חד הורי
אני חייב לקחת משהו לילדה. צילום: sxc
כבר בתהליך הבישול של הילדה על אש קטנה היה לי ברור שאני הולך לגזור על עצמי שלל ויתורים. לא עוד חגיגות אלכוהול בלילות הקרים, השתלחות חסרת מעצורים על כרטיסי האשראי ובטח שלא עוד נסיעות תכופות לבירות אירופה. "בקרוב תהיה ילדה בבית", הסברתי לעצמי, "צריך לחסוך ולעזור". קצת התנגדתי לעצמי ולרעיון איסור הנסיעות, אז הסברתי לי, שבכל מקרה לא ארצה לפספס את החודשים הראשונים של חייה. בשביל לשכנע את עצמי סופית ציטטתי בפניי קטע מספר להורים המדגיש את הקשר שבין הילד להוריו בתקופה הראשונה של חייו. השתכנעתי.
אבל אז הגיעה שיחת הטלפון מהשטן. כלומר, מהבוסית. "יש לך משימה באמסטרדם. עניין של כמה ימים". דילמה! לנסוע או לנסוע לחו"ל, זאת השאלה? "לא לנסוע!", זינקה סופר נני הרדומה שבי, "הילדה עוד קטנה. האמא צריכה עזרה". "ברור שלנסוע", לחש באוזניי אלון גל שטמון בי, "מדובר בטיול שעלותו מכוסה. כמה ימים על חשבון העבודה ועוד יומיים אצל חבר באמסטרדם. כלום כסף. מה פה הדילמה?". תמיד חיבבתי את אלון גל. נסעתי.
הו, אמסטרדם! עיר הצ'יפס, החשיש והיי, מה זה? סניף של H & M קידס? אני חייב להיכנס. וואו! או-אה!! כמה שמלות קטנטנות!
וכובעים! ונעליים! ומעילים! רק עשרה יורו לפריט!!! אני חייב לקחת משהו לילדה. איך הגעתי ל-178 יורו?!? לא נורא. הטיול לא על חשבוני. זה משתלם. זה כדאי. נ-ק-ו-ד-ה. תשאלו את ג.יפית.
הו, אמסטרדם, עיר התרבות. מוזיאון ואן גוך, ביתה של אנה פרנק ורגע, מה זאת החנות העצומה עם הארבע קומות של הצעצועים? אני חייב להיכנס. וואו!!! או-אה! בריכה לקטנה? לקחתי. בובה מדברת כשלוחצים לה על הגוף. מהפנט! רגע, אבל הילדה עוד קטנה. בקושי מזיזה את הידיים. אז מה! אין כזה בארץ! אני לוקח. וגם את המפלצת הצוחקת, והפאזל עם ה-1000 חלקים ואת הפלייסטיישן 3. אחרי הכל, גם אני אוהב משחקי מחשב. נוכל לשחק בזה יחד כשהיא תהיה בת עשר. 654 יורו?!? לא נורא. זה למען הילדה.
אחרי חמישה ימים חזרתי הביתה. שום דבר לא השתנה. לא נראה לי שהיא אפילו שמה לב שלא הייתי בסביבה. הבובה הצוחקת גרמה לה לבכות, הפאזל לגדולים מחכה לה בארון והפלייסטיישן בינתיים מוקם בחדר השינה שלי. גם לכל השמלות היא אדישה. הוצאתי 832 יורו על מנת להשקיט את המצפון שלי על שנטשתי את הקטנה. יקר אבל משתלם. תשאלו את אלון גל. הטיול לא עלה לי אפילו אגורה. זה היה על חשבון העבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
