עידן חדש באקדמיה: כנס אקדמי ראשון בישראל יוקדש לחקר הניו-אייג'
ההיגיון הנוקשה של האקדמיה וזרימת התודעה של הניו אייג' מתיידדים בכנס בהשתתפות בכירי החוקרים, שיוקדש לשאלות כמו "עד כמה אתה חש שהאלוהי מציף אותך" והתכת היוגה והפסיכותרפיה לכדי מקשה אחת. יו"ר הוועדה האקדמית של הכנס, פרופ' עפרה מייזלס, מנמקת
אם נסכים שברגע שמתחילים לחקור תופעה מסוימת זה סימן מובהק שהיא קיימת, נהיה חייבים להודות שביום שמארגנים לכבודה כנס זאת ראייה ברורה לחשיבותה. לפני יותר מארבע שנים, כשערוץ הניו-אייג' של אתר מעריב נולד הוא היה היחיד מסוגו. אבל אם קמו לו תאומים רבים במהלך השנים הללו זה לא צריך להפתיע אותנו: מסתבר שהניו-אייג' בארץ עבר כבר מזמן את שלב הילדות שלו, והוא בעת הזאת תופעה רחבה ובולטת בחברה הישראלית. ברפואה, בחינוך, בעסקים, באמנות, וכמובן במדיה – ניתן למצוא אלמנטים של רוחניות העידן-החדש כמעט בכל מקום.
אסור לקחת את זה כמובן מאליו: במשך שנים רבות "רוחניות" וחיים בארץ לא ממש הלכו יחד, ודאי לא בכל הנוגע לתרבות המרכזית. עד שנות השמונים היו בארץ רק מעטים מאוד שהקדישו את עצמם לעניין: דמויות כמו יוסף שכטר, שלמה קאלו, רינה שני ומשה קרוי נתפסו במקרה הטוב כתימהונים, ובמקרה הרע כסכנה לחברה. מושבים רוחניים כמו הרדוף או הררית הוקמו רק בתחילת שנות השמונים, ורק בשנות התשעים, עם התפתחות תרבות הפנאי והשיבה ההמונית של צעירים מטיולים בהודו התחילה רוחניות הניו-אייג' להוות גורם מרכזי בתרבות הישראלית.
אז מהי בעצם "רוחניות עכשווית"? על מה הכנס?
הכנס עוסק במחקר על רוחניות עכשווית, והתופעה של הרוחניות העכשווית מקורה בהתעניינות הולכת וגוברת במהלך העשורים האחרונים בנושאים שקשורים ברוחניות, תוך התייחסות למונח הזה ממש. יש כאן הקשרים מאוד מגוונים, שיש להם זיקה גם להיבטים מאוד פרקטיים כגון חינוך ורפואה, וגם להיבטים יותר תיאורטיים כמו שאלות על טבע האדם, מהלכו וייעודו.
כלומר, במסגרת הרוחניות העכשווית נכלול עניינים תיאורטיים
הניו-אייג' מאוד אופטימי, נכון?
כן. התפיסה האופטימית היא שיש כאן איזשהו תהליך של התקדמות, של אבולוציה, שבגדול מותנה וקשור בנו, במאמצים שלנו, למרות שהוא גם מהלך צפוי ומתבקש.
וזו גם תופעה חדשה יחסית, של העשורים האחרונים.
כן.
איך זה שונה, אם כך, מהדתות הממוסדות יותר, הוותיקות יותר?
לא הייתי ששה לעשות הבחנה מאוד חדה בין הדתות ובין הרוחניות העכשווית. חלק מהדתות עוברות תהליכים של התחדשות לכיוונים של רוחניות עכשווית. הכנס, למשל, כולל התייחסות כזאת בתחום היהדות. אבל גם דתות אחרות, שנראות כאילו שמאז ומעולם נשארו אותו דבר, כמו בודהיזם והינדואיזם, עוברות תהליך של 'התמערבות', ויש לנו בכנס גם מושב שעוסק ב'מזרח במערב', כלומר מה קורה לדתות הללו עצמן. במילים אחרות, הדתות המסורתיות עצמן עוברות תהליך של שינוי והכלה של האלמנטים שקשורים לרוחניות העכשווית.
כלומר, היית כוללת מתחת למטרייה הזאת של "רוחניות עכשווית" גם תופעות שמתרחשות בתוך היהדות היום, למשל פולחן הקברים הנרחב שצמח בשנים האחרונות, כל ההשתטחויות על קברים בארץ ובאוּמָן, שמהווה אולי תשובה למאוויים רוחניים של אנשים כיום.
כן, יכול להיות. אני חושבת שהנקודה היא שאתה לא חייב בהכרח למתוח גבולות מאוד חדים ולמיין מה בפנים ומה בחוץ, אלא הדרך להסתכל על זה היא בצורה של מציאת ליבה שמאפיינת את התופעה, ויש גם שוליים שיכולים להיות מאוד רחבים. השאלה, אם כן, היא מהי הליבה. אני חושבת שאחד האלמנטים המאוד מרכזיים הוא עצם השימוש במילה 'רוחניות' כמונח מרכזי על ידי האנשים עצמם – והתפיסה המאוד אופטימית והומנית שאומרת שבכל אדם יש את ההיבט הזה, ולא רק באדם אלא ביקום כולו.
כפסיכולוגית אני חושבת שעוד דבר מאפיין את התחום: איזשהו תהליך של חיפוש, שבגדול הוא חיפוש משמעות. זה נושא שעסקו בו תמיד, כמובן, אבל כאן זהו חיפוש משמעות בעל היבטים רוחניים. כך שאם השתטחות על קברים מאופיינת בהיבטים האלה, של חיפוש משמעות בעל פן רוחני, אני בהחלט חושבת שאפשר לכלול אותה בתוך הניו-אייג'.
בנוגע לאותו חיפוש, עד כמה את חושבת שבסופו של דבר מדובר בחיפוש רוחני אותנטי, וכמה בעניין שהוא יותר תחביב, שהוא תוצר של זמן פנוי וכסף עודף?
יש כאן ערבוב של שלושה אלמנטים בעיני: ראשית, שאלת האותנטיות. אני מאמינה שכל חיפוש הוא אותנטי, גם אם ברגע נתון הוא מייצג חלק קטן של החיים שלי, הרי ברגע זה הוא אותנטי. אלמנט אחר הוא עד כמה החיפוש נהפך למשהו מרכזי בחיים שלך, או שהוא עניין שולי. וזה כמובן משתנה מאדם לאדם וגם מתקופה לתקופה אצל אותו אדם.
השאלה השלישית היא עד כמה האופציה הזאת של החיפוש שמוביל את האנשים לכיוון הרוחני היא פונקציה של זה שמצבם הכלכלי טוב, שבריאותם בסדר, שאין להם בעיות פרנסה – בקיצור שהם חיים בעולם השפע המערבי ויש להם זמן לפנק את עצמם בחיפושים מסוג זה. אני לא יודעת את התשובה לשאלות הללו ואני חושבת שקשה מאוד לדעת אותה, כי אין לנו קבוצת ביקורת. אבל להערכתי זה משהו רחב יותר מזה. בכל מקרה יהיה מעניין לראות מה יתרחש עכשיו בארה"ב, בעקבות המשבר הכלכלי.
פרופסור מייזלס סבורה שכן. "הנושא הזה תפס את עיניהם של כמה חוקרים בארץ כבר לפני עשור", היא אומרת, "והצמיח בינתיים גם כמה חוקרים שסיימו תואר שני ודוקטורט בתחומים הללו, וכמו כן כמה חוקרים ותיקים שהסבו את תחום המחקר שלהם לנושא הזה. באשר לכנס, אני הופתעתי בצורה חיובית מאוד: ציפינו אולי לעשרה או חמשה-עשר דוברים, ובכנס ירצו בסופו של דבר קרוב לשישים חוקרים, בתחומים מאוד מגוונים, וזה רק מעיד על העושר הגדול שהנושא הזה שופע".
שאלה בסיסית שצריך לשאול בהקשר הזה היא באשר לעצם היכולת להחיל כלים אקדמיים על שאלות רוחניות.
נכון. במצבים שבהם יש באופן מסורתי עבודה בה האדם מבקש להשפיע על נפשו, נשאל איפה כאן נכנס ההיבט הרוחני. מה הקשר, למשל, בין התפתחות רוחנית להתפתחות פסיכולוגית? האם בכלל אפשר למדוד התפתחות רוחנית? האם ניתן בכלל לחקור תחומים כאלה באופן מדעי? הכנס מציג עמדה ברורה, לפיה בהחלט ניתן. בתוך תחומים של אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה אפשר בהחלט לחקור מושגים שקשורים לרוחניות עכשווית, בשיטות המקובלות באותן דיסציפלינות.
מה בודקים? האם זה עובד או לא?
גם. גם למשל איך בכלל מודדים התפתחות רוחנית. מה זה אומר שאדם הוא 'יותר רוחני' ממישהו אחר.
יש לזה תשובות?
כן. כפי שלפני קרוב לארבעים שנה, כשהתחילו לחקור אהבה, סברו שזה משהו שלא ניתן להגדרה, שאם נחקור את זה רק נקלקל את זה, שזה בלתי ניתן לכימות וכדומה – והיום זה הפך לנושא מאוד מרכזי במחקר. אותו דבר גם כאן: אם בתחילה אנשים חשבו שחוויות רוחניות, או התפתחות רוחנית, או 'מוּארוּת' הם דברים שלא ניתן למדוד, היום כבר יש כלי מדידה שמאפשרים לנו להתייחס להיבטים כאלה."
את יכולה לתת דוגמא?
"אחד ההיבטים שקשורים להתפתחות רוחנית, למשל, הוא מה שנקרא self transcendence, כלומר היכולת של העצמי של האדם להתרחב מעבר למצב המצומצם שלו ולחוש כאילו הוא חלק מאנשים אחרים, חלק מהעולם, חוויות של חיבור אל האלוהי וכן הלאה. זה משהו שאפשר לשאול אנשים עליו, למשל: 'עד כמה זה נכון שאתה בחיי היומיום מרגיש לעיתים קרובות חוויה של חיבור עם כל הקיים; או עד כמה אתה חש שהאלוהי מציף אותך ואתה מרגיש קרוב לכלל העולם ולכל יצור', וכן הלאה. ואז כמובן כבר ניתן למדוד אם אנשים שחווים כאלה חוויות הם אנשים, למשל, עם מערכת חיסונית טובה יותר...
או מערכת רומנטית טובה יותר...
"כן, למשל."
גילוי נאות: תומר פרסיקו הוא אחד המרצים בכנס. לפרטים ולו"ז ראו את אתר הכנס
נא להמתין לטעינת התגובות
